מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אופנים

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אוֹפַנַּיִם / חיים נחמן ביאליק

קַל כַּנֶּשֶׁר סוּס בַּרְזִלִּי, יִקָּחֵנִי, יִשָּׂאֵנִי,

סוּס רְכוּבִי, שִׁמְחַת גִּילִי! עַד קְצֵה אֶרֶץ יַעֲבִירֵנִי.

גִּידָיו בַּרְזֶל, בְּשָׁרוֹ נָחוּשׁ, טָס כַּשֵּׁד, בְּכָל-הָשְּׁבִילִים,

קֹר לֹא יֵדַע, חֹם לֹא יָחוּשׁ. יִגְמָא אֶרֶץ, יִשְׁתֶּה מִילִים.

אַל לְסוּסִי הָכִין צֵידָה – אָכֵן מַה-נִּפְלֵאתָ, כְּרוּבִי,

רָעָב, צָמָא – הוּא לֹא יֵדַע. סוּס רְכוּבִי וַאֲהוּבִי!

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

הארגז המעופף

מאת הנס כריסטיאן אנדרסן / דוד פרישמן (פרוזה)

ויהי בימי קדם ואיש סוחר היה בארץ אשר לא יסָפר רב כספו וזהבו, כי אין מספר, ולוּ היה עם לבו כי אז השיגה ידו לרצוֹף בשקלי כספו ובשקלי זהבו את מלוֹא רחוב העיר עם הרחוב הקטנה אשר בּצדה. ואולם כדבר הזה לא עשה האיש, כי ידע האיש לעשות בכספו ובזהבו מעשים אחרים. והיה בהוציאו אגורה אחת לקנות, והביא עדי רגע תחתיה שקל תמים, אגורה הוציא ושקל הביא, כי היה האיש איש חיל ועושה מסחר בתבונה, ויחכם מאד – עד יום מותו.

ובמותו ויקם בנו ויירש את כל אשר לאביו, ויהי לו כל הרכוש לנחלה, ויחל הנער לפזר את כל הכסף כאפר. בערב הוא בא אל בתי המשתה ואל בתי התענֻגות, ובבקר עשה לו תנינים מעופפים לשחק בהם, כאשר יעשו הנערים תנינים מן הניר, והוא תחת הניר לקח שטרי כסף ויעש את התנינים בהם, ואל הנחל השליך פִּתּי לחם עם רצי זהב תחת רצי אבן, להאכיל את דגת המים. ככה יעשה הנער ימים רבים, וככה לא נבצרה ממנו לשלח רזון באוצרותיו, עד כי היה רזון. ויהי מקץ הימים ולא נותר לו עוד מכל רכושו בלתי אם אגורות אחדות, וגם בגדים לא היו לו עוד בלתי אם סנדלים בלים ומעיל אחד בלה מן המעילים אשר ילבש איש בבקר. אז שכחו אותו כל רעיו ואוהביו ויעזבוהו, כי בושו להתרועע עם איש אשר כזה לעיני השמש, ורק האחד מרעיו, והוא איש טוב לב, שלח לו ארגז ישן נושן ויצוהו לאמר: “צֹר בו את צרורך!” והעצה טובה ונאמנה מאד, ורק – את מה יצרור בתוך הארגז ולו אין עוד כל דבר? ולכן קם וישב בנפשו לבדו בתוך הארגז.

והארגז ארגז נפלא מאד במתכֻּנתו, והיה בהעיק איש באצבעו על כף המנעול אשר לו, והחל הארגז לעופף כרגע.

ובן הסוחר רק נַסה נִסה גם הוא להעיק באצבעו, והנה, עוּף! עלה הארגז השמימה, עבר דרך מגדל העשן אשר בבית, ויעף ויֵדֶא עד לעבים, והוא יושב בתוכו. ויש אשר מוט התמוטט קרקע הארגז, והנער יָרא יראָה גדולה פן יהרס הארגז ונפל ארצה והיתה מנת חלקו “קפיצת הדרך” אשר לא שאל ולא בקש – הֱיֵה אלהים מחסו ומצודתו! ואולם לא באתהו רעה ואסון לא קרהו, והוא בא בשלום עד הארץ הרחוקה אשר שם הטורקים יושבים.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.