מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

ביאליק על עצמו

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

ביאליק על עצמו / ח"נ ביאליק

נמצאו אנשים, אשר הואילו, מתוך כוונות רצויות ביותר כמובן, להזכיר את יום מלאת לי חמשים שנה במאמרים ובדברי תהלה ובמינוי ועדים וכו' – הכל כנהוג. אל נא תחשב לא ליהירות מרובה ולא לענוותנות, אם אומַר מפורש, כי מעולם לא הייתי שוטה כל כך להאמין בכל הגדולות והגוזמאות אשר ייחסו לי. אני אחד היהודים סתם, ‘יהודי של כל ימות השנה’, שקרא ושנה מעט, וכתב מעט מן המעט, ואף זה בדרך ארעי, מבלי שהתיחד לשום מקצוע, – איש כמוני וכל אלה הגדולות! לא ולא! מוטב שאהיה רשע כל ימי לפני המקום ולא אעשה שוטה כזה שעה קלה אחת בעיני עצמי. הייתי שרוי בצער גדול לוא האמנתי רגע אחד כי אכן דל עמנו כל כך, אם נתן עיניו בי.

ובכל זאת אל נא אהיה כמשקר לומר, שהדבר לא גרם לי גם מקצת קורת רוח. התעוררות זאת עדות היא על הצורך שנולד למשמש בגוף עצמנו כדי להרגיש את בשרו החי בתוך האצבעות מתוך אמירת ‘אני’. בלי ספק כי צורך כזה נולד אצל אדם הראשון בשעה שניטל ממנו לבושו הצפרני, צריך היה למשמש באצבעותיו את גופו ואת בשרו. הקלפה הצפרנית הקשה שחצצה בין אצבעותיו ובין בשרו החי – היתה בלי ספק לא נעימה ביותר, וכשסרה הקלפה – הרגיש בלי ספק רווחה גדולה. במקרה פגעה הפעם האצבע בי. העם, ברצותו לומר, אני, הוא מראה באצבע ופוגע בנקודה אחת, איזו שתהיה, בבשרו החי, ואינו מקפיד אם היא פוגעת בלב או בנקודה אחרת.

…כזה נעשיתי אני המקום היחידי של אני, מחר תפגע האצבע בנקודה שניה – ויעשה אף הוא ל“בן יחיד”. אם כל ישראל הם, כידוע, בני מלכים – מדוע לא יהיו כולם “בנים יחידים”? סוף סוף האומה הישראלית – שהיא משולה באגדותיה לשה, לאריה, לצבי, לשור, ליונה ולצפור, לתפוח, לאגוז ולרמון, לספיר, למרגלית, לצור – סוף דבר כמעט לכל סוגי החי והצומח והדומם – הרי יכולה להמשל גם לצורה גיאומטרית – לכדור למשל, ולומר: מה כדור זה כל מקום שהאצבע פוגעת בה שם הטבור, אף ישראל – ואולי כל אומה – כך.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

בעלת כשפים

מאת יהודה הלוי (שירה)


בַּעְלַת כְּשָׁפִים אֲשֶׁר אָרְכוּ נְדוּדֶיהָ

יָמִים, וְקָצְרוּ יְמֵי חַיֵּי יְדִידֶיהָ,

יָפָה כְשֶׁמֶשׁ – אֲבָל לֹא פָנְתָה לַעֲרֹב,

לֶחְיָהּ עֲרוּגָה – וְלֹא יִכְלוּ נְרָדֶיהָ,

רַכָּה, עֲנוּגָה מְשֻׁנֶּסֶת בְמָתְנָהּ, וְאֵין

לָהּ מַחֲגֹרֶת – לבַד חַד מִצְּמִידֶיהָ.

עָלְתָה בְלֶחִי אֲשֶׁר יַקְדִּיר לְבָנָה בְלִבְ‑

נָתוֹ, וְצָפְתָה בְעַד מָסַךְ רְדִידֶיהָ,

פָּשְׁטָה כְסוּתָהּ – וְלֹא נוֹתְרָה עֲרֻמָּה, אֲבָל

הַחֵן וְהַהוֹד וְהַיֹּפִי בְגָדֶיהָ.

שָׁלוֹם לְבַת הַיְּפִי מֵאֵת מְתֵי אַהֲבָה,

תִּשָּׂא גְבֶרֶת שָׁלוֹם אַחַד עבַדֶיהָ!

נַפְשִׁי פְּדוּת לֵיל אֲשֶׁר בּוֹ לַאֲסִירֶךְ פְּדוּת!

רַקָּה אֲדַמֶּה וְכֹה כָּל‑מַחֲמַדֶּיהָ.

שָׁתֹה וּמָצֹה שְׂפַת אֹדֶם וְרַוּת בְּצוּף

פִּיהָ – מְגָדַי, וּפִי הַכּוֹס – מְגָדֶיהָ.

פָּתְחָה לְשׁוֹרֵר שְׂפַת שָׁנִי, וְשָׁם חִבְּקָה

כִּנּוֹר כְּמוֹ אֵם וְהוּא כִצְעִיר יְלָדֶיהָ

סָמְכָה יְמִינָהּ, כְּאִלּוּ תֶאֱצַל מַעֲנֵה‑

פִיהָ לְפִיהוּ וְהָיָה מִלְּמוּדֶיהָ.

פָּתְחָה לְשׁוֹרֵר עֲלֵי פֵרוּד, וְעֵת חִנְּנָה

קוֹלָהּ ­‑ כְּקָט שֻׁפְּכוּ בִּבְכִי כְבֵדֶיהָ.

שָׁפְכָה בְדׁלַח בְּמֵי דִמְעָה, עֲדֵי פִזְּרָה

עֵינִי לְבִכְיָהּ פְּנִינֵי דַם עֲתוּדֶיהָ.

מַה לַצְּבִיָּה אֲשֶׁר תִּבְכֶּה, כּאִלּוּ שְׁלֹ‑

מֹה הַגְּבִיר נָד וְהָיָה מִנְּדוּדֶיהָ?

הַשַּׂר אֲשֶׁר יָאֲתָה מִשְׂרָה לְשִׁכְמוֹ, וְהִ‑

נֵּה הָאֲדָמָה כּחֶפְצוֹ יַעֲבִידֶהָ.

נָסַע – וְחָשְׁכוֹ פְנֵי עִיר אַחֲרָיו, כַּאֲשֶׁר

זָרְחוּ לְפָנָיו בְּשׁוּבוֹ כָּל‑צְדָדֶיהָ.

גָּבְהָה אֲדָמָה דְּרָכוּהָ פְעָמָיו, עֲדֵי

שָׂמָה מְרוֹמֵי זְבוּל תַּחַת צְעָדֶיהָ.

אֶרֶץ נְבוֹכָה כְּחוֹלַת אַהֲבָה צָמְאָה

אֵלָיו, וְעֵת שִׁחֲרָהּ – כִּבָּה יְקוֹדֶיהָ.

יָרְדָה פְלָאִים בְּנָסְעוֹ, אַךְ בְּשׁוּבוֹ בְנֹ‑

עַם תָאֳרוֹ שָכְחָה לִימֵי מְרוּדֶיהָ.

שׁוּבָה, שְׁלֹמֹה נְשִׂיאִי, רוֹם בְּמֶרְכַּבְתְךָ

וּצְלַח – הֲלֹא כָל‑בְּנֵי עַיִשׁ פְרָדֶיהָ!

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.