רקע
יעקב לרנר
בְּמַרְאוֹת הַלָּיְלָה
mנחלת הכלל [?]
tשירה

(לזכר אמי)


הִיא פָתְחָה הַדֶּלֶת כִּיְרֵאָה

וַתַּצְנֵע הַחַדְרָה זְהִירָה;

וַתִּקְרַב כִּקְרֹב עַל בְּהוֹנוֹת

וַתִּצְנַח עַל עַרְשִׂי פַּלְמוֹנִית.

וָאֵרָא דְמוּת-אִשָּׁה הַיּוֹשְׁבָה

שַׁכּוּלָה, קְשַׁת-רוּחַ וְחוֹשְׁבָה.

וַתֵּצֵא דִמְעָתָהּ הַכֵּנָה

וַתַּעֲמֹד עַל מִפְתַּן בַּת-עֵינָהּ;

וּשְׂפָתָהּ הַנּוֹבְלָה רָעָדָה

וּבְרֹאשָׁהּ לִי נָדָה וְנָדָה.

אָז תִּמַּח מֵעֵינָהּ הַפְּנִינָה

וַתַּשְׁקֵף אֶל עֵינַי בִּתְחִנָּה

וַתֹּאמֶר: מַה-שְּׁלוֹמְךָ, אֶפְרוֹחִי?

אַל תִּירָא, כִּי אִמְּךָ אָנֹכִי.

שָׁמַעְתִּי מִמֶּרְחָק כִּי תִדְעָךְ,

כִּי תִשְׁכַּב חֲרֵדִים וְנִדָּח;

וְרָחוֹק מֵחַיִּים וָשֶׁמֶשׁ,

תִּתְמוֹגֵג אֵין-אוֹנִים בָּאֶמֶשׁ,

וַיְהִי כָּל הֲגִיגְךָ הַנּוֹבֵל

רַק אִלֵּם, רַק נִכְנָע, רַק סוֹבֵל!

כַּשִּׁעֲמוּם בְּיוֹם הָעֲרָפֶל,

כַּגְּסִיסָה בָעוֹלָם הַשָּׁפֵל…

אַף רָצוֹן לְקַוּוֹת כְּבָר אֵינוֹ…

מֶה הָיָה לָךְ, אִישׁוֹן בַּת-עֵינִי?

בְּשֵׁם כָּל הַנְּשָׁמֹות הַקְּדוֹשׁוֹת –

רְאֵה הִשְׁבַּעְתִּיךָ – הִתְאוֹשֵׁש!

וְאַשְׁרֵי הַצְּבָאוֹת בַּמָּרוֹם

הַנֶּהֻנִים מִזִּיוָהּ וְשָׁרִים;

וְאַשְׁרֵי גַם עֵמֶק הַבָּכָא

לִרְאוֹתָהּ מֵרָחוֹק אִם זָכָה.

הִזְדָּרֵז!.. כְּבָר אֶשְׁמַע הַטִּיסָה,

כְּבָר הִתְחִיל הַהַלֵּל הַנִּשָּׂא.

– – – – – –

נִפְעַמְתִּי וָאִיקַץ מִשְּׁנָתִי…

מֶה הָיָה? אֵי אִמִּי מוֹרָתִי?

אֵי עַרְשִׂי וְאֵיפֹה הִנֵּנִי:

הֲיֶשְׁנִי בִמְצִיאוּת אִם אֵינִי?

וְחַדְרִי? וּמַטָּה? וָמָעְלָה?

וְאֵיזוֹ מִשְׁמֶרֶת הַלָּיְלָה?

וּפִתְאֹם בְּאַחַד הַמְּבוֹאִים

הָאוֹבְדִים בַּחֲכֵׁשָה וְתוֹהִים

עֲרִירִי בַלַיְּלָה הַכָּבֵד

הִשְׁתַּקְשֵׁק קוֹל אוֹפַן וְאָבָד


ברדיטשוב, אייר תרס"ט

המלצות קוראים
תגיות