מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

Olim truncus eram...

מאת: הורטיוס , תרגום: שאול טשרניחובסקי (מלטינית)

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: לטינית

1

קֹדֶם הָיִיתִי סַדָּן שֶׁל תְּאֵנָה,2 אֵין-תּוֹעֶלֶת,

בְּיַד חָרַשׁ עֵצִים מְפַקְפֵּק, וּמַה יַּעֲשֵׂנִי:

שֶׁמָּא שְׁרַפְרָף, שֶׁמָּא אֵל, נִמְלַךְ — וְעָשַׂנִי פְּרִיאַפּוּס,3

בַּעֲבוּר זֶה אֲנִי אֵל. וְגַם פַּחְדִּי כְּבָר נָתַתִּי

עַל גַּנָּבִים וְעַל עוֹף. אֶת הַגַּנָּבִים כִּי אַפְחִידָה

בַּמַּגָּל בִּימִינִי, — — — — — —4

וְאֶת הָעוֹף הַמְחֻצָּף תָּעִיט זְמוֹרָה,5 מִתְנוֹסֶסֶת

עַל קָדְקֳדִי, מִבַּקֵּר גִּנָּה הָשַׁתָּא שְׁתָלוּהָ.


פֹּה, בַּמָּקוֹם, לְפָנִים הֵבִיא בְאָרוֹן דַּל אִישׁ-עֶבֶד6

נִבְלַת עֶבֶד זְרוּקָה מִתּוֹךְ קֵילָתוֹ7 הַצָּרָה לוֹ;

פֹּה הָיְתָה קְבוּרָתָם שֶׁל דַּלַּת הָעָם שֶׁבַּקָּרֶת,

שֶׁל פַּנְטוֹלַבּ8 הַגַּרְגְּרָן וְהַבַּזְבְּזָן נוֹמֶנְטַנוּס.9

אֶבֶן10 מוֹסְרָה מוֹדָעָה: כִּכַּר אֶלֶף אַמָּה הָאֹרֶךְ

עַל שְׁלשׁ מֵאוֹת רָחְבָּהּ — קַרְקַע בִּירֻשָּׁה לֹא נוֹפֶלֶת.11

זֹאת אוֹמֶרֶת, עַתָּה חַיִּים בִּשְׂדֵה אֶקְסְוִילִינוּס,

יֵשׁ לִחְיוֹת וּלְטַיֵּל בְּכָל הָרָמָה הַנִּדַּחַת

תּוֹךְ תְּחוּמִים יְרֻקִּים, מָקוֹם שֶׁהָיְתָה בּוֹ נִשְׁקֶפֶת

אַךְ כִּכָּר שׁוֹמֵמָה מְלֵאָה לָהּ עֶצֶם מַלְבֶּנֶת.

אֶפֶס מִיּוֹם שֶׁאֲנִי תוֹפֵס הַמָּקוֹם לֹא הֶלְאוּנִי

גַּם כָּל הַגַּנָּבִים וְחַיַּת-הַשָּׂדֶה הָרוֹמֶשֶׂת,

כְּשֵׁם שֶׁהֶלְאוּנִי מְאֹד בִּתְפִלּוֹתֵיהֶן וּלְחוֹשׁ-קֶסֶם

הַמַּרְעִילוֹת, הַקֹּסְמוֹת לְנֶפֶשׁ אָדָם, לְלֶב-גָּבֶר.

שָׁוְא לָהֶן אֶתְחַכֵּם לְהַאֲבִידָן וּלְגָרְשֵׁמוֹ.

