מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הַנַּעַר הַכּוּשִׁי

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אֵין זֶה כִּי אִם הֵנָּה הֵן

הָאֲמָהוֹת בְּנוֹת-הַחֵן,

וַדַּאי הֵנָּה גִלּוּ

סוֹדוֹ זֶה, וּכְאִלּוּ

תָּמִיד לוֹ אָרְבוּ.


אֶל הָאֹזֶן מִן הַפֶּה

סִפְּרוּ, הָגוּ: "פּוֹטִיפֶה,

נַעַר מְסַלְסֵל בְּשַׂעֲרוֹ,

אוֹהֵב אֶת בַּת-פַּרְעֹה!

עֶבֶד כּוּשִׁי אוֹהֵב…"


שָׁמְעוּ הַחַרְטֻמִּים זֹאת,

נָדוּ לוֹ: “הוֹי בִּן-הַכּוֹת!”

שָׂחֲקָה הַגְּבִירָה,

פַּרְעֹה שָׁם בַּטִּירָה

חִיֵּךְ, וְעֵינָיו אוֹרוּ.


אוֹתוֹ כוּשִׁי שְׁחוֹר-הַשְּׁחוֹר!

אֵין כְּנַעֲרָה עַל הַיְאוֹר

יָצִיר עַלִּיז, פְּתַלְתֹּל,

גָּמִישׁ כַּחֲתַלְתֹּל,

נוֹהֵג בְּשִׁגָּעוֹן.


אַךְ עֵינַיִם לָהּ לַבַּת,

אַךְ עֵינַיִם לָהּ לַבַּת!

שֶׁמֶשׁ מוֹף מוֹפַעַת,

שֶׁמֶשׁ תַחְפְּנֵס יַאַת:

חוֹבֵב, מַקְסִים, מַשְׁכִּיר.


עִם הַגְּבִירָה עַל הָאָח

עָמְדָה בִתָּהּ: כּוּמָז, חָח,

צְמִידִים וּשְׁאָר מְנָחוֹת

חִלְּקָה בֵין הַשְּׁפָחוֹת,

חִלְּקָה לַאֲמָהוֹת.


וְלַעֲבָדִים – כָּל חֲלִי,

חֶרֶב, קֶשֶׁת, קַיִן, תְּלִי.

וְלַכּוּשִׁי – פִּטְדָה,

תּוֹאִיל לוֹ לְתִתָּהּ

אֶבֶן בַּטַּבָּעַת.


תַּבְנִית לֵב בְּמִשְׁבֶּצֶת-פָּז:

"לִכְשֶׁיֶּאֱהַב הַלָּז,

יִתֵּן לָהּ מַתָּנָה –

לְוַאי וּלְוַאי הַשָּׁנָה"…

שָׂחֲקוּ עֵינֶיהָ.


כָּל הַנִּכְנָס, כָּל הַבָּא

יִשָּׂא מַשְׂאֵת וְנִזְכַּר בָּהּ,

יִקַּח לוֹ וְנָשָׂא,

יִזְכֹּר גְּבִרְתּוֹ, נָסְעָה

אֶרֶץ נַחֲלַת אִישָׁהּ.


אֶל מֵעֵבֶר סֻלָּם-צוֹר,

אֶל מַמְלֶכֶת בַּעַל-פְּעוֹר,

אֲשֶׁר יְהֹוָה גָּרַשׁ,

בֵּית-הַלַּחְמִי יָרַשׁ

לוֹ בַּחֲנִית וָקָשֶׁת.


וּבִנְסֹעַ יְפַת-הַדּוֹר,

יָצָא עַבְדָּהּ אֶל הַיְאוֹר,

אֶל בֵּין סוּף וְקָאַת,

זָרַק הַטַּבָּעַת,

פָּנָה אֶל הַבִּיתָן.


הָלַךְ חָשַׁק בְּכָל עֵת

בְּמִצְרִיּוֹת וּבְנוֹת-חֵת,

בְּאֵשֶׁת-אִישׁ וּנְעָרוֹת

חוּמוֹת וּשְׁחַרְחָרוֹת –

עַד שֶׁכָּבְתָה אִשּׁוֹ.


וְיוֹם עַל יָמִים חָלַף גָּז.

