מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

חופי ירדן

מאת: רחל המשוררת

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

חוֹפֵי יַרְדֵּן, סֻכַּת שָׁלוֹם, / רחל

סִירָה שְׁבוּרָה וּבְתוֹכָהּ

אֵשֵׁב אֶשְׁתֶּה מַתַּת מְנוּחָה

אֶשְׁתֶּה עַד תֹּם.

אָכֵן אֵדַע כִּי פֹּה הַכֹּל,

מַה תְּבַקֵּשׁ תָּנוּעַ עוֹד.

אָכֵן אֵדַע דִּכְפִין לְנוֹד

וְאָתָה יִטֹל

חוֹפֵי יַרְדֵּן, בִּרְכַּת בְּדִידוּת

דְּמָמָה וָזֹהַר – וּבַלֵּב

יָרֹן הָאֹשֶׁר הַשָּׁלֵו

כְּמוֹ בַּיַלְדוּת.

רחל המשוררת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של רחל המשוררת
יצירה בהפתעה
רקע

עוֹרְבָא פָּרַח

מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (פרוזה)

##א

לפי השמור בזכרוני, ראיתי אותה שלוש פעמים   עוד טרם דברנו יחד... ואני שוקד אז   על דלתות בית-המדרש העליון בבירת ארץ אשכנז. בַּיישָׁן הייתי, איש לא-למוּד   בהליכות החיים, וכל היום הגיתי רק בספרים.

רק הספרים נתחלפו, הקורא בם לא נתחלף; רק המחשבות שנו את צורתן, החושב והחולם לא חדל מהיות את אשר היה.

לדעת ולהרגיש למדתי אז, בשבתי לבדי בחדרי, ואני חושב וחולם, הוגה ומקשיב… גם רגשי אהבה כבר הבנתי, מבלי שמצאתי נערה אשר אאהבנה וגם היא מצדה תשיב לי אהבה.

כל העלמות אשר פגשתי על דרכי, אם רק במראיהן לקחו את לבי, היו שוות בעיני, ואת כל אחת מהן יכולתי לאהוב, לוּ רק ידעתי, שתחזיר לי אהבה. חסרה לי הנטיה לדעת ולהרגיש: זאת היא הנערה שנוצרה בעבורי… חסר היה לי גם רגש-אֵמוּן למצֹא חן בעיני נערה אשר חפצתי קרבתה.

חברי התפארו לפנַי מעת לעת בדברי-אהבה שלהם. כי אחת הנערות תאהוב גם אותי, אלימלך בן יונה, חשבתי לדבר רחוק.

זה פעמים רבות חפצתי לאהוב, ותמיד בטל הדבר. בכל פעם נפגשתי עם נערה יפה אני מהרהר הרהורי אהבה, ועוד טרם אדבר אתה הנני חושב בחֻבּי: אולי זאת היא הנפש אשר אקרב לה?

הנה עלמה נאה ומהלכה נאה, עיניה יפות ושערותיה יפות; ומדוע אפוא לא תהיה היא הנפש אשר אֹהב ואשר אחלום עליה כל הימים?

שיחה של קִרבה בינינו, התגלות לבי לפניה, טיול ביער בבוא השמש, ניצני האהבה החלו. – אני לוקח את ידה בידי או אני נוגע בחלקת שערותיה, והנה האהבה נטועה בינינו… יכול אנכי לאהוב נפש אחרת בכל לבי ולחלק עמה כל חלומות נפשי.

הנשיקה היתה חלומי היותר גדול. לנשק נערה אשר אֹהב אותה ולהשתעשע בידה הרכה, זאת היתה משאת-נפשי היותר-רבה.

נגיעה של נפש בנפש בקרבת בשר ורוח היא הרגשת האדם כי איננו לבדו…

בחדרי הקטן ישבתי ואני מלא חלומות האהבה וגעגועיה, ושם בחוץ נערות אין מספר, יעלות חן. מדוע לא תאהוב אותי אחת מהן? מדוע גם אחת לא תתקרב אלי? מדוע לא תדענה את הגיונות לבי ורחשי נפשי? מדוע לא תבחרנה בי? מדוע לא תשימנה אלי לב ותלכנה אחרי אחרים, שנפשם אינה עשירה כנפשי? מדוע לא תדע גם אחת מהן, כי אנכי הנני בעל-נפש, אשר יוכל להעשיר אותן ולחבק עמן זרועות עולם?

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.