מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מֵתַי

מאת: רחל המשוררת

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

“רק המתים לא ימותו”

י.ש.ק.


הֵם בִּלְבַד נוֹתְרוּ לִי, רַק בָּהֶם בִּלְבַד

לֹא יִנְעַץ הַמָּוֶת סַכִּינוֹ הַחַד.

בְּמִפְנֵה הַדֶּרֶךְ, בַּעֲרֹב הַיּוֹם

יַקִּיפוּנִי חֶרֶשׁ, יְלַוּוּנִי דֹם.

בְּרִית אֱמֶת הִיא לָנוּ, קֶשֶׁר לֹא נִפְרָד

רַק אֲשֶׁר אָבַד לִי – קִנְיָנִי לָעַד.

רחל המשוררת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של רחל המשוררת
יצירה בהפתעה
רקע

לקט

מאת יהושע בן מאיר משה ברזלי (פרוזה)

(רשימה)

הדבר היה בסוף שנות החמישים או בתחלת הששים למיננו, באחד מימי הקציר – ואני שבתי מיוגע ומדוכא מגוש-חלב; הלכתי שמה על מנת לקנות אדמה זו, והדבר היה קרוב לגמר, אך… מתביש הנני גם עתה להגיד את הסבה שבשבילה נתבטלה הקניה… הסבה אמנם כ"כ פשוטה ומובנת ובפרט אצלנו “הרי ידוע הוא, כי שמונה פרנק הוא מחיר יקר בעד אדמה שבקצה ארץ ישראל ויותר מששה פרנק אינו שוה”… כך כתבו לי שולחי במכתבם, שמצאתיו מוכן בשבילי בעין-זיתים, מובן להזהירני ולקדם פני הרעה שלא תבא חלילה…

“איננו שוה”, שאל כל חנוני שבשוק ויגיד לך שכך הוא!…

כל היום לא אכלתי, וגם לאחר שובי לעין-זיתים, לא טעמתי כלום. התנפלתי מיד על המטה בחדר אשר פנה לי בטובו ידידי הגנן אשר שם, שכבתי, כי לא יכולתי לראות פני איש, כי נפשי היתה מרה עלי מאד.

עיף מהרכיבה הממושכה נרדמתי מיד ואישן איני יודע כמה.

הקיצותי, – וכאלו אחד עומד ומדבר אלי בחריקת שנים, “יהודונים נמבזים, את ערשו של יוחנן ראש הקנאים, את מולדתו של ראש גדולתכם זה, אינכם רוצים לגאול מידי זרים בשביל תרי זוזי”!

תרי זוזי, וכמו איזה ליצן קפץ עלי והתחיל מלגלג ומזמר עלי ב“חד גדיא דאכלא שונרא. ושוב תרי זוזי, ושוב תרי זוזי”!…

“תרי זוזי” – וגוש חלב לא נקנה…

“גוש חלב”…

לא יכולתי שוב לשכב, קפצתי ממטתי, פתחתי את החלון ותריסיו ואוציא את ראשי שהרגשתי בו בלבול רעיונות וכאב קודח…

והנה אויר קריר ורטוב וריח מבושם מלטף את שערותי, ומוציא חלקים מיגוני, ונושאם הלאה הלאה ומפזרם על ההרים הרמים, על החרמונים הנשאים.

נתעטפתי בעביה 1 שלי לצאת, וכדי שלא להעיר את ידידי בעברי דרך חדרו, יצאתי בדרך קצרה בעד חלון חדרי החוצה.

מודה אני, כי מפחד אנכי ללכת יחידי בלילה במקום זר לי ושמם, כמו סביבות עין-זתים ובדעתי את כחי שאינו דומה כלל לכחו של יוחנן מגוש חלב, איני סומך ביותר גם באקדח הקטן שאני נושא תמיד בשעת מסע: שודד לילה הראשון שיפגשני יכול לגזל ממני את כלי-נשקי זה ולעשות בו לי מה שלא יזמתי לעשות לו… אפס הפעם תקפו עלי המרירות והיאוש, והייתי בבחינה זו, שאדם אומר “ולואי שכל מוצאי יהרגני”…


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.