רקע
זאב יעבץ
ימי הבית הראשון: הכיבוש והחילוק

[יהושע בן נון ומעשי נעוריו. החלוץ. קציני אנשי המלחמה. עברת הירדן וביאת הארץ. מחנה ישראל בגלגל. מילה. פסח ועומר. שביתת המן. קול קורא. הצרעה. כבוש יריחו. מעשה עכן. כבוש העי ובית אל. מזבח בהר עיבל. הברכה והקללה. ערמת הגבעונים וברית ישראל עמם. מלחמה במלכי האמורי. בעלי ברית הנגב. כבוש מקדה. לבנה וגזר. מלחמת בני יהודה בירושלים. כבוש חברון בידי כלב ומלחמתו בבני הענקים. כבוש דביר בידי עתניאל ומלחמתו בבני הענקים. מלחמת מלכי הכנעני בעלי ברית הצפון. סוף מלחמות הכבוד ופרין. תחלת חלוק הארץ. בני יהודה ובני יוסף מתנחלים. טבע סגולת נחלתם. תרעומת בני יוסף. ותשובתם ריקם. המשכן בשילה. עבודת בית ה' נקבעת. טבע ארץ ישראל וקדושתה. רפיון רוח העם אחרי המלחמות. זירוז יהושע. כתיבת ערך הארץ על ספר. גורל שבעת החלקים וחלוקתם לשאר השבטים. ערי מקלט בארץ כנען. ערי הכהנים והלוים למקומותם. שלוח הראובני והגדי לנחלתם הגלעדה. מזבח בגלילות הירדן. חשד של שוא ובטולו. מדברות יהושע לעמו. חק ומשפט בשכם. מצבת זכרון. מות יהושע וקבורתו. משמרת התורה עד אחרי מותו.]


והושע בן נון למטה אפרים משרת משה היה איש גבור חיל איש אשר רוח בו1. הוא הכה את עמלק ברפידים בצאת ישראל ממצרים. ויהי חרד מאד על כבוד משה2 ויהי תמיד עמו ולא מש מאהלו כל הימים. ויאהבהו משה מאד ויקרא לו יהושע3.

ובשלוח אותו משה לתור את הארץ היה רק הוא תמים דעות עם כלב אשר חזקו ידי העם לבלתי שמוע אל מוציאי דבת הארץ על כן קם לראש בישראל אחרי מות משה. ויהי לבו תמים מאד עם תורת משה אשר לא מָשה מפיו כל ימי חייו. וידבק בה ויעש ככל הכתוב בה ולא סר ממנה ימין ושמאל ויהי לוקח נפשות אנשי החיל בדברו הנמרץ4 ויט את לב העם כפלגי מים אל חפצו. וישמע העם אליו ככל אשר שמעו אל משה אף כי גדול היה משה ממנו הרבה מאד5.

פְּנֵי משֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה

פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה6

ויכבדו את יהושע על גבורתו ועל מעשיו אשר עשה לארץ אבותיו ככל אשר כבדו את משה על רוח אלהים אשר בקרבו. כי בעת ההיא אשר החל העם להסתעף על פי דרכו כדרך כל העמים החלו לו ימי הגבורה אשר הם ימי הילדות7 לכל גוי גדול. ויעשו להם בדורות ההם הגבורים ושרי צבא המלחמה שם גדול בישראל.

ויתמו ימי אבל משה בשבעה לחדש הראשון. ויצו יהושע את העם ביד שוטריו לאמר: בעוד שלשת ימים אתם עוברים את הירדן לרשת את הארץ אשר ה' נותן לכם. ויאסוף את הראובני ואת הגדי ויזכירם את התנאי אשר התנה עמם משה. ויקראו כולם קול אחד: אל כל אשר תשלחנו נלך ככל אשר שמענו אל משה כן נשמע אליך. וישם יהושע קציני אנשי מלחמה בראש הצבאות. ויקָּראו שרי צבאות ישראל קצינים8 כל ימי השופטים ויסעו בני ישראל מן השטים ויעברו מקץ שלשה ימים את הירדן וארון ברית אלהים הולך לפניהם והראובני והגדי וחצי שבט המנשה עובר כארבעים אלף איש חלוץ לפניהם ככל אשר צוה להם משה.