פְּנֵי לְבָנָה-נָדָה חֲמוּדוֹת אַךְ יוֹפִיעוּ,12 תָּבֹאנָה

פֹּה לְלַקֵּט עֲצָמוֹת וְעוֹד כָּל-מִינֵי עִשְּׂבֵי-רָעַל.13

כִּי עֵינָי, וְלֹא זָר, אֲנִי אֶת קָנִידְיָה רָאִיתִי,

הִיא לוּטָה מְעִיל שָׁחוֹר, רַגְלֶיהָ יְחֵפוֹת14 וְחִוֶּרֶת,

רֹאשׁ פָּרוּעַ הָלְכָה, הִיא עִם אֲחוֹתָהּ, עִם סָגָנָה

הַבְּכִירָה, מְיַלְּלוֹת, פְּנֵיהֶן כִּפְנֵי הַמִּפְלֶצֶת

בְּשֶׁל חִוָּרוֹן נוֹרָא. וּבְצִפָּרְנֵיהֶן הֵן הִתְחִילוּ

בָּאֲדָמָה לְחַטֵּט, קָרְעוּ בְּשִׁנֵּיהֶן טְלִי שְׁחוֹר-צֶמֶר

כְּדֵי לְקַבֵּל דָּמוֹ לְתוֹךְ הַגּוּמָץ,15 שֶׁמִּמֶּנּוּ

נֶפֶשׁ אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אֵלֶיהָ דָרְשׁוּ תַּעֲלֶינָה.16

וְשָׁם אִתָּן שְׁתֵּי תְמוּנוֹת: אַחַת שֶׁל דּוֹנַג וְזוֹ שֶׁל צָמֶר.

זוֹ שֶׁמִּצֶּמֶר — גְּדוֹלָה, מִיָּדֶיהָ שְׁפָטִים לָהּ,

לַקְּטַנָּה שֶׁל דּוֹנַג, עוֹמֶדֶת מְיַחֶלֶת לְחֶסֶד,

דֶּרֶךְ עֶבֶד כָּפוּף, וּכְבָר מְיֻעֶדֶת לַמָּוֶת,

עֶבֶד לְאַחַר יֵאוּשׁ.17 אַחַת הַקּוֹרֵאת לְהֶקָטָה,18

הַנּוֹרָאָה, וְזוֹ אֶל טִיסִיפוֹנָה19 מְפַלֶּלֶת

לוּ רְאִיתֶם! נְחָשִׁים, הִתְרוֹצְצוּ כַּלְבֵי-תֹפֶת.20

מֵאֲחוֹרֵי מַצֵּבָה אַחַת גְּדוֹלָה (וְלֹא תֵרָאֵה)21

הֶחְבִּיאָה לְבָנָה פָּנֶיהָ אֲשֶׁר אָדְמוּ אֹדֶם.

אִם אֵין נְכוֹנָה בְּפִי — רֹאשִׁי יְכַסּוּהוּ בַטִּיחַ

כָּל-עוֹרְבֵי הָעוֹלָם, יְכַסּוּנִי ווֹרָן הַבְּלִיָּעַל22

וּפֶדִיאַצְיָה-רָפוּי בְּפִרְשָׁם וְשֵׁינֵיהֶם בְּשֶׁפַע!

מָה אוֹסִיף עוֹד פְּרָטִים? רוּחוֹת מְסַפְּרוֹת עִם סָגָנָה:

הִיא סָגָנָה, בְּקוֹל, וְהֵן בְּקוֹל דַּק23 תְּיַבֵּבְנָה.

וְגַם הִצְפִּינוּ בַּחוֹל בַּשֶּׁלִי זְקָנוֹ שֶׁל זְאֵב-עֶרֶב,24

עִם שֶׁן-צֶפַע מְנֻמָּר, וְתַבְנִית הַדּוֹנַג שִׂים בַּלַּהַב.

אַךְ בִּכְדֵי לֹא לִהְיוֹת עֵד לֹא נֻקָּם לְמַעֲשֵׂי תֶבֶל

שְׁתֵי הַפוּרְיוֹת וְקוֹלָן פִּתְאֹם נִשְׁמַע כְּקוֹל רַעַם

שֶׁל שַׁלְחוּפִית מְלֵאָה אֲוִיר שֶׁפִּתְאֹם הִתְבַּקָּעָה!

