לִי. ט.
לֹא צְרִיף וְלֹא אֹהֶל, לֹא מִשְׁכָּן וּמָקוֹם –
אַךְ הַפֶּרַח בַּיָּד – –
וּבְכֹל שֶׁאָבוֹאָה אַקְדִּים לְ“שָׁלוֹם”,
וּבְכֹל שֶׁאֶצְעָד.
לֹא מִפְתָּן לִמְנוּחָה, לֹא חַלּוֹן לַחֲלוֹם –
אַךְ הַפֶּרַח בַּיָּד.
וְהַסְּתָו כִּי יִפְגַּע בִּי – הוּא יְחִי, הַיָּתוֹם:
זֶה פִּרְחִי לֹא יֹאבַד,
לֹא יֹאבַד – –
תרצ"ט