— — È — — È — — — È — — È — — — È — — È — — — È — — —
יוֹם צַר וּמָצוֹק אֲנִי זוֹכֵר בְּשׂוֹרָתְךָ – טוֹב אַתְּ וְצֶדֶק בְּמוֹ פִּיךָ וּבִלְבָבָךְ!
אֶזְכֹּר בְּשׂוֹרָה אֲשֶׁר הִיא לִי לְנֹחַם בְּבוֹא צָרָה, וְאוֹחִיל לְיִשְׁעֶךָ וְשִׂגּוּבָךְ:
תִּשְׁלַח לְעַבְדָּךְ, וְהוּא שׁוֹכֵב בְּעַרְשׂוֹ וְהוּא נַעַר, שְׂרָפִים לְבַשְּׂרֵנִי בְּרֹב טוּבָךְ.
יָשְׁבוּ לְנֶגְדִּי, וּמִיכָאֵל אֲזַי שָׂח: כֹּה אָמַר יְיָ, אֲשֶׁר יָרִיב לְךָ רִיבָךְ:
5 כִּי תַעֲבֹר יוֹם בְּמֵי צָרָה — אֲנִי אִתְּךָ, לֹא יִשְׁטְפוּךָ נְהָרוֹת יוֹם קְרֹב אוֹיְבָךְ.
גַּם גַּבְרִיאֵל חֲבֵרוֹ בִשְּׂרַנִי אֲשֶׁר שָׁמַע בְּמֶרְכַּבְתְּךָ עָלַי, וּבִסְבִיבָךְ:
כִּי תֵלְכָה לָּךְ בְּמוֹ אֵשׁ — לֹא תְכַוֶּה לְךָ, אֹמַר לְלַהַב וְלֹא יִבְעַר לְעוֹלָם בָּךְ
זֹאת הַבְּשׂוֹרָה אֲשֶׁר אֶתְמֹךְ כְּחֶרֶב בְּיָד, אֶרְאֶה חֲרָבוֹת וְאֶשָּׁעֵן עֲלֵי חַרְבָּךְ!