מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מראות נגעים

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

מַרְאוֹת נְגָעִים / יהודה ליב גורדון

כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו

(נגעים פ“ב מ”ב)

„יָבֹא כָּל-בָּשָׂר כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ,

יָבֹא לִמְאוֹר פָּנַי יוֹרֶה לִי צֶדֶק,

אִם יֵשׁ מוּם בּוֹ, אִם יֵשׁ מָשְׁחַת וָפֶרֶץ,

אָז אֶתְקֹן הַמְּעֻוָּת וַאֲחַזֵּק בֶּדֶק ” –

כֹּה פָּקַד הָאֵל עַל כָּל יַלְדֵי חֹמֶר,

וַיַּסֵּב אֶל הַקֹּף פָּנָיו וַיֹּאמֶר:

„דַּבֵּר אַתָּה רִאשׁוֹנָה וּבְטוּב דָּעַת,

הֵן בַּהֲמוֹת שָׂדַי פֹּה נוֹעֲדוּ כֻּלָּהַם,

עָרְכֵם לִקְרָאתְךָ וּבְחָן-נָא הַפָּעַם

אִם יֵשׁ חֶסְרוֹן בָּךְ, אִם תִּמְצָא מִגְרָעַת ”

בִּי חֶסְרוֹן? – עָנָה – בַּמָּה? וּמַדּוּעַ?

הֲנֹפֵל אֲנִי מִשְּׁאָר בַּעֲלֵי-חַיִּים?

וּכְמוֹהֶם אִם אֵין לִי אַרְבַּע רַגְלַיִם?

תָּמִים אָנִי, אַךְ אָחִי הַדֹּב שָׂרוּעַ

קָלוּט גַּם חָרוּם עָשָׂהוּ יוֹצְרֵהוּ

וַיִּבֶז צַלְמוֹ וַיַּשְׁחֵת תָּאֳרֵהוּ. –

לִדְבָרָיו אֵלֶּה הַדֹּב שָׁם הִגִּיעַ

וּבְלִי הִתְלוֹנֵן וּבְחֶלְקוֹ שָׂמֵחַ

נָשָׂא פָּנָיו מִמּוּם, נַפְשׁוֹ שִׁבֵּחַ;

אוּלָם אַחֲרֵי הַשֶּׁנְהָב רֹאשׁ הֵנִיעַ:

„אַפּוֹ כַּמִּגְדָּל, לֹא הָדָר לֹא תֹּאַר,

וּזְנָבוֹ מַה-קָּצַר, הוֹד חַיְתוֹ יָעַר,

וּכְגַב חֹמֶר גַּבּוֹ, מֵעָיו כָּעֶשֶׁת;

נִבְזֶה הוּא מִכָּל הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת! ”

אַחֲרֵי הַדֹּב הִקְרִיב הַשֶּׁנְהָב לָגֶשֶׁת;

אָמְנָם גַּם הוּא עַל רֹעַ

תָּאֳרוֹ לֹא נָשָׂא נֹהַּ,

כִּי אִם הִתְאוֹנֵן כִּי לֹא יוּכַל יָגִיחַ

עֵת יִרְעַב אֶל פִּיהוּ נָחָשׁ בָּרִחַ

כִּי גָדוֹל לִמְאֹד עָשָׂהוּ אֱלוֹהַּ.

הַגְּמָלִים גַּם הֵמָּה חָמָס קָרָאוּ

עַל הָעָשׁ כִּי קָט הוּא נַפְשָׁם לַשְׂבִּיַע.

כָּכָה אִישׁ אִישׁ פִּיהוּ הִלְּלָהוּ

וַיְכַחֵשׁ מוּמָיו כִּי עָצְמוּ כִּי רָבוּ

וּקְלוֹן אָחִיו נֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ הוֹקִיעַ.

גַּם בְּנֵי הָאָדָם כֵּן לִשְׁפּוֹט יֶאֱהָבוּ,

כִּי כֵן בַּבֶּטֶן עֹשֵׂנוּ עָשָׂנוּ:

לִרְאוֹת מוּמֵינוּ עֲטַלֵּפִים אָנוּ

וּלְמוּמֵי רֵעֵינוּ עֵין נֶשֶׁר לָנוּ.

