מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

ישר אל הענין

מאת: יוסף אהרונוביץ

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

ישר אל הענין / יוסף אהרונוביץ'

במוצאי יום בואי ליפו נפגשתי עם חיים – פועל ציון מרוסטוב, לוחם נלהב ב“אחד-העם”, הרוצה, לפי דבריו, לייסד ישיבה בארץ-ישראל בתנאי שהמטבח בשביל בחורי הישיבה ימצא בגולה.

חיים זה סר ליפו – לפי סגנונו – “בדרכו אל הפרולטריון אשר בנס-ציונה” בשליחות הפועלים המוחרמים שבפתח תקוה, הרעבים ללחם וזקוקים לעזרת חברים. דברו היה נחוץ, ומשום כך החליט להגיע לנס-ציונה עוד הלילה. אליו נלויתי ללכת לנס-ציונה, מתוך תקווה להשיג שם עבודה. כעבור חמש שעות של גישוש ותעיה בבוץ, בליל חושך, הגענו בחצות למחוז חפצנו. בחדר הפועלים, שאליו נכנסנו, מצאנו כמה עשרות פועלים, מהם כבר שטוחים על הריצפה ומהם יושבים ומתווכחים. את חיים, כשליח משדה הקרב, קיבלו כולם בהתלהבות והקיפוהו בשאלות משאלות שונות:

מי נספח לאויב, היש נחשלים במחננו, ומה דעת העסקנות הרשמית ביפו, ועוד ועוד. אותי, החדש, קדמו בסבר פנים, שהיה בו מעין שמחה על ש“מחננו הולך וגדל” וגם מעין אזהרה: ראה, אנו עומדים עתה במערכה כבדה ועליך להיות איש חיל.

בינתיים, צץ אי מזה מיכאל הלפרין, שמשום מה התנשק אתי ותיכף לקחני תחת חסותו, לאמור, הראני את השק הפרוש על הרצפה על יד הדלת – שם משכן כבודו ושם יהיה מקום גם בשבילי. “חבל רק שנעליך המרופשות לא תוכלנה לשמש כר למראשותיך, אך לעומת זה מעילך לא רע, והוא יצלח מאד לכיסוי”. אחרי שהסתדרנו שנינו על השק, הוציא הלפרין מארגזו מעט זיתים ולחם ומסר לי, והוא עצמו השתטח וניגש – ישר אל הענין.

והענין הוא פשוט בתכלית: “הרי ידוע שבדם ואש יהודה נפלה ובדם ואש יהודה תקום” – ומכיון שכך, הרי צריך לכוון את מעשינו, צריך להתכונן לקראת הבאות. הוא, הלפרין כבר ניגש למעשה, עוסק הוא עתה ב“פרוֹייקט” על יעור החולות שעל שפת הים, לשם מטרות אסטרטגיות. “היער כשדה מערכה אין לך טוב הימנו: בשעה שאתה, בתוך סבכי היער, מוגן לגמרי מחצי האויב, יכול אתה להפיל משם חללים לאלפים. בייחוד כשהים הוא ברשותך והאניות ממציאות לך את כל הדרוש, ואין עליך לדאוג לצרכי אוכל, הלבשה ונשק”. ממני אין הוא דורש לעת עתה אלא שאתן לו את ידי ואסכים לעצם הרעיון. רואה הוא בי – כה דברו – שאני מוכשר לקלוט רעיון פורה כזה ולהתמכר לו, ולפיכך “נדבק בי מהרגע הראשון”. טובי הפועלים כבר נתנו לו את ידם – על-כל-פנים יתנו לו את ידם, בזה אין הוא מפקפק. “ורשבסקי (עתה יבנאלי) הוא אתי בכל, ככה אני מאמין, כי הוא כלל לא התווכח אתי. אינך מכיר עדיין את ורשבסקי? זהו אותו צעיר, החבוש כובע של בית-ספר ריאלי, אשר התווכח עם החבר חיים. אוהב הוא להתווכח הרבה, אבל הוא צעיר טוב, כולו שלנו” (שלנו, פירושו: שלי ושל הלפרין, שהרי אנו שנינו הננו בעלי פרוֹיקט אחד).

