מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

דְּבוֹרַת הַזָּהָב

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אַיֵּה אֵיפֹה גַם אַתְּ, דְּבוֹרַת הַזָּהָב הַקְּטַנָּה? בֹּאִי, בֹּאִי וּפִקְדִיִני, הֲמִי בְּאָזְנִי הֶמְיָתֵךְ הַדַּקָּה וְהַמְּתוּקָה עַל רְחוֹקוֹת וְנִשְׁכָּחוֹת. הִנֵּה פִּתְּחָה אָזְנִי רֶגַע לִשְׁמֹעַ שִׂיחַת עָלִים וּדְשָׁאִים וְהֶמְיַת דְּבוֹרִים. הַאֲרִיכִי מֵיתָרֵךְ, מְתָחִיהוּ הָדֵק הֵיטֵב וְהַרְעִידִיהוּ דוּמָם. נִמְתַּח הַדַּק בְּמֵיתְרֵי נַפְשִׁי וְהִנֵּהוּ הוֹמֶה וְרוֹעֵד וּמְיַחֵל דּוּמָם. אַל-נָא יַעֲבֹר חִנָּם רֶגַע הָרַחֲמִים… יִשָּׁנֶה נָא עוֹד פַּעַם אַחַת חֲלוֹם הַזָּהָב, יִשָּׁנֶה נָא זֹהַר הָרָקִיעַ וְיֶרֶק הָעֵשֶׂב, אֵלֶּה אֲשֶׁר פְּקָדוּנִי בִּימֵי קֶדֶם… יִשָּׁנֶה נָא הַחֲלוֹם אַךְ הַפָּעַם.

וּמַרְאוֹת וַעֲלִילוֹת יַגִּיעוּ אֵלַי עִם פִּרְכּוּסֵיהֶם וְהֵדֵיהֶם הָאַחֲרוֹנִים, עִם כְּלוֹת כֹּחָם. מֵעֵבֶר לִגְבוּל הַקּוֹלוֹת וְהַמַּרְאוֹת, מִחוּץ לִתְחוּם… הָאֶבֶן הַזֹּאת יְלָדָתְנִי…

הִנֵּה עוֹבֶרֶת עָב קְטַנָּה עָבֹר וּמָחֹה. שָׁפַר רָקִיעַ. כָּל הָעוֹבְרוֹת נִמְחוּ עַתָּה מִנַּפְשִׁי – וְהִנְנִי שׁוּב נָקִי.

צִחְצַח זֹהַר הָרָקִיעַ אֶת-עֵיְנַי וַיְטַהֲרֵנִי. גִּבְעֹל יִתְרַפֵּק עַל לֶחְיִי, מְפַיֵּס וּמְרַצֶּה…

רַק עַד רֶגַע קָטָן נִפְתַּח שַׁעַר הָרַחֲמִים. מַהֲרִי בֹּאִי, דְּבוֹרַת הַזָּהָב, פֶּן יַעֲבֹר הָרֶגַע וְהַשַּׁעַר יִסָּגֵר לָנֶצַח…

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

פירורים

מאת מרדכי צבי מאנה (מאמרים ומסות)

(לקוטי מאמרים ופתגמים)

א.

זרעונים, פנינים, שכוי בחול ינקר,

והחזיר רק אחר הגללים חופר,

כן את הרע ימצא העקש המבקר,

והטוב יחזה איש נבון בספר.

(רי"ב לעוויגזאהן בהקדמת ספרו “בית יהודה”).

מה נמלצו דברי אביר החכמים הזה בנשאו מדברותיו על ספרו בית יהודה. כן אמנם הדבר! לו רק אנשים נבונים וידועים שמו עטרת המבקרים על ראשם, אז נחלו המחברים כבוד, כי על כל פשעים תכסה אהבה. אם ישוה המבקר למולו את עמל הסופר ויגיעתו, את הריסות שרעפיו אם עוד דאגות ומחשבות אחרות תתרוצצנה בקרבו, תתקפינה אותו חדשים לרגעים ותבלבלנה את מוחו לשגות באמרי פיו, וכי א"א לבר בלא תבן; אז יביט על תועלת הספר, כמה דברים טובים נמצאים בו אשר הורה והגה לב המחבר, ועתרת נשיקות ישיב לו. אך אוי לו להמחבר אם ספרו נפל בידי שתומי עינים כעטלפים אשר יומם חתמו למו ולא יחזו אור שמש כי יהל, ורק בנשף ישוטטו ויצאו מחורם, אז בוז וקיקלון נכון לו בעבור יגיעתו. את הספירים הנוצצים המשובצים בספרו לא יראו העקשים האלה, רק הבהרות הכהות, אשר כאין הן מול זהר האור, יגדילו על אחת שבע, ויביעו עתק לאמר: ראה זה מצאנו, חטאת לא נוכל כפרה! – אך כל זה הוא רק בספר אשר עלה על מכבש הדפוס וישים לדרך פעמיו לשוט בארץ ולהתהלך בה, אז החוב על כל מבקר לנקותו משגיאות ברוח אהבה וברוח בהיר; לא כן מכתבי אהבה. הם לא יבאו בקהל המבקרים, עליהם אין המשפט לשפוט לאיש מוזר, כי הכותב לא יביט על הליכות הלשון לבל יעבט אורחותיו. לא! הוא רק הגיוני לבו יאבה להוציא לרעהו ולא יפשפש בדבריו לבלי חטא נגד חקי הלשון, וכאשר הגידו חכמים רבים ולא כחדו, כי בהתפרץ רעיונות הנפש אז לא נשים מתג ורסן בלועם להטותם לכל אשר נחפוץ. לא! בלולים ומסובבים יעופו איש אחרי רעהו. ואם רק יצלח לבעל נפש כזה להריק משא נפשו אז רב לו ומה לו עוד? עליו רק להביט כי יבין רעהו את מעלות רוחו לא יותר, כי לא להמון עם ישים דברתו רק לאיש פרטי, והאיש ההוא הלא אוהבו הוא ועל כל פשעים תכסה אהבה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.