אֲחוֹרִי זֶה נִקְרַע, זֶה שֵׁת-הַתְּאֵנָה, וְהָעִירָה

נִמְלְטוּ אֵל עַל נַפְשָׁן: קָנִידְיָה נָפְלוּ כָּל שִׁנֶּיהָ,25

צַמַּת סָגָנָה נָשְׁרָה וְכָל הַקְּסָמִים עַל יָדֶיהָ,

הָעֲשָׂבִים כֻּלָּם. חֲבָל, לוּ רְאִיתֶם וְנֶהֱנֵיתֶם מְאֹד.


תל-אביב, 5.1.39


  1. שיר–הלצה זה על קנידיה נתון בתבנית סיפורו של האל פּרִיאפּוּס העומד בגנו של מצנט. גן זה היה בצלע הר אסקוִילינוּס מחוץ לעיר, על שדה אסקוִילינוּס, ששימש קודם מקום קבורתם של דלת העם. סָטירה עוקצת זו נותנת לנו אפשרות להבין לרוחו של המשורר, איך התייחס אל אמונת האלילים. העץ שעשוהו אל היה יכול להיעשות גם שרפרף לשבת עליו. העץ הוא הגרוע שבעצים. הנגר מפקפק, אינו יודע מה לעשות בו. דבריו של פריאפּוּס, במה כוחו גדול, במה הוא מגרש את הגנבים ואת העוף שלא יטנפוהו — כולם מצטיינים בחידודם. בין שלושת בעלי הסָטירות ברומא היה הורציוס המצוין שבהם. ועיין ישעיהו: מד, ט–יד: “יֹצרי–פסל כֻּלם תֹהו…חָרַש עצים נטה קו יתארהו בשֶּׂרֶד…לִכְרָת–לו ארזים וַיִקח תרזה ואלון ויאַמֶץ–לוֹ בעצי–יער נטע אֹרן…”  ↩

  2. עץ התאנה, כלומר, שאינו טוב לשום מלאכה מפני שהוא שביר.  ↩

  3. פְּרִיאַפּוּס — אלוהות השדה, וביחוד לגנות ולשתילים, שביניהם היו מעמידים את פסלו. יחד עם זה שימש דחליל לגרש את הציפורים. היה מעיט אותם בזמורה שעל ראשו.  ↩

  4. פסלו הצטיין בצורה מגונה מאוד.  ↩

  5. שלא ילכלכוהו העורבים.  ↩

  6. עבד עסק בקבורה ולא אדונים.  ↩

  7. ששימשה לו דירה.  ↩

  8. ראה הערה 107 — הערת פרוייקט בן יהודה.  ↩

  9. כנראה, היו שניהם עדיין בחיים.  ↩

  10. על אבן זו היו מסמנים שמו של הנדבן שנדב מאדמתו לצורכי ציבור.  ↩

  11. מונח טכני של אנשי–המשפט: hoc monumentum heredes non sequitur.  ↩

  12. אור הלבנה יפה לקסמים, ביחוד בימי המולד ובמילואהּ.  ↩

  13. עשבים שפרחו על קברים כוחם יפה לקסמים.  ↩

  14. רגלים יחפות וצמות פרועות, כך דרכן של אוספות עִשבי–קסמים.  ↩

  15. כך מתאר את הדרישה אל המתים הומרוס.  ↩

  16. דמים דרושים לנפשות כדי שיהיה להן כוח לענות.  ↩

  17. כנראה, שׂמה בגלל סכסוכי אהבה תמונה של צמר — זו של עצמה, ותמונה של דונג (זו של האוהב או של צרתה) זרקה באש שילהט באהבה, או שתישרף זו באש.  ↩

  18. הֶקָטָה — אלוהות התרקים, אֵלת–הקסמים לפעמים היא הלבנה, או פרוזרפינה משאול–תחת.  ↩