עם קריאת התרנגולים, באשמורה השלישית, נרדמתי ואת ההמשך לא שמעתי. ואולם למחרת, כשנמצאנו שנינו בעבודה, לא חזר עוד הלפרין לענין היער, כי למה לחזור על מוסכמות, בשעה שיש לו עוד כל כך הרבה הצעות ורעיונות חדשים שהסכמתי עליהם נחוצה לו מאד מאד.

יוסף אהרונוביץ
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יוסף אהרונוביץ
רקע
יוסף אהרונוביץ

יצירותיו הנקראות ביותר של יוסף אהרונוביץ

  1. שאלת הפועלים בארץ-ישראל (מאמרים ומסות)
  2. מכתב לאליעזר שוחט (מכתבים)
  3. "זרים" במושבות (מאמרים ומסות)
  4. פורצי גדר (מאמרים ומסות)
  5. על הדגל (מאמרים ומסות)

לכל יצירות יוסף אהרונוביץ בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות יוסף אהרונוביץ

יצירה בהפתעה
רקע

קרית ספר

מאת יהודה ליב גורדון (פרוזה)

עיר ואם בישׂראל היתה “קרית ספר” בהיותה שתולה בנוה במרום הרי יהודה. מבורכת ה' ארצה ממגד שמים מעל ומברכות תהום רובצת תחת. עינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר, גוּלות עלית וגוּלות תחתית הרוו את הארץ והולידוה והצמיחוּה ונתנו זרע לזורע ולחם לאוכל וצל שׂדי למחסה ולמסתור. שם פרחה הגפן, הבשילו אשכולותיה ענבי חמד הנותנים תירושם לשׂמח אלהים ואנשים. שם הנצו הרמונים המלאים עסיס כריקנין שבּנוּ מלאים מצווֹת. שם כרים נרחבים לובשים צאן ובקר, עמקים עוטפים בר ויער בציר ישית כליל צלו בתוך צהרים ומפיל תרדמה על אנשים, ובו חלומות יעופו וחזיונות ידוֹדון ידוֹדון. שם ירננו כל עצי היער, כי בענפיהם יקננו כל צפור כל כנף וירנינו מוצאי ערב ובוקר. והעיר יושבת בראש ההר נחפה מירקרק חרוץ ויהי מראהָ כמראה צמרת ארז אדיר, כמקלעת סנסני יער תמרים, על כן קראו לה סַנסַנה.

כל זה היה ממגד ארץ ומלואה: ורצון שוכני סנה היה לאצול על העיר הזאת ברכה מרוּבּה גם ממגד שמים. העיר רוּבּה כהנים, כי לבני אהרן הכהנים נתּנה לנחלה, אף קרבת חברון, עיר מושב “המלך המשורר” וקרבת הרמה, עיר בני הנביאים, לה טוב, ונחה עליה רוח ה' רוח כשרון ודעת, ויהי אוירה מַחכּים ומלאה הארץ דעה כמים לים מכסים. מלאכת יושבי העיר היתה מלאכת שמים וממַעין יוצא מבית אל שאבו להם מי חייהם: הכהנים היו תופשׂי התורה, שׂפתיהם שמרו דעת ותורה בקשו מפיהם, וכהניה לא במחיר יורו ולא בשוחד ישפוטו, כי מה הם בחנם אף אחרים בחנם. גם משפחות סופרים ישבו בעיר, תִרְעָתִים שִמְעָתִים שׂוּכָתים, מושכים בשבט סופר חַקים טופסים ומכינים מגילות של קלף צבי למכרם בכסף לאשר לו חפץ בהם; וחנויות פתוחות להם אל שוק העיר מלאות מגילות עפות וכל זני ספרים לכל צרכי ישׂראל המרוּבּים. ותהי העיר הזאת לישׂראל לשוק הסופרים והספרים, כדמות העיר לייפּציג לבני אשכנז בימינו. על כן קראו לעיר ההיא קרית ספר.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.