מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מראות נגעים

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

מַרְאוֹת נְגָעִים / יהודה ליב גורדון

כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו

(נגעים פ“ב מ”ב)

„יָבֹא כָּל-בָּשָׂר כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ,

יָבֹא לִמְאוֹר פָּנַי יוֹרֶה לִי צֶדֶק,

אִם יֵשׁ מוּם בּוֹ, אִם יֵשׁ מָשְׁחַת וָפֶרֶץ,

אָז אֶתְקֹן הַמְּעֻוָּת וַאֲחַזֵּק בֶּדֶק ” –

כֹּה פָּקַד הָאֵל עַל כָּל יַלְדֵי חֹמֶר,

וַיַּסֵּב אֶל הַקֹּף פָּנָיו וַיֹּאמֶר:

„דַּבֵּר אַתָּה רִאשׁוֹנָה וּבְטוּב דָּעַת,

הֵן בַּהֲמוֹת שָׂדַי פֹּה נוֹעֲדוּ כֻּלָּהַם,

עָרְכֵם לִקְרָאתְךָ וּבְחָן-נָא הַפָּעַם

אִם יֵשׁ חֶסְרוֹן בָּךְ, אִם תִּמְצָא מִגְרָעַת ”

בִּי חֶסְרוֹן? – עָנָה – בַּמָּה? וּמַדּוּעַ?

הֲנֹפֵל אֲנִי מִשְּׁאָר בַּעֲלֵי-חַיִּים?

וּכְמוֹהֶם אִם אֵין לִי אַרְבַּע רַגְלַיִם?

תָּמִים אָנִי, אַךְ אָחִי הַדֹּב שָׂרוּעַ

קָלוּט גַּם חָרוּם עָשָׂהוּ יוֹצְרֵהוּ

וַיִּבֶז צַלְמוֹ וַיַּשְׁחֵת תָּאֳרֵהוּ. –

לִדְבָרָיו אֵלֶּה הַדֹּב שָׁם הִגִּיעַ

וּבְלִי הִתְלוֹנֵן וּבְחֶלְקוֹ שָׂמֵחַ

נָשָׂא פָּנָיו מִמּוּם, נַפְשׁוֹ שִׁבֵּחַ;

אוּלָם אַחֲרֵי הַשֶּׁנְהָב רֹאשׁ הֵנִיעַ:

„אַפּוֹ כַּמִּגְדָּל, לֹא הָדָר לֹא תֹּאַר,

וּזְנָבוֹ מַה-קָּצַר, הוֹד חַיְתוֹ יָעַר,

וּכְגַב חֹמֶר גַּבּוֹ, מֵעָיו כָּעֶשֶׁת;

נִבְזֶה הוּא מִכָּל הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת! ”

אַחֲרֵי הַדֹּב הִקְרִיב הַשֶּׁנְהָב לָגֶשֶׁת;

אָמְנָם גַּם הוּא עַל רֹעַ

תָּאֳרוֹ לֹא נָשָׂא נֹהַּ,

כִּי אִם הִתְאוֹנֵן כִּי לֹא יוּכַל יָגִיחַ

עֵת יִרְעַב אֶל פִּיהוּ נָחָשׁ בָּרִחַ

כִּי גָדוֹל לִמְאֹד עָשָׂהוּ אֱלוֹהַּ.

הַגְּמָלִים גַּם הֵמָּה חָמָס קָרָאוּ

עַל הָעָשׁ כִּי קָט הוּא נַפְשָׁם לַשְׂבִּיַע.

כָּכָה אִישׁ אִישׁ פִּיהוּ הִלְּלָהוּ

וַיְכַחֵשׁ מוּמָיו כִּי עָצְמוּ כִּי רָבוּ

וּקְלוֹן אָחִיו נֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ הוֹקִיעַ.

גַּם בְּנֵי הָאָדָם כֵּן לִשְׁפּוֹט יֶאֱהָבוּ,

כִּי כֵן בַּבֶּטֶן עֹשֵׂנוּ עָשָׂנוּ:

לִרְאוֹת מוּמֵינוּ עֲטַלֵּפִים אָנוּ

וּלְמוּמֵי רֵעֵינוּ עֵין נֶשֶׁר לָנוּ.