צָץ וַיִּבֹּל שׁוּב אֲגָס.

כּוּשִׁי עַל הַגַּלִּים,

וְלִבְנַת-הַתַּלְתַּלִּים

אִשְׁתּוֹ עָמְדָה אִתּוֹ.


כָּפוּף, זָרְקָה שֵׂיבָה בוֹ.

הִרְגִּישׁ לִבּוֹ מַכְבִּיד לוֹ.

עַל יְפַת הַבִּיתָן

חָרְשׁוּ מַעֲנִיתָן

שָׁנִים, הַרְבֵּה שָׁנִים.


אוּלָם יָדַע, שָׁם בַּיְאוֹר

לֶב-אֲבִיבוֹ עוֹדוֹ אוֹר,

וּבְמִשְׁבֶּצֶת-זָהָב

יַעֲרֹף דָּם כִּי אָהָב,

יַעֲרֹף לְעוֹלָמִים…


סוינמינדה 1924

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

יצחק רפאל מולכו – השותל תרבות יהודי ספרד

מאת אברהם שמואל שטיין (עיון)

אמר המחבר: אין זה אלא טבעי, שענף-יסוד באילן האומה שהוּכה קשות בסופות גולה ונכר, כבני השבט הספרדי ויהודי המזרח, שאין ערוך לתרומתו המקורית והסגוֹלית לגדולת עמנו ותרבותו – ישראל משמשת להם קרקע יוצר להתקדשות רוחנית. מפולת דורות ושכחה מכסה על פּעלים והישגים ונכסי-רוח אדירים של בני השבט הספרדי למן הגירוש מארצות הרשע הקתוליות בה’רנב (1942), דרך נדוּדיהם על פני שבעים גלויות-באפריקה, אירופה, בשתי-האמריקות ובאסיה; ודרך יצירתם בעברית, באישפניולית ובלשונות ארצות-מגוריהם ועד להיקלטותם מחדש בישראל, יחד עם בני השבו האשכנזי, באומה יוצרת אחת.

ואחד מן המעוררים, היוצרים והלוחמים במשך עשרות בשנים על חישוף אוצרות רוחה של יהדות ספרד ופאר עברה ושתילת ערכיה בחיינו, הלא הוא יצחק רפאל מלכו, איש ירושלים, חוקר וסופר ומנהיג ציוני מובהק ומראשי פעילי איגוד קהילות הספרדים.

נולד ב-1894 בשאלוניקי, המכונה “ירושלים הקטנה”, מרכזה הרוחני-היסטורי של קהלות הבלקן ויהדות ספרד בכלל במשך דורות. הוריו – תורה וגדולה חברו בהם. והנער מילא כרסו תורת ישראל ואוצרות ספרותו, זולת לשונות אירופה וספרותה, וביחוד בצרפתית, אנגלית ואיטלקית. משגדל נזדמן בעיר הולדתו עם אישים מן הישוב החדש והצינות הצעירה שביקרו בה (פרופ. קלויזנר, פרו. בוריס שץ, ב"צ כץ, מרדכי בן הלל הכהן, דוד בן-גוריון, יצחק בן צבי ואחרים), בשליחויות שונות והרצו במועדון “קדימה” שבמקום, ואין צריך לומר, שהיה זימון פורה ומפרה לצעיר הלאומי התוסס. ובעודו צעיר לימים הוא נחלץ למערכה הלאומית בקולמוסו, משתת, בעתונות המסועפת של שאלוניקי, בצרפתית ובאיספניולית, וכן בעתונות התורכית הגדולה של הזמן ההוא, וחוט-השני בכתיבתו: הגנה על כבוד עם-ישראל ומאוויו הלאומיים, ומגלה עירנות עמוקה בבעיות חינוך וספרות, מפרסם מנוגראפיות על אישים בכלל זה על הרצל וי"ל פרץ, וכתיבתו מחנכת ולוחמת ומגשרת גשרים בין עדות ודורות. לימים מייסד הוא במות משלו. ביחוד נודע לשם מחקרו על “יהודי שאלוניקי במרוצת הדורות”. והוא חודר גם לעתונות אירופה רבת-ההשפעה ופורש בה את דגל המלחמה באנטישמיות והתחייה הלאומית.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.