מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

למשה הכהן רייכרסאן

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

בווילנא

רֵעִי מִנֹּעַר עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה,

אִישׁ צַדִּיק תָּמִים כְּבוֹנֶה הַתֵּבָד

וּכְצַדִּיק תָּמִים חַי חַיֵּי צַעַר וּמַעֲצֵבָה,

כָּל יָמָיו נִלְחַם מִלְחֶמֶת הַקַּבָה

וְנַפְשׁוֹ הַיְשָׁרָה לֹא תֵדַע תְּלוּנָה וְאֵיבָה,

וּבְחֶלְקוֹ הוּא שָׁמֵחַ, כְּשִׂמְחַת בֵּית הַשׁוֹאֵבָה,

וּבַתּוֹרָה הוּא עָמֵל כְּרַ' יְהוּדָה בֶּן בֵּבָא 1,

וּמְדַקְדֵּק גָּדוֹל כְּבַעַל צֹהַר-הַתֵּבָה

וְדוֹרֵשׁ תִּלֵּי תִלִּין עַל כָּל אֹות וְתֵבָה –

נִפְלַאֲתָה אַהֲבָתִי לוֹ מֵאַהֲבַת נְקֵבָה2.

עַד גַּל הֶעָלִים הַזֶּה וְעֵדָה זֹאת הַמַּצֵּבָה.


לְעוּל יָמִים, נוֹחֵל כְּבוֹד חֲכְמִים,

אִישׁ כִּשְׁרוֹנוֹת וְאִישׁ מִידּוֹת,

מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ וְאוֹהֵב עַמּוֹ בְּרוּחַ כַּבִּיר וּבְנֶפֶשׁ לַפִּידוֹת,

בִּלְשָׁן מָהִיר כְּבֶן יָאִיר וּכְדָנִיֵּאל אִישׁ חֲמֻדוֹת,

עוֹסֵק בַּחָכְמָה וּבְפַרְפְּרָאוֹתֶיהָ – בְּקִנִּין וּפִתְחֵי נִדּוֹת,

יוֹדֵעַ בִּינָה לְעִתּוֹת יִשְׂרָאֵל, וּשְׂפָתָיו מַגִּידוֹת

קוֹרוֹת הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ וּמִנִּי קֶדֶם חִידוֹת,

וּתְנוּבוֹת תְּבוּנַת כַּפָּיו עוֹמְדוֹת וְעָלָיו מְעִידוֹת

כִּי יַעֲלָה לְמַשְׁכִּיל וְחָשׁ לוֹ עֲתִידוֹת

כְּבוֹד שְׁמוֹ3….. לוֹ אֲחַוֵּא קִידוֹת,

וַאלֹהִים יַנְחִילָנּוּ מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ עֶשֶׁר יָדוֹת

וְתַעֲנֻגוֹת בְּנֵי הָאָדָם, שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת.



  1. לפטור בלי הערה אי אפשר. כך נקדתי בגז“ש מן עזרא ב‘ יא, ונחמיה ז’ טז, ולדעתי כך צ”ל נקוד השם הזה בגמרא, ובעשרת הרוגי מלכות לא יתקלקל החרוז בשביל זה, ואם בעיני ר' משה הנקדן לא יישר הנקוד הזה אז ישאר בלי חרוז ודמו בראשו. (הערה משנת תרמ"ד).  ↩

  2. במחילה מכבודך, שרה! אין אדם נתפס על צערו ולא משורר על חרוזו.  ↩

  3. לא אזכור למי נכתבו השורות האלה.  ↩

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

יהדות פולין בהתגוננותה

מאת אברהם לוינסון (מאמרים ומסות)

היהוּדים, אומר פינסקר ב“אבטואמנציפציה” שלו, הם עם נבחר של שנאה אנושית. ההיסטוריה הישראלית היא בעצם היסטוריה של פראוּת ושנאה אנושית אשר סערו סביבנוּ במשך כל הדורות. שנות המנוחה והרווחה היו כה מועטות וקצרות, מקריות וארעיות, שהן היוּ בטלות ומבוטלות בתוך ים השינאה והמשטמה האנושית לכל גילוייהן. ושנאה זאת גרמה באופון טבעי להתגוננוּת יהוּדית. בה במידה שההיסטוריה היהוּדית היתה היסטוריה של שנאה אנושית – באותה מידה היתה גם היסטוריה של התגוננות, והתגוננוּת פירוּשה התנגדות. כל החיים היהוּדים בגולה, כל מפעליהם, מוסדותיהם, וקודם כל הגיטו עצמו – הגיטו כחזיון היסטורי - לא היה אלא מכשיר של התגוננוּת קיבוּצית בכוח ההמוניוּת וּבכוח הסולידריוּת והאחריוּת ההדדית. גם הרבה תכוּנות יהוּדיות – חוסר השתרשוּת היהוּדים באדמה, היאחזות בענפי כלכלה מיוּחדים, התבצרוּת בחומות הרוּח, ריבוי הלשונות, וכו' – הם בעצם גילויי ההתגוננות היהוּדית. כל תקוּפה ותקופה, כל דור ודור, יצרו את צוּרות ההתגוננוּת שלהם, אשר התאימוּ את עצמן והסתגלוּ לאופי התקוּפה, לנסיבות הזמן.

בימי הביניים היתה צוּרת ההתגוננות הקרבה עצמית על קידוש השם ועל קידוּש העם, שהיתה אקטיבית מאוד. זו לא היתה פשיטת צוואר למאכלת מתוך חוסר אונים או מתוך ציפיה לנס בלבד. זו היתה התגוננות רוח מאפס אפשרוּת של צורות התגוננות פיסית. אוּלם, באותם ימי הביניים היו גם זעיר פה זעיר שם גילויים של התגוננוּת פיסית, כפי שמעידות כרוניקוֹת היסטוריות.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.