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

הַשּׁוּעָל וְהַזְּאֵב

מאת יהודה ליב גורדון (שירה)

מַדּוּעַ זֶה תַּחַת יָרֵחַ

אֵין אִישׁ בִּמְנת חֶלְקוֹ שָׂמֵחַ?

בַּאֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ תִּבְחַל נַפְשֵׁהוּ

בַּעֲבוּר הִתְאַוֹּת אֵת אֲשֶׁר לְרֵעֵהוּ!

כֵּן קִנֵּא שׁוּעָל בַּזְּאֵב פַּעַם אַחַת.

בִּתְשֻׂמֶת-יָדוֹ לֹא מָצָא עוֹד נַחַת

וּבַלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל נַפְשׁוֹ קָצָה;

בִּבְשַׂר צִפּוֹר וּבְשַׂר אֶפְרֹחַ

לֹא מָצְאָה עוֹד רֵיחַ נִיחֹחַ

וּבְשַׂר צֹאן וּכְבָשִׂים לֶאֱכֹל חָפֵצָה.

עַל כֵּן אָמַר לַזְּאֵב: אָחִי וְרֵעַ!

הֵן כִּי דַּל חֶלְקִי גַּם אַתָּה יוֹדֵעַ,

אֲנִי אָבוֹא כַּגַּנָּב בַּמַּחְתֶּרֶת

לַחְתּוֹף בְּעָמָל רַב לִי עוֹף כַּזֶּרֶת,

אַתָּה כַּגִּבּוֹר נֶאְדָּר בַּכֹּחַ

תִּקַּח לָךְ מִבְחַר הַצֹּאן לָקֹחַ,

הוֹרֵנִי אֵפוֹא חַיַּת יָדֶךָ

וּבְיֹשֶר לֵבָב תָּמִיד אוֹדֶךָ".

טוֹב! עָנָה הַזְּאֵב ­­– הֵן בָּזֶה הַלַּיִל

מֵת אֶחָד מֵאַחַי (זִכְרוֹ לִבְרָכָה!)

בּוֹא אֵפוֹא עִמָּדִי וֶהְיֵה לְבֶן חַיִל,

אַלְבִּישְׁךָ עוֹרוֹ וַאֲלַמֵּד אוֹתָכָה

אֵיכָכָה

תַּחְתֹּף מֵהָעֵדֶר שֶׂה עֵז וָאַיִל.

וַיִּלְבַּשׁ הַשּׁוּעָל עָלָיו עוֹרֵהוּ,

וַיִּצֹּר בִּלְבָבוֹ תּוֹרַת מוֹרֵהוּ;

כִּמְעַט כִּלָּה לִלְמוֹד תּוֹרָתוֹ

וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵדֶר לִקְרָאתוֹ.

וַיָּרָץ הַמִּתְחַפֵּשׂ בַּחֲמַת רוּחַ

וַיְזָרֶה אֵימָה וּרְתֵת אֶל כָּל רוּחַ.

הָעֵדֶר נָפֹץ כִּי אֲחָזוֹ פַּחַד,

הָרֹעִים, הַכְּלָבִים בָּרְחוּ גַּם יַחַד,

וּלְשָׁלָל לַשּׁוֹדֵד כִּבְשָׂה נִשְׁאָרָה,

לָנוּס עַל נַפְשָׁהּ כֹּחַ לֹא עָצָרָה

וּבְכַף הַשּׁוּעָל בָּאָה וַתִּתָּפֶשׂ,

אַךְ פִּתְאֹם שָׁמַע קוֹל שֶׂכְוִי מִנֶּגֶד

וַיְמַהֵר וַיִּתֵּן לַכִּשְׂבָּה חֹפֶשׁ,

הִתְפַּשֵּׁט עוֹר הָזְּאֵב, הִשְׁלִיךְ הַבָּגֶד,

וַיָּרָץ לַשֶּׂכְוֵי וּרְצָחוֹ נָפֶשׁ.

עַל יַד הַלִּמּוּד שֶׁבַע

חֲזָקָה יַד הַטֶּבַע. …

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.