מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

משלי יהודה: הַנְּמָלָה /

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

עַל עִי הַשָּׂדֶה הַנְּמָלָה יָשָׁבָה,

וַתֵּרֶא אִכָּר בָּאָרֶץ בּוֹקֵעַ

וּבַחֲרִיצֵי הַתְּלָמִים זֶרַע זוֹרֵעַ,

וּבְלִבָּהּ הַקָּט כֹּה חָשֹׁב חָשָׁבָה:

"הֵן זֶה הַיְּצוּר הַגָּדוֹל הַהוֹלֵךְ בִּשְׁתַּיִם,

גַּם זֶה הַצֶּמֶד עַל אַרְבַּע יַהֲלֹכוּ,

בְּרָב כֹּחַ יַעֲמֹלוּ, יַחְדָּו עֹז יִדְרֹכוּ,

לַאֲרִיךְ מַעֲנִית, לָרוּץ כַּגִּבּוֹר אֹרַח —

וּלְמִי כָל הֶעָמָל הַזֶּה וְהַטֹּרַח?

הֵן רַק לִי הַיְּצוּר הַקָּטֹן תַּחַת שָׁמַיִם!

בַּעֲבוּר יִהְיֶה לִי דַּי אֹכֶל וָטֶרֶף

לֶאֱכֹל בַּקַּיִץ גַּם לֶאֱצֹר לַחֹרֶף".

כֹּה גָּבַהּ לֵב הַנְּמָלָה, כֹּה רָמוּ עֵינֶיהָ,

וּבְטֶרֶם עוֹד כִּלְּתָה דַּבֵּר מִלֶּיהָ

וַתַּעֲבֹר רֶגֶל אָדָם — וַתְּדוּשֶׁהָ.


בֶּן אָדָם! הֵן גַּם לָךְ, רַק לָךְ יַעֲבֹדוּ

הָאֵתָנִים מוֹסְדֵי אֶרֶץ הַשָּׁפֶל,

כָּל גָּרֵי רָקִיעַ, שׁוֹכְנֵי עֲרָפֶל,

כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר, כָּל גַּלְגִּלֵּי שָׁמַיִם,

רֶכֶב אֱלֹהִים רִבּוֹא רִבּוֹתַיִם

בִּמְחוּגַת עוֹלָמִים תָּמִיד יִדֹּדוּ;

גָּדְלָם לֹא תָמֹד וּשְׁמָם לֹא שָׁמַעְתָּ,

מָה הִיא תַכְלִיתָם, מָה הֵם לֹא יָדַעְתָּ.

תִּפְלַצְתְּךָ תַּשִּׁיאֲךָ לִגְזוֹר בְּלִי פַחַד

כִּי עַבְדֵי עוֹלָם כֻּלָּמוֹ לָךְ יַחַד —

וּמִי אַתָּה? עָשׁ קָטֹן דַּק כִּכְפוֹר אַחַד,

שֶׁמִּדְרֵךְ כַּף רֶגֶל אֶחָד דַּי הַכְחִידֶךָ,

וּמִי יוֹדֵעַ אִם לֹא בְּעוֹד יִגְבַּהּ לִבֶּךָ

וּכְבָר רֶגֵל הָרֹמֵס הוּרָמָה עָלֶיךָ.

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

בדיקת חמץ

מאת דוד פרישמן (זכרונות ויומנים)

זוכר אני, וכמו רק זה תמול היה: אבי עומד ומחזיק בידו זומליסטרון של קדרה וכנף של נוצה ונר של שעוה קטן והוא בודק, פתים קטנות הוא בודק, ואני, הנער הקטן, עומד על ידו ומביט בפניו ומסתכל בכל תנועה ותנועה שלו ולחיי לוהטות ועיני יוקדות. רבונו של עולם, מה קטן ודל ומצער כל זה! כמה יכול אדם להכניס לתוך כף של עץ קטנה כזו? עשר פתים, עשרים פתים, שלשים. מדוע אין הוא לוקח למלאכה זו לכל-הפחות חבית הגונה או גיגית או קדרה?…

נער הייתי, גא ושואף לגדולות תמיד ובעל דמיונות רבים, וכבר אז משכו אותי חלומות גדולים. ותאוה נפלאה, זרה ונבערה מאד, תקפתני פתאם ולא סרה עוד ממני: כשאגדל ואהיה לאָב בישראל, אז אעשה את כל המלאכה הזאת באופן אחר לגמרי: הזומליסטרון שלי יהיה גדול, גדול אלף פעמים מזה, מקצה הארץ ועד קצה הארץ יגיע; וכנף של נוצה אקח לי, כנף כנפים, קלועה וסרוגה ומשותפה עם כל הנוצות שבעולם; ולא נר של שעוה קטן אבחר לי למלאכתי, כי אם שמש שלמה – פחות משמש לא אחפוץ כלל לדעת; ולא פתים אבער, כי אם יום ולילה, יום ולילה, כל הימים אשר אחיה על הארץ אטאטא ואמרוק ואטהר, ואת החמץ הגדול, זה הגדול והנורא, זה החמץ העיקרי, אשמיד, עד כי לא ישאר ממנו שריד ופליט… הוי נער פותה ובעל חלומות!

צעיר הייתי כאשר נגשתי אל המלאכה, ואני האמנתי כי הדבר אפשר; לבנות מתחילות השערות להזהיר על פני קדקדי, ואני מאמין עוד עתה לעתים כי הדבר אפשר. עומד אני ומנצח על המלאכה ובודק את החמץ ולא ארפה. רק כי קטן לי אפילו הזומליסטרון היותר גדול וקטנה לי נוצתי וקטן לי נרי. אבל לעתים תוקף אותי רגע אחד היאוש ואני מוריד את ידי. לא ידעתי כלל, כפי הנראה, את טבעו של חמץ, כי חוזר הוא כפעם בפעם וכי עלינו להתחיל בכל שנה ושנה את המלאכה מחדש; לא ידעתי כי משנה לשנה יקשה חמץ נקשה זה יותר ויותר והמלאכה תכבד יותר ויותר. לפעמים יש שטפּות של זעה פורצות ויוצאות לי על גבי מצחי. המלאכה היא מלאכתו של סיסיפוס האמלל. רק קללה היא הרובצת עליו להיות גולל את האבן על ראש ההר והאבן חוזרת ונופלת כפעם בפעם והוא חוזר וגולל, חוזר וגולל תמיד.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.