ויבאו בני ישראל בעשור לחודש הראשון אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותם אל ארץ כנען ויחנו בערבות יריחו. וישם יהושע את מחנהו בגלגל אשר מקדם ליריחו. וַיַצֶב שם מצבת שתים עשרה אבנים למספר שבטי בני ישראל לזכרון לבניהם אחריהם ליום עברם את הירדן, ליום דרוֹך רגלם ראשונה על אדמת ארץ ישראל. ויהי כי כלו בגלגל מסעי בני ישראל וישם יהושע את לבו להקים בארץ הנושבת את כל דברי התורה אשר לא מצאה יד העם לעשותם במדבר. וימל שם את כל העם הילוֹדים במדבר כי לא מלו ישראל את בניהם כל ימי לכתם במדבר. ויעשו בני ישראל בשנה ההיא את הפסח במועדו בארבעה עשר לחדש. ויחֹגו את חג המצות בחמשה עשר בו כי לא עשו בני ישראל את הפסח למן היום אשר נסעו ממדבר סיני9 ויניפו את העומר למחרתו כאשר צוה ה' את משה ואחרי כן אכלו מצות וקלוי מעבור הארץ10 וישבות המן בעצם היום ההוא.

ויהושע העביר קול בארץ לאמור: שלש אני נוטל עליכם עמי כנען! ועתה בחרו לכם: השלימו עמי והייתם לי למס ולא אגע בנפשכם ובקִנְיַנְכֶם לרעה או עזבו את הארץ מפני. ואם שתי אלה לא תעשו הכּוֹנו לקראתי למלחמה11. ויקומו אנשים מבני העמים ויעזבו את עריהם מפני בני ישראל12. וגם הצרעה13 באה בעת ההיא ויברחו מפניה שני מלכי האמורי ושבטיהם אף יתר כל העמים לא שמעו לקול יהושע.

וַיָסבוּ בני ישראל את יריחו שבעת ימים ושבעת כהנים תוקעים בשופרות עוברים לפני ארון הברית ההולך לפניה. ויריעו ביום השביעי כל העם תרועה גדולה וילכדו את העיר ותפול החומה ויעשוה תל עולם14. ותגדל מאד התשועה ביום לכוד ישראל את יריחו אשר לה יאמר שער הארץ15. ואת הכסף ואת הזהב ואת הנחשת ואת הברזל אשר בה החרימו ויתנוהו אוצר בית ה'. וימעל עכן בן כרמי למטה יהודה בחרם ויקח מן הזהב ומן הכסף ויטמן באהלו ויעש בו יהושע משפט קשה וירגמו אותו באבן וישרפו את כל רכושו16. וילכו משם ויכו את העי עיר אשר שנים עשר אלף נפש בה וישרפוה באש ויבזו את כל שללה.

ויכו בית יוסף את בית אל ויירשוה17. ויבן יהושע מזבח בהר עיבל ויכתוב שם על האבנים את משנה התורה וישימו מחצית שבטי ישראל את פניהם אל הר גריזים ומחציתם אל הר עיבל וזקני העם ךושופטיו ונושאי הארון עומדים בתָּוֶך מזה ומזה לארון הברית ויהפכו הלוים את פניהם אל הר גריזים ויברכו את כל עושי הטוב והישר בעיני ה' ויהפכו פניהם אל הר עיבל ויאֹרו את כל עושי הרע בעיניו. ויקרא יהושע בספר התורה ויזבחו שלמים וישמחו שם ביום ההוא ויעשו ככל אשר צוה משה.

ואימת ישראל נפלה על כל יושבי הארצות אשר מסביב. ויהי היום ויבאו אל יהושע ואל הנשיאים עדת אנשים ויאמרו מארץ רחוקה באנו לשם ה' אלהיכם אשר עשה לכם את כל אשר שמעו אזנינו ועתה כרתו לנו ברית. ויכרות להם יהושע ונשיאי העדה ברית וישבעו להם להחיותם. ויהי ביום השלישי וישמע יהושע כי בני החוי יושבי גבעון הם הקרובים אל הגלגל מקום המחנה. וגבעון עיר גדולה כאחת ערי הממלכה בימים ההם וכל אנשיה גבורים. ויתנם יהושע לחוטבי עצים ולשואבי מים לעדה ולבית ה' על כן קראו בני ישראל לגבעונים נתינים, לאמר נתונים לעבודת העם. ותהיינה עריהם הלא הן גבעון, הכפירה, בארות וקרית יערים לבני ישראל. אך מלבד הגבעונים היו עוד בני חוי בצפון הארץ לרגלי הרי החרמון והלבנון18.