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

למען הקרן הקימת

מאת ברל כצנלסון (מאמרים ומסות)

<#)1

אמש נפתחה הועידה הארצית של עוֹבדי הקרן הקימת. התאספוּ עסקנים עממיים, נאמנים, אשר בּעבוֹדתם התמה, בּטרדתם וּבחרדתם, מצטרפת פּרוּטה וּפרוּטה, קוּפסה וקוּפסה לחשבּוֹן גדוֹל, לחשבּוֹן של דוּנַמי קרקע הנגאָלים משעבּוּדם ונמסרים לרשוּתוֹ של עם ישׂראל.

הועידה מתכּנסת בּעוֹנה של שפל כּלכּלי ואוּלי גם רוּחני בּארץ. שפל זה אינוֹ צריך להשפּיל את ידי העוֹבדים. אַדרבּא, ה“גאוּת” העֲקָרה אשר עברה עלינוּ אך זה 2והימים הקשים אשר הדבּקוּנוּ, צריכים לכל הפּחוֹת לשמש לנוּ לקח וּלהגבּיר בּנוּ וּלהעמיק בּנוּ את ההכּרה הקרקעית, את הכּרת ערך הקרקע, והקרקע הלאוּמי דוקא, כּיסוֹד ראשוֹן של מפעלנוּ הישוּבי. ה“עוֹנה” שחלפה היתה עשירה בּאוֹרוֹת מַתעים ובאילוּזיוֹת שוא. האוֹרוֹת כּבוּ והאילוּזיוֹת נתבּדוּ. אך זה היוּ רבּים ו“טוֹבים” בּציוֹנוּת, אשר היוּ נכוֹנים להשליך את כּל יהָבָם על ההוֹן הפּרטי, זה שהריח בּאדמת ארץ-ישׂראל ריח של עסק טוֹב, וּלהטיל עליו את התפקיד של גאוּלת הארץ. אוּלם גם אילוּזיה נפסדה זוֹ הלכה כּענן בּוֹקר. ואם הספֶּקוּלַציה המטוֹרפת והתוֹצאוֹת הכּרוּכוֹת בּה עדיין לא לימדוּ אוֹתם בּינה, בּא המַשבּר הכּספי בּאירוֹפה, מצד אחד, וּבריחת “בּעלי-ההוֹן” אשר נכזבוּ תקווֹתיהם, מצד שני, להוֹכיח עד כּמה תקוה זוֹ לגאוּלה “פּרטית” הנה, בּשביל העם, משענת קנה רצוּץ.

הנטיה ל“פרנסוֹת קלוֹת”, לזכיה בּגוֹרל אוֹ ל“רוַחים של ימי מלחמה” מצוּיה לא רק בּחיי היחיד הדוֹאג לעוֹרוֹ, כּי אם גם בּתנוּעוֹת ציבּוּריוֹת. ורבּים ושוֹנים גילוּייה של נטיה פּסיכוֹלוֹגית זוֹ: יש שהיא מתבּטאת בּאמוּנה בּמקל-קסמים הקרוּי “מהפּכה”, המסַדרת על צד היוֹתר טוֹב את כּל העניניםוּמיַשבת את כּל הפּרכוֹת “מִמֵילא” וּ“מאליה”; יש שהיא מתבּטאת בּדיבּוּרים על דוּנַמים הניתנים בּמיליוֹנים חינם אין כּסף כּאשר ידָרש, מבּלי עמל רב, אך בּצו מלך אוֹנציב; ואנשים “מעשׂיים” יותר, אשר חלוֹמוֹת רחוֹקים זרים להם, משתעשעים בּתקוה, כּי את כּל העמל והטרדה של בּנין עם והקמת מדינה אפשר יהיה להעמיס על כּתפיו של הרכוּש הפּרטי. והוּא יסדר כּבר “ממילא” את עניני הכּלל בּרוַח לטוֹב לנוּ לכוּלנוּ.


  1. ftn1  ↩

  2. ftn2  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.