רקע
יהודה ליב גורדון
משלי יהודה: הַנְּמָלָה /
mנחלת הכלל [?]
Eמשלים

עַל עִי הַשָּׂדֶה הַנְּמָלָה יָשָׁבָה,

וַתֵּרֶא אִכָּר בָּאָרֶץ בּוֹקֵעַ

וּבַחֲרִיצֵי הַתְּלָמִים זֶרַע זוֹרֵעַ,

וּבְלִבָּהּ הַקָּט כֹּה חָשֹׁב חָשָׁבָה:

"הֵן זֶה הַיְּצוּר הַגָּדוֹל הַהוֹלֵךְ בִּשְׁתַּיִם,

גַּם זֶה הַצֶּמֶד עַל אַרְבַּע יַהֲלֹכוּ,

בְּרָב כֹּחַ יַעֲמֹלוּ, יַחְדָּו עֹז יִדְרֹכוּ,

לַאֲרִיךְ מַעֲנִית, לָרוּץ כַּגִּבּוֹר אֹרַח —

וּלְמִי כָל הֶעָמָל הַזֶּה וְהַטֹּרַח?

הֵן רַק לִי הַיְּצוּר הַקָּטֹן תַּחַת שָׁמַיִם!

בַּעֲבוּר יִהְיֶה לִי דַּי אֹכֶל וָטֶרֶף

לֶאֱכֹל בַּקַּיִץ גַּם לֶאֱצֹר לַחֹרֶף".

כֹּה גָּבַהּ לֵב הַנְּמָלָה, כֹּה רָמוּ עֵינֶיהָ,

וּבְטֶרֶם עוֹד כִּלְּתָה דַּבֵּר מִלֶּיהָ

וַתַּעֲבֹר רֶגֶל אָדָם — וַתְּדוּשֶׁהָ.


בֶּן אָדָם! הֵן גַּם לָךְ, רַק לָךְ יַעֲבֹדוּ

הָאֵתָנִים מוֹסְדֵי אֶרֶץ הַשָּׁפֶל,

כָּל גָּרֵי רָקִיעַ, שׁוֹכְנֵי עֲרָפֶל,

כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר, כָּל גַּלְגִּלֵּי שָׁמַיִם,

רֶכֶב אֱלֹהִים רִבּוֹא רִבּוֹתַיִם

בִּמְחוּגַת עוֹלָמִים תָּמִיד יִדֹּדוּ;

גָּדְלָם לֹא תָמֹד וּשְׁמָם לֹא שָׁמַעְתָּ,

מָה הִיא תַכְלִיתָם, מָה הֵם לֹא יָדַעְתָּ.

תִּפְלַצְתְּךָ תַּשִּׁיאֲךָ לִגְזוֹר בְּלִי פַחַד

כִּי עַבְדֵי עוֹלָם כֻּלָּמוֹ לָךְ יַחַד —

וּמִי אַתָּה? עָשׁ קָטֹן דַּק כִּכְפוֹר אַחַד,

שֶׁמִּדְרֵךְ כַּף רֶגֶל אֶחָד דַּי הַכְחִידֶךָ,

וּמִי יוֹדֵעַ אִם לֹא בְּעוֹד יִגְבַּהּ לִבֶּךָ

וּכְבָר רֶגֵל הָרֹמֵס הוּרָמָה עָלֶיךָ.

המלצות קוראים
תגיות