וחמשת מלכי האמורי מלכי נגב הארץ הלא הם אדוני צדק מלך ירושלם הוהם מלך חברון פראם מלך ירמות יפיע מלך לכיש ודביר מלך עגלון שמעו כי השלימו הגבעונים את ישראל ויכרתו ברית ויעלו יחדו על גבעון למלחמה. וישלחו הגבעונים מלאכים אל יהושע הגלגלה ויעל ויך את המלכים ואת כל מחניהם מכה גדולה. ויהי בנוסם מפני בני ישראל ותפלנה אבני הברד מן השמים וירב מספר המתים בברד ממספר המתים במלחמה. ויסר ביום ההוא מעל בני ישראל הפחד אשר פחדו מפני האמורי19 ויאמרו בני ישראל על המלחמה הזאת כי ה' נלחם לישראל. ויהי היום ההוא לזכרון בפי הנביאים ויאמרו:

וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם

אֲשֶׁר כְּגֹבַה אֲרָזִים גָּבְהוֹ

וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל

וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת20

ויעלו המושלים21 את דברי המלחמה ההיא על ספר הישר22 ככל אשר העלו את מלחמות עבר הירדן על ספר מלחמות ה'23. וילכד יהושע את מקדה ואת לבנה, ויהי בהכותו את לכיש ויתחזק הורם מלך גזר ויקם ויעל לעזור אותו ויך יהושע גם אותו ואת עמו ויך את עגלון ויירשה ואת ירושלם24 שרפו בני יהודה באש אפס כי לא יכלו להוריש את יושביה. וכלב פן יפונה נשיא בני יהודה נגש אל יהושע ויזכירהו את הדבר אשר דבר עליו משה. וימלא יהושע את ידיו לרשת את שדה חברון. ויתיצב כלב בראש מטה בית אבותיו ויעל וילכד את חברון ויורש משם את בני הענקים25 אשר היו למחתה לאנשים ההולכים עמו לתור את הארץ. וכלב בן שמונים וחמש שנים בלכדו את חברון אשר נקראה על שם בנו26 כי שם העיר מלפנים קרית ארבע אך עודנו מלא חיל וכי. ואחי כלב בן אמו עתניאל בן קנז לכד את קרית ספר וַיַכֶּהָ ויכרת את הענקים אשר בקרבה ויקרא שמה דביר. ויתן לו כלב לשכר גבורתו את בתו עכסה היפה לאשר וארץ גֻּלוֹת מים לנחלה. ותעש גם הפעם יהודה את דרכה לבדה ותלחם לבדה היא וכלב ועתניאל בראשה וכל שבטי ישראל נלחמו לבדם ויהושע בראשם. אך לכל דבר העדה היה יהושע הראש האחד לכל העם.

וילכדו בני ישראל את כל הנגב והשפלה והערבה והאשדות מקדש ברנע עד עזה ועד גבעון ויהי כל נגב ארץ כנען לישראל ותשקוט ארץ הנגב ממלחמה.

ויקומו מלכי צפון הארץ ומלכי נגב כנרות ויבין מלך חצור ראש כל הממלכות האלה ויכרתו גם הם ברית ויוָּעדו על מי מרום להלחם עם ישראל. ולהם סוס ורכב ברזל אשר לא היה כן ליושבי ההר27. ויתנם ה' ביד יהושע וביד ישראל ויפל יהושע ועמו עליהם פתאום ויהמם מהומה גדולה ויכום לפי חרב ויירשו את ארצותם ואת חצור שרפו באש.

