מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בִּרְכַּת יְשָׁרִים

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אֲנִי בִּימֵי חָרְפִּי, עֵת עוֹד עַל מֵצַח

לֹא חֹרַב טַל יַלְדוּת, נֵדֶר נָדַרְתִּי;

"עֶבֶד לָעִבְרִית אָנֹכִי עַד נֵצַח

לָהּ כָּל חוּשִׁי בִי לִצְמִיתוּת מָכַרְתִּי";

וּכְעוֹבֵד אַדְמָתוֹ הַמֵּפִיץ קֶצַח

כֵּן בִּשְׂדֵה קֹדֶשׁ זֵרוּעַי פִּזַּרְתִּי,

אַךְ צִיץ וָפֶרַח עֹלִים לֹא רָאִיתִי

וָאֹמַר: לַהֶבֶל כֹּחִי כִלִּיתִי!


מַר לָעֲקָרָה, מַר מֶנָּה לַמְשַׁכָּלֶת,

שֶׁזֹּה לֹא כָאֲבָה וְזֹה לָרִיק חָלָה

וּמַר מִשְׁתֵּיהֶן לִלְבַב אֵם חוֹמָלֶת

לִרְאוֹת אֶת יַלְדָּהּ נֻפָּץ אֶל הַסָּלַע.

וּלְמִי, הַמְּשׁוֹרֵר בַּשָּׂפָה נוֹבָלֶת,

אֶל מִי מִשְּׁלָשְׁתָּן מַחֲלָתְךָ נִמְשָׁלָה?

עֲרִירִי תֵלֵךְ אִם מֵתִים הוֹלַדְתָּ,

כִּי תוֹלִיד חַיִּים – חַיֶּיךָ קִפָּדְתָּ.


"מַה-יִּשְׁעִי מַה-חֶפְצִי וּלְמִי אֶעֱמוֹלָה?

הוֹרַי – בִּמְלִיצָה וָשִׁיר לֹא יַחְפֹּצוּ;

אַחַי וּבָנַי הָהּ חָטְאוּ לִשְׁאוֹלָה,

אֶת עַמָּם עָזְבוּ וּשְׁפָתוֹ יִנְאָצוּ;

וּלְמִי זֶה אָשִׁיר וּמָשָׁל אֶמְשֹׁלָה?

הַלְשִׁבֳּלִים בֹּדְדוֹת בַּאֲרָצוֹת נָפֹצוּ?"

כֵּן בַּעֲטָף רוּחִי אֶת נַפְשִׁי שָׁאָלְתִּי –

כִּמְעַט רָפוּ יָדַי, נִדְרִי חִלָּלְתִּי.


מִקּוֹל אַנְחָתִי קָמוּ וַתַּעֹרְנָה

הַשִּׁבֳּלִים הַבֹּדְדוֹת בַּאֲשֶׁר נִפְרָדוּ

וַתִּתְלַקֵּטְנָה כֶּעָמִיר הַגֹּרְנָה

וּבַאֲגֻדָּה אַחַת חָבְרוּ הִתְאֶחָדוּ,

כִּי אַהֲבַת עַמָּם כַּמֵּזַח תַּחְגֹרְנָה

הִיא חִבְּרָתַן יַחַד וּבָהּ נִצְמָדוּ.

"יָדַעְנוּ, הַמְּשׁוֹרֵר! – אָמְרוּ לִי – פָּעֳלֶךָ;

לֹא כַּקּוֹל בַּמִּדְבָּר הָיָה קוֹלֶךָ!


מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים אֵלֵינוּ בָּאתָ

וּבִזְמִירוֹתֶיךָ רוּחָהּ שָׁפָכְתָּ,

עַל כָּל מַשָּׂא נֶפֶשׁ חָזוֹן נָשָׂאתָ,

קֹרֹת עַמֵּנוּ בַּיְצוּרִים עָרָכְתָּ,

וּלְיֵשַׁע עַמְּךָ מִבְּלִי-חָת יָצָאתָ

וּלְלֵב נַעֲוֵי-לֵב חִצֶּיךָ דָּרָכְתָּ;

כָּל אֵלֶּה שָׁמְעָה אָזְנֵנוּ וַתָּבֶן –

שִׁבֳּלִים אֲנַחְנוּ אַךְ לֹא שִׁבֲּלֵי תֶבֶן.


הִנֵּה גַּם בָּנֵינוּ, מֵהֶם נוֹאַשְׁנוּ,

שָׁבִים אֵלֵינוּ; לִגְוֹעַ לֹא תַמְנוּ!

