מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אנה את נפשי?

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אָנָה אַתְּ נַפְשִׁי? / יהודה ליב גורדון

(בעקבות ביירון)

אָן, נַפְשִׁי, תָּעוּפִי? נָא הַגִּידִינִי,

אַחֲרֵי כִּי גֵּוִי זֶה יֵרֵד הַקָּבֶר?

הֵן אַתְּ, בַּת אַל-מָוֶת, פֹּה לֹא תָּלִינִי,

אַחַר כִּי תֵצְאִי מִכִּלְאֵךְ-גֵּו גָּבֶר;

הֲלֹא מִבֵּית חֹמֶר עָל תִּתְנַשָּׂאִי,

וּבְגָבְהֵי שָׁמַיִם שָׁם אָז תָּגּוּרִי,

מִכּוֹכָב אֶל כּוֹכָב תִּדְאִי תִּסָּעִי

וּבְעֵינֵי לֹא-בָשָׂר הַכֹּל תָּשׁוּרִי.

וָהִיא בַּת עוֹלָמִים, חָפְשִׁי שֻלָּחָה,

מִבְּלִי הֵרָאוֹת, רָאוֹת רַבּוֹת תַּחַז,

עַל כָּל הַמּוֹצְאוֹת אָז עֵינָהּ נִפְקָחָה.

מָה הֹוֶה מַה הָיָה וַיַּחֲלֹף פַּחַז;

רִאשׁוֹנוֹת הָיוּ וּכְמַיִם עָבָרוּ

בִּמְצוֹלוֹת הַנְּשִׁיָּה עָמֹק טֻבָּעוּ.

כֻּלָּם אָז יַחַד מֶנָּה בַּל נֶעְדָּרוּ

וּלְמַבַּט עֵינָהּ יַחַד הִתְוַדָּעוּ.

תֶּרֶב אָז לַחֲזוֹת גַּם קַדְמֵי עוֹלָמִים,

מָה עַד לֹא נַעֲשׂוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ,

גַּם אוֹרִים עַד הֵנָה עוֹדָם נֶעֱלָמִים,

הִתְעַנֵּג עַל זִיוָם הִיא תִּפְרֹץ פָּרֶץ!

תּוֹסִיף אָז הַבֵּט בַּאֲשֶׁר עוֹד תִּקְרֶינָה

אוֹתִיוֹת וּסְפוּנוֹת תִּקְרָא עַל לוּחַ, –

הָרִים יָמוּשׁוּ, וּשְׁמָשׁוֹת תִּכְבֶּינָה,

וְהִיא לָעַד בִּמְעוֹן קָדְשָׁהּ תָנוּחַ!

שַׁאֲנַנָּה מִמָּגוֹר, בֶּטַח מִפַּחַד,

יָדָהּ אָז תַּעַל עַל כָּל עֵת וָפֶגַע,

גַּם רִבְבוֹת שָׁנִים מִכְּבָר חָלְפוּ יַחַד,

כֻּלָהַם אָז תָּמֹד אַךְ בִּקְנֵה-רֶגַע.

וּמִבְּלִי דַעַת כָּל חֲלוֹף בָּרָמִים

תִּרְוֶה בִּפְנֵי עֹשָׂהּ שׁוֹכֵן גָּבוֹהַּ

אַךְ גִּילַת נֵצַח וּנְעִימוֹת עוֹלָמִים

וּכְבָר מַה הוּא מָוֶת הִשָּׁהּ אֱלוֹהַּ!

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

הַזַּ'נְר הָאֶרֶץ-יִשְׂרְאֵלִי וַאֲבִיזְרַיְהוּ

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)


(ממכתב פרטי)

האם זוכר אתה, חביבי, ממה שנדברנו כמה פעמים על-דבר מקומו של הישוב הארץ-ישראלי הנוכחי בספרותנו היפה? – אני מחזיק בדעתי: אני, שבעיקר איני ז’אנריסט, אני, שבכלל איני בא מעולם לספר, אלא להביע,כפי יכלתי ובכל האמצעים שברשותי, ה“מוּתּרים” וש“אינם מוּתּרים”, את הלך-רוחי ואת וידוּיי-נפשי – אני, כמדומני, יכול להתיחס לשאלה ספרותית זו של הז’אנר הארץ-ישראל כאיש מן הצד. והנני מודה לפניך: כמה פעמים, כשאני שומע סופר אחד מחברינו אומר לשני: “יצירתך החדשה היא מחיי-ארץ-ישראל?”, מתעוררת איזו הרגשה מלגלגת בתוכי: כאילו הכתיבה זהו איזה דבר חיצוני, כביכול, וכותבים “מחיי-היהודים בלוֹדז”, מחיי בני גליציה, “מחיי הקראים”, “מחיי הספרדים”, “מחיי ארץ-ישראל”, מחיי בני פתח-תקוה… ולא דבר פנימי, גילוי החיים הפנימיים והמהות שלהם בתוך יחסי וגוני זמן ידוע וסביבה ידועה. אבל אל תירתע: אין אני בא לדון עכשיו לפניך בתורת-האמנות, ומכל שכן שאיני מתכוון כלל וכלל לקבוע מסמרות. אדרבה, אני רוצה להזכירך, שאיך שיהיה, ובבלטריסטיקה העברית העניה כבר תופס הז’אנר הארץ-ישראלי מקום נכבד: הנה סיפורי זאב יעבץ ויהושע ברזלי בספרי “פרי-הארץ” ולוחות-“אחיאסף”, הנה הסיפורים האַפּוֹלוֹגֶטיים, שׁהיו נדפסים ב“העולם” הברליני לשׁם אגיטאציה, הנה רוב הסיפורים, שעיבד ש. בן ציון בארבעת ספרי “העומר”, הנה מאיר וילקנסקי, והנה גם צמח ומשה סמילנסקי…איך שיהיה, וכל זה יונק מישובנו פה, כל זה “נתנה לנו ארץ-ישראל”… האם אינך מצטער על מה שעדיין לא נתגלה בספרותנו גם המבקר הארץ-ישראלי, שיצרף את כל החומר הרב הזה בכור-בחינתו? לא?…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.