ויך יהושע את כל עמי ארץ כנען מן ההר החלק העולה שעירה אשר בנגב עד בעל גד אשר בבקעת הלבנון תחת הר חרמון בצפון הארץ. וישב את ידו על עיר ענק וכל הר האמורי אשר בנגב28 ויזנב את יתר פלטת הענקים אשר לא הכריתו כלב ועתניאל מארץ ישראל. ותהי עוד שארית לענקים בעזה בגת ובאשדוד ערי הפלשתים.

ויחלק יהושע את הארץ בגורל לתשעת השבטים וחצי שבט המנשה כי הראובני והגדי וחצי שבט המנשה לקחו נחלתם מיד משה בעבר הירדן מזרחה. ויהי בצאת גורל בני יהודה ובני אפרים ומנשה וימהרו ויאחזו בגורל נחלתם אשר הפיל להם יהושע.

ויהי הגורל למטה בני יהודה מגבול נגב האמורי הלא הוא צפון מדבר צן ממעלה עקרבים וקדש ברנע לכל אֹרך ים המלח מפאת קדים עד ים הגדול מערבה. ויירש יהודה את כל נגד הכנעני מן השיחור עד גבול עקרון צפונה ואת כל הר האמורי עד ירושלם. ויקרא למן היום ההוא להר האמורי, אשר בגבול בני יהודה, הרי יהודה. ולכלב בן יפונה נתן יהושע את כל שדה חברון כאשר דבר לו משה. ויהי הר יהודה מקום מטע כרמים. והשרון29 והשפלה30 היו ארץ מרעה.

ותקם ברכת יעקב אשר ברך את יהודה לאמר:

אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה וְלַשּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ

כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם עֲנָבִים סוּתֹה

חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב31

והגורל השני יצא לבני יוסף ויהי בירדן גבולם מקדם וים הגדול ממערב ונחל קנה המשתפך אל הים עובר בתוך הגבול. ויתנחל אפרים מנגב לנחל ומצפון לנחל התנחל חצי שבט המנשה. ויפלו חבלי מנשה עשרה ויהיו הששה לשש משפחות בני גלעד בן מכיר ולבנות צלפחד בתוכם והארבעה לבני אשריאל בן מנשה. כי משפחת הפרשי והשרשי לקחו את נחלתם בארץ הגלעד והבשן32 מעבר לירדן. ויקרא הר האמורי אשר מצפון גבול יהודה והלאה הר אפרים על שם מטה אפרים היושב עליו.

ויהושע היה איש חיל בר לבב ולא בִכֵּר את מטה אבותיו בית יוסף על יתר שבטי ישראל. ויתן לשניהם לאפרים ולמנשה גורל אחד בתוך שבטי ישראל בזכרו כי לחצי שבט המנשה נתנה נחלה בעבר הירדן. וירע הדבר בעיני אפשרים ומנשה ויתאוננו באזניו כי צר הר אפרים מהכיל את כל המתנחלים כי עם רב הם. ובעמק לא יוכלו להרחיב גבולם כי שם איתן מושב הכנעני אשר רכב ברזל לו. ולא נשא יהושע את פניהם ויען להם כי אמנם יודע הוא מספרם כי לא ימָּצא להם גורל אחד אך יודע הוא גם את כחם כי רב הוא לְבָרֵא את היער אשר בארץ הפרזי והרפאים הקרובה להם גם להוריש את הכנעני יושב העמק אף כי רכב ברזל לו.

