מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[יְדִידִי, נַהֲלֵנִי]

מאת: שלמה אבן גבירול

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

יְדִידִי, נַהֲלֵנִי עַל גְּפָנִים

וְהַשְׁקֵנִי וְאֶמְצָא שְׂשׂונִים

וְכוֹסוֹת אַהֲבָתְךָ יִדְבְּקוּן בִּי

וְאוּלַי אָז יְנוּסוּן הַיְגוֹנִים.

וְאִם תִּשְׁתֶּה בְּאַהֲבָתִי שְׁמוֹנֶה

אֲנִי אֶשְׁתֶּה בְּאַהְבָתְךָ שְׁמוֹנִים.

וְאִם אָמוּת לְפָנֶיךָ יְדִידִי,

חֲצֹב קִבְרִי בְּשָׁרְשֵׁי הַגְּפָנִים

וְשִׂים רַחְצִי בְּמֵימֵי הָעֲנָבִים

וְחָנְטֵנִי בְּחַרְצַנִּים וְזַנִּים

וְאַל תִּבְכֶּה וְאַל תָּנוּד לְמוֹתִי

עֲשֵׂה כִנּוֹר וְעוּגָבִים וּמִנִּים

וְאַל תָּשִׂים עֲלֵי קִבְרִי עֲפָרִים

אֲבָל כַּדִּים חֲדָשִׁים עִם יְשָׁנִים.

שלמה אבן גבירול
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שלמה אבן גבירול
יצירה בהפתעה
רקע

הַמּוּם

מאת אביגדור המאירי (פרוזה)

א.

במשך שעתיים לשבתנו יחד על שפת הים, אריה ואני – ראיתי בו שינוי: אינו שם לב כלל לשום בחורה עוברת. בין שהיא לבושה, ובין שמתרחצת. לפני כן לא זכתה שום אשה לפניו להתנהגות הוגנת כזאת. הכל ידעו, שהוא שולח אחרי כל בחורה הלצות-לעג. –

אריה היה בחור מן האהודים ביותר שבסביבתו. על כל מעלותיו החיצוניות המושכות את רואיו, היה מחונן גם בשכל חריף, שניצוצותיו חורכים את הנפגע בהם. אפשר שהאהדה הזיחה את דעתו למצא לקוי בכל בחורה: אף אחת מהן לא ניקתה ממגרעת, או סרח עודף בגופה, במהלכה, במלבושה: – ואם עברה בחורה, שבאמת מצאה חן בעיניו –לא היה מסתיר גם זאת, אלא שבמקרה כזה היה מוסיף:

–כדאי לשמוע אותה מדברת. מחמטת קצת, או ודאי מתזזת בלשונ. – חי בי רגש אנטיפתיה אל אנשים ערלי לשון. אינני יכול לתאר לעצמי גאון מחטם או מתזז.

הפלטתי לו את השם משה רבנו. –

–יש לי החשד – אמר – שכל ענין ערל שפתים אצל משה רבנו, אינו אלא לימוד זכות על אדון הנביאים. הוא ודאי מצא לנכון, שלא לדבר אל פרעה. – רק להופיע בהדר כבודו ולשתוק. ספינקס חי, שמסתורין אל עליון חופף עליו, – “ואתה תהיה לו לאלהים” –ערל שפתים ודאי לא היה.

אך אותי ענין יותר השינוי שבו, מאשר ביאורו החדש על התורה. – לבסוף נודע לי: אריה מאוהב.

–אתה יודע? –אמר בהרהורים – יופי עדין ומופלא כזה! אתה מוכרח לראות אותה. היא עובדת בבנק, ראש כזה, חביבי – –

– לא בבנק “עזרא”?

– נכון! אתה מכיר אותה?

אמרתי לו, שאני מכירה היטב – אך פחדתי לדבר לו עליה. זה אחד ממעשי התעתועים של הגורל. בחורה צעירה בעלת פנים חנניים, שמעטים דוגמתם. עדינות-תום ענוגה וטבעית בלי כל צל של התפנקות טרדנית, ועם זה אורה מתבונה והבנה. ותמיד עצובה. כאלו שרויה תמיד באבל. כמעט שאינה מחייכת. – יושבת היא מאחורי החלון הקטן בעבודתה, וממרחק מה נדמה לך, שדיוקן ולסקז חי נמצא לפניך במסגרת עץ פרימיטיבית.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.