אֵין זֶה כִּי אִם הֵנָּה הֵן

הָאֲמָהוֹת בְּנוֹת-הַחֵן,

וַדַּאי הֵנָּה גִלּוּ

סוֹדוֹ זֶה, וּכְאִלּוּ

תָּמִיד לוֹ אָרְבוּ.

אֶל הָאֹזֶן מִן הַפֶּה

סִפְּרוּ, הָגוּ: "פּוֹטִיפֶה,

נַעַר מְסַלְסֵל בְּשַׂעֲרוֹ,

אוֹהֵב אֶת בַּת-פַּרְעֹה!

עֶבֶד כּוּשִׁי אוֹהֵב…"

שָׁמְעוּ הַחַרְטֻמִּים זֹאת,

נָדוּ לוֹ: “הוֹי בִּן-הַכּוֹת!”

שָׂחֲקָה הַגְּבִירָה,

פַּרְעֹה שָׁם בַּטִּירָה

חִיֵּךְ, וְעֵינָיו אוֹרוּ.

אוֹתוֹ כוּשִׁי שְׁחוֹר-הַשְּׁחוֹר!

אֵין כְּנַעֲרָה עַל הַיְאוֹר

יָצִיר עַלִּיז, פְּתַלְתֹּל,

גָּמִישׁ כַּחֲתַלְתֹּל,

נוֹהֵג בְּשִׁגָּעוֹן.

אַךְ עֵינַיִם לָהּ לַבַּת,

אַךְ עֵינַיִם לָהּ לַבַּת!

שֶׁמֶשׁ מוֹף מוֹפַעַת,

שֶׁמֶשׁ תַחְפְּנֵס יַאַת:

חוֹבֵב, מַקְסִים, מַשְׁכִּיר.

עִם הַגְּבִירָה עַל הָאָח

עָמְדָה בִתָּהּ: כּוּמָז, חָח,

צְמִידִים וּשְׁאָר מְנָחוֹת

חִלְּקָה בֵין הַשְּׁפָחוֹת,

חִלְּקָה לַאֲמָהוֹת.

וְלַעֲבָדִים – כָּל חֲלִי,

חֶרֶב, קֶשֶׁת, קַיִן, תְּלִי.

וְלַכּוּשִׁי – פִּטְדָה,

תּוֹאִיל לוֹ לְתִתָּהּ

אֶבֶן בַּטַּבָּעַת.

תַּבְנִית לֵב בְּמִשְׁבֶּצֶת-פָּז:

"לִכְשֶׁיֶּאֱהַב הַלָּז,

יִתֵּן לָהּ מַתָּנָה –

לְוַאי וּלְוַאי הַשָּׁנָה"…

שָׂחֲקוּ עֵינֶיהָ.

כָּל הַנִּכְנָס, כָּל הַבָּא

יִשָּׂא מַשְׂאֵת וְנִזְכַּר בָּהּ,

יִקַּח לוֹ וְנָשָׂא,

יִזְכֹּר גְּבִרְתּוֹ, נָסְעָה

אֶרֶץ נַחֲלַת אִישָׁהּ.

אֶל מֵעֵבֶר סֻלָּם-צוֹר,

אֶל מַמְלֶכֶת בַּעַל-פְּעוֹר,

אֲשֶׁר יְהֹוָה גָּרַשׁ,

בֵּית-הַלַּחְמִי יָרַשׁ

לוֹ בַּחֲנִית וָקָשֶׁת.

וּבִנְסֹעַ יְפַת-הַדּוֹר,

יָצָא עַבְדָּהּ אֶל הַיְאוֹר,

אֶל בֵּין סוּף וְקָאַת,

זָרַק הַטַּבָּעַת,

פָּנָה אֶל הַבִּיתָן.

הָלַךְ חָשַׁק בְּכָל עֵת

בְּמִצְרִיּוֹת וּבְנוֹת-חֵת,

בְּאֵשֶׁת-אִישׁ וּנְעָרוֹת

חוּמוֹת וּשְׁחַרְחָרוֹת –

עַד שֶׁכָּבְתָה אִשּׁוֹ.

וְיוֹם עַל יָמִים חָלַף גָּז.

צָץ וַיִּבֹּל שׁוּב אֲגָס.

כּוּשִׁי עַל הַגַּלִּים,

וְלִבְנַת-הַתַּלְתַּלִּים

אִשְׁתּוֹ עָמְדָה אִתּוֹ.

כָּפוּף, זָרְקָה שֵׂיבָה בוֹ.

הִרְגִּישׁ לִבּוֹ מַכְבִּיד לוֹ.

עַל יְפַת הַבִּיתָן

חָרְשׁוּ מַעֲנִיתָן

שָׁנִים, הַרְבֵּה שָׁנִים.

אוּלָם יָדַע, שָׁם בַּיְאוֹר

לֶב-אֲבִיבוֹ עוֹדוֹ אוֹר,

וּבְמִשְׁבֶּצֶת-זָהָב

יַעֲרֹף דָּם כִּי אָהָב,

יַעֲרֹף לְעוֹלָמִים…

סוינמינדה 1924