ויהי אחרי הנחל יהושע ואלעזר הכהן הגדול וראשי המטות לבית יהודה ולבית יוסף את נחלתם ויקהלו כל עדת בני ישראל ויעלו את אהל מועד מן הגלגל שילה וישם שם יהושע את מחנהו ותהי שילה למקום הקדוש. ויהי כי כלו לאהל מועד ביום הוסדו בשילה כל מסעותיו ויסירו את קרשי המשכן ויבנו בית אבנים33 מוצק אך קָרֵה לא קֵרוהו ויפרשו את יריעות המשכן על הבית מלמעלה. ותכון עבודת בית ה' בזבח ובמנחה ובקטורת בידי הכהנים בני אהרן ומשמרת הבית בידי הלוים למן היום ההוא לחק ולא יעבור, כי כל ימי שבת ישראל במדבר לא היתה עוד העבודה לחקת משפט כי לא היה עוד מכון למקדש ה' בו ובבֹאם הגלגלה העלו העם את זבחיהם על הבמות. אך שילה היה המקום הראשון אשר בחר בו ה‘, על כן נאסרו הבמות ביום אשר הוקם בו המשכן בשילה34 ותהי שילה למרכז לכל בני ישראל. ולמן העת ההיא היתה ארץ ישראל לאדמת קדש לנחלת ה’ לארץ אשר ה' שוכן בה אשר בהתעֵב יושביה את עלילותיהם והשחיתו את דרכם לשפוך דם35 או לעשות תבל וכל דבר זמה36 את מקדש ה' הם מטמאים וקאה הארץ אותם. ואמת הדבר כי כל פני הארץ הזאת לכל מראֶהָ ולכל תכונתה יכשירו את האדם למשול ברוחו ולתת לה את המשקולת הנכונה, כי מראות האיתנים השונים למיניהם אשר יֵרָאו בארץ הזאת כלם נאדרים ונערצים, אך בחליפותיהם ובהפכיהם לא יתנו לאיש מהם לעולל לבדו לנפש האדם ולתפוש אותו בלבו כלו, כי כלם יחד יתאימו למתכנת רוממה אחת אשר כלם מתפשרים בה לכלל אחד אשר כל הפרטים עוברים ובטלים מפניו; הקרח הנורא הנטוי על ראשי הררי הלבנון מצפון והחום הלוהט בערבות יריחו מנגב יכריעו אלה את אלה והוכיחו כי שניהם רק קצות הנה לתָוֶך אחד37, והשממה והדממה אשר תָּאבַל על ים המלח והחֹרב והרזון אשר סביבותיו מקצה הירדן מזה וחמדת הנעם השפוכה על ים כנרת והשבע הגדול אשר סביבותיו מקצהו מזה יעידו כי גבול נִתן גם לטובה גם לרעה מיד האדיר במרום אשר מפיהו יצאו שתיהן.

הארץ הזאת אשר אזיא מאחוריה ואירופא מימינה ואפריקא משמאלה ארץ התָּוֶךְ היא יען כי היא כמעט הארץ האחת אשר לה יאמר ארץ הגבול, אשר בין הים ובין היבשה, כי אין בכל חלקי התבל מרחב ארץ יצוקה וקלוטה אשר אין ים בתוכה כרחב חבל היבשה המושך והולך מאדמת הארץ הזאת עד אפסי קדמת ארץ הקיני38. ואין לאחת הארצות דרך ים רחוקה פתוחה ומפולשת אשר אין מֵזח ואין מעצור לפניה כדרך הים ההולכת אשר ממערב לארץ הזאת עד קדמת אמריקא ועל כן יאמר בשפת העם יושב הארץ ההיא לפאת מערב – פאת ים. סוף דבר בארץ הקטנה הזאת יֵרָאה כי לכל מראה עינים יש חק וגבול אשר גבל להם אל עליון על כל ונעלם מכל אשר עין לא תשורהו ויד לא תמושהו. וכל האיתנים ומצוקי ארץ אשר היו לאלהים לכל משפחות האדמה רק עבדים אלמים המה לו. וַתֵּחָשֵׁבְנָה כל ארצות תבל לארצות חול39 בעיני ישראל ורק הארץ הזאת לבדה היא נחלת אלהים40 ארץ אחוזת ה'41 אדמת הקדש42.

ולמן היום אשר כבשו בני ישראל את הארץ רפתה רוחם ולא מהרו להתנחל בה ולא ישב עוד איש משבטי ישראל על אדמתו בלתי אם הראובני והגדי וחצי שבט המנשה בארץ הגלעד ויהודה ואפרים וחצי שבט המנשה בארץ כנען. וירע הדבר בעיני יהושע ויוכח את העם על הדבר הזה ויקח יהושע שלשה אנשים לשבט וישלחם ויתהלכו בארץ ויכתבוה למקומותיה ולגבולותיה לשבעה חלקים על ספר וישובו אליו שילה. וישלך שם יהושע גורל ויצא לבנימין חבל הארץ אשר בין יהודה ובין אפרים. ותהי ירושלם מערