מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אורחת גמלים

מאת: משה בסוק

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אוֹרְחַת גְּמַלִּים / משה בסוק

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.


דּוּמִיַּת-רָז, דּוּמִיָּת-לִפְנֵי-חָזוֹן…

מִנִּבְכֵי דְמָמָה עוֹלָה אוֹרְחַת גְּמַלִּים…

חֲרֵדֵי-צַעַד פּוֹסְעִים וּזְהִירִים,

כְּמוֹ סְגֻלַּת תֵּבֵל יִשְּׂאוּ עַל דַּבַּשְׁתָּם – –


עוֹלָמוֹת רוֹבְצִים תּוֹהִים, עוֹבְרִים גְּמַלִּים.

עֲלֵי דַּבַּשְׁתָּם נָשוֹא יִשְּׂאוּ אֶת הַיּוֹם;

מִנִּבְכֵי דְמָמָה יַעֲלוּ לְאֶרֶץ מֶרְחָק

יוֹם, לְשִמְשׁוֹ שָׁקַע – עוֹרֵג…


עַל פָּנַי חָלְפָה אוֹרְחַת גְּמַלִּים לְאִטָּה,

וָאֶאֶרַח אִתָּה לַאֲשֶׁר תֹּאחַז שְׁבִילָהּ…

אֲנִי אֶת גְּמַלִּים גָּמָל: עֲלֵי כְּתֵפִי

שֵׂאת אֶשָּׂא נֵטֶל תּוגַת יוֹם וְסֵבֶל צַעֲרוֹ – –


תרפ"ו

משה בסוק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בסוק
רקע
משה בסוק

יצירותיו הנקראות ביותר של משה בסוק

  1. איש-צבא יהודי: פריץ יורדן (זכרונות ויומנים)
  2. לרומאן רולאן (מכתבים)
  3. אגרות לא"פ צ'כוב (מכתבים)
  4. לא"י רופין (מכתבים)
  5. אגרת לאנטול פראנס (מכתבים)

לכל יצירות משה בסוק בסוגה שירה

לכל יצירות משה בסוק

יצירה בהפתעה
רקע

קללת שכיב-מרע

מאת יצחק ליבוש פרץ (פרוזה)


מעשׂה בגבירה אחת בעיר גדולה פלונית, שנסע בעלה לרגלי מסחרו ללייפציג ושהה שם, כדרכו מדי שנה בשנה, ימים רבים.

והגבירה מיוחסת היא וגאיונית, ואין לה שום מגע ומשׂא עם שאר הנשים של העיר, ואינה מצטרפת עמהן לא בשׂמחה ולא באבל, ולא בדברים של צדקה; ויושבת היא בהתבודדות, כי המשרת והמשרתות שבבית יראים מפניה ולא יבואו אליה החדרה, אם לא תקרא להם…

והאשה יפת-תואר ויפת-מראה וצעירה לימים, ואינה מוצאת חפץ בספרי מוסר לנשים, ב“צאינה וראינה” או “מנורת המאור”; ופורטות על הנבל, שקורין לו פיאַנ"עֶ, לא נראו עוד בישׂראל, וגם אותן המעשׂיות בשביל נשים לא נכתבו ולא נדפסו עוד – ומה תעשׂה האשה, שלא תבוא לידי שעמום?

ועמדה כל היום על תיבת התכשיטין, והסתכלה על המאורות שבאבנים הטובות, ולבשה והניחה ולבשה, עד שהיה לה הדבר לגועל-נפש; וקרבה אל ארגז המלבושים, והוציאה משם את כל כליה היקרים, ולבשה והתפשטה, והתפשטה ולבשה, ולא הונח לה…

כי אותו הזמן קבּלה האשה מכתב מבעלה.

והמכתב מלא אהבה, אחוָה ורעות, ויש גם בשׂורה טובה, שבעזרת השם יתעשר מעסקיו, ושהוא שולח לה מתנה טובה, מתנה טובה יקרה מאד, עורות-כרכשת לפרוָה, חמשה אדומים הכרכשת!

ו“עיקר שכחתי” כתב גם כן, שהוא נאחז בסבך העסקים ואינו יכול להגביל בבירור את הזמן, מתי ישוב לביתו…

בין כך וכך, והפרוָה היתה ענין לאשה לענות בו.

יראה היא ליתן את הכרכשות ליד החייט ולתוך רשותו, שמא יגנוב מהן. לפיכך שלחה לקרוא לחייט, שיעשׂה את המלבוש בפניה בביתה, והיא בעצמה תשגיח על העבודה.

והחייט, שנקרא אל הגבירה, גם כן יפה-תואר ויפה-מראה, וצעיר לימים גם כן, והוא בעל-דברן, כדרך החייטים, וגם מזמר-משׂכיל בשעת עבודתו, כדרך החייטים.

וכלאחר יד – איני יודע בבירור, איך שהיה הדבר – נפלה שׂיחה קלה בין החייט והגבירה המיוחסת.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.