צוּרָה הֶחֱיַתְנִי – / אֵיךְ מוֹתִי בְשֶׁלָהּ?
צוּרַת רֹאשׁ אֲהָבִים –לַהַט עִם כְּרוּבִים
עַל עֵדֶן נְצִיבִים,
כָּכָה רִחֲקַתְנִי / עֵינוֹ מִקְּרֹב לָהּ!
נִמְאָס לֹא מְאַסְתִּיו,מָה אַעַשׂ? אֲהַבְתִּיו
…………..
כְּשֶׁמֶשׁ לִהֲטַתְנִי / אוֹר עֵינוֹ בְּהִלָּה.
תּוֹסִיף אַהֲבָתוֹבִּי עֵת גַּעֲרָתוֹ.
הֵנַע לִי שְׂפָתוֹ,
הִיא הִיא הֶעֱלַתְנִי – / “בַּעְלַת אוֹב” עֱנוּ לָהּ!
עַל צוּרַת לְבָנָהאֵיךְ תִּשְׁכֹּן עֲנָנָה?
רָמַז לִי וְעָנָה
“שֶׁמֶשׁ שְׁזָפַתְנִי / וָאֶחְסֶה בְצִלָּה”.
מַה תָּקְפּוֹ וְטוּבוֹ,עַל כִּי אֵל אֲהֵבוֹ!
בַּת קוֹל תַּעֲנֶה בוֹ:
יא צגיר, יא אבני, / ואיש יחבך אללה!