לֹא תָמְנוּ חַסְדֵי-אֵל, עוֹד לֹא רֻשַּׁשְׁנוּ,

עוֹד נָשׁוּב נִחְיֶה, כִּי נָפַלְנוּ קַמְנוּ.

עַל כֵּן לִשְׁאֵרִית הַנַּחֲלָה יָרַשְׁנוּ,

לִשְׂפַת קָדְשֵׁנוּ, אֶת לִבֵּנוּ שַׂמְנוּ,

הָבָה נָצוּר שִׁירֶיךָ בַּחֹבָרֶת

וּלְעַם נוֹלָד יִהְיוּ לָנוּ מִשְׁמָרֶת".


וּמֵעַל הָעֲרָבִים עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל

שֶׁשָּׁם כִּסּוּ פָנָיו שָׁמִיר וָשַׁיִת

הוֹרַדְתִּי וָאֲכוֹנֵן מֵיתְרֵי הַנֵּבֶל

וָאֶתְלֵהוּ עַל רֹאשׁ שִׁבֲּלֵי הַזַּיִת,

וּבְנֵי הַיִּצְהָר הֵם עָמְסוּ בַּסֵּבֶל

לֶאֱסֹף הַקֹּלוֹת הַמְפֻזָּרִים בָּיִת

וּלְהַגִּישָׁם מָנָה אַחַת אַפָּיִם

לִמְחוֹנְנֵי שִׁיר צִיּוֹן וִירוּשָׁלָיִם.


אֲגֻדַּת קֹדֶשׁ מַשְׂכִּילֵי עַמֵּנוּ,

בִּשְׁמִי וּבְשֵׁם אַחַי שִׁמְכֶם אֲבָרֶךְ!

כִּי יוֹאִיל הָאֵל וִיחַדֵּשׁ רוּחֵנוּ

וִיפַלֵּט לָנוּ מִכָּל צַר בַּדֶּרֶךְ

וּבְקֶרֶב אַחֵינוּ אָז לִלְשׁוֹנֵנוּ

תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן, תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ,

אָז גַּם כָּל קוֹרֵא שִׁירַי אֵלֶּה בָּנוּ

יֵדַע כִּי מִיֶּדְכֶם הֵם לוֹ נִתָּנוּ.


י“ח שבט תרמ”ג, ספ"ב.

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

חליפות ותמורות

מאת אברהם שלום פרידברג (פרוזה)

(ספור מקורי)

(בשנת חמשת אלפים וחמש מאוד ושבעים וחמש לבריאת עולם)

בשנה הראשונה להקונגרס הווינאי, בשנת החמשים וחמש לימי חיי אני משה בר' מאיר ענסהיים

כותב המגלה הזאת לזכרון דברי ימי עמנו. והנני מקדיש אותה לדודי הרב ר' יהודה אברבנאל,

ראש קהלת ישראל במארוקו.

והיתה בידו למשמרת עולם לדורותינו.

אנכי שלֻמי אמוני ישראל מוצאי מזרע קדש, מהרב ר' אליעזר ממיץ, שהיה מבעלי התוספות, מתלמידיו של ר' יעקב בר מאיר הנקרא “רבנו תם” 1, ונין ונכד להרב החכם ר' משה מיץ, תלמיד רבינו יש“ר מקנדיא 2, אשר התחתן את משפחת האברבנאל מאמשטרדם, בתתו את בתו לר' שמואל בן הר”ר מנשה בן-ישראל לאשה. אחי אבי, הוא דודי ר' יהודה אברבנאל, עזב את ארץ אשכנז בימי הרעה וינוע לארצות הברבריאה. שם עשה חיל בתורה ובמעשים, עד כי שמתהו קהלת ישראל במארוקה אלוף לראשה. ואבותי באו לשבת בעיר ענזיסהיים, אשר במדינת עלזאס. ומהם נשאר לי בית והון לנחלה, ועל כן אכנה בשני שמות 3: בשם מיץ על שם העיר מקבת בור נקרתי, ובשם ענזיסהיים, העיר אשר בה נולדתי. ולהקל המבטא קצרו אחינו את שם העיר הזאת, והנה היא מסֻבה שם ענסהיים. את קורותי החלותי לכתוב בשנת תקמ"ג, בהיותי בן עשרים ושלש שנה, בעודני בחור פנוי בלי אשה – כי הגבל הגבילו חקי הארץ את מספר אחינו בארץ אשכנז ובגלילות הרינוס, ועליהם אין להוסיף ואין אדם נעשה בעל משפחה בקהלתו עד שימות אביו תחלה. בחק הזה התחכמו האשכנזים לעם ישראל כמושלי מצרים מלפנים, פן ירבה…

_______


  1. ftn1א  ↩

  2. ftn2א  ↩

  3. ftn3א  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.