  19. טִיסִיפוֹנָה — אלת–הנקמה.  ↩

  20. כלבים היו מלווים את אלת–הנקמה ואת הֶקטה.  ↩

  21. הלבנה, שהיא מסייעת לקוסמות, הפעם נזדעזעה גם היא למעשי התֶּבֶל.  ↩

  22. יש סבורים, שזה היה עבדו המשוחרר של אחד מידידי המשורר.  ↩

  23. הצללים הדקים כעין הרוחות קולם דק ומצפצף (עיין המצפצפים והמהגים).  ↩

  24. שימש סגולה כנגד קסמים של אחרים, ועליו היה להשמיד קסמיה של צרתה של קנידיה.  ↩

  25. שיניים תותבות היו ידועות כבר אז.  ↩

הורטיוס
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של הורטיוס (מחבר)
רקע
הורטיוס

יצירותיו הנקראות ביותר של הורטיוס

לכל יצירות הורטיוס בסוגה שירה

לכל יצירות הורטיוס

יצירה בהפתעה
רקע

אספת הנבחרים

מאת יוסף אהרונוביץ (מאמרים ומסות)

בימים כ“ו-כ”ט לחודש תשרי תרפ“א נתכנסה בירושלים אספת הנבחרים הראשונה ליהודי ארץ-ישראל. מאתים וחמשים ציר, נבחרים מכל השדרות, הכתות והמפלגות, נועדו למקום אחד, נשאו ונתנו שלשה ימים רצופים בענינים שונים הנוגעים לארגון הישוב ולהנחת אבן הפנה לבית הלאומי, וברגע מרומם אחד באו, על יסוד של ותורים ופשרות זמניים מכמה וכמה צדדים – לידי הסכמה כללית וקמו על רגליהם והכריזו: “היום הזה נהיית לעם”. וכך נוצרה ההתחלה, הגרעין, הזקוק אמנם לטפוח מרובה ולשמירה מעולה, אבל העלול כבר גם עתה, בימי ההתהווּת, לשמש, מצד אחד, תריס בפני מתפרצים ו”מוליכים מעצמם" ומהצד השני – כוח, המרכז ומשתף את כל האנרגיה הצבורית הפזורה לגורם חשוב בעבודתנו לשם ביצוּר והתפתחות עמדותינו בארץ.

אספת הנבחרים הכריזה על קיומה, יצרה את הועד הלאומי ומסרה לו כוח והרשאה להיות בא-כוחה היחידי של היהדות הארצישראלית כלפי פנים וכלפי חוץ.

הצעד הראשון, והיותר קשה, נעשה, איפוא. וקשה היה הצעד הזה לחלק גדול מן הישוב לא מפני הטעמים הגלויים, שאותם הבליטו במלחמתם, כי אם מתוך טעמים אחרים, כמוסים – כמוסים, על-פי-רוב, גם מעיני בעליהם עצמם. כל השמות הפרלמנטריים המקובלים, כמו: “ימניים”, “שמאליים”, “חרדים” ו“חפשים”, שבהם השתמשו כדי להפחיד את הקהל ואת עצמם, לא היו, בעצם, אלא הונאה מדעת ושלא מדעת. ה“רכושנים” שלנו אינם פוחדים מפני ה“שמאל”, כי אין להם על מה להגן ואין להם מה להפסיד. והשמאל אינו נוהה ביותר אחרי “השלטון”, כי אין לו לעת עתה מה “לקחת”. אך איולת היא להאמין, שהפחד מפני הלאמת הקרקע תקף את ה“אכרים” שלו. כאילו החלטת הרוב שבאספת הנבחרים כוחה יפה, במקצוע זה, יותר מהחלטת פיטסבורג, או מזו של איזו אספה ציונית אחרת, וכאילו באמת יש כאן איזה מעמד מיוחד של לנדלורדים, שיש לו חשבון להגן על מעמדו, ושאם ימסור, חס-וחלילה, את אדמתו לרכוש הלאום, יפסיד בזה איזה דבר. ואם בכל זאת הלכו האיכרים כל הזמן ברעדה לקראת הארגון הזה, צעד לפנים ושלשה צעדים אחורנית, ומוכנים היו אפילו להתחבר עם החרדים ובלבד להרחיק את זמן בואו של הארגון, הרי זה מפני טעמים אחרים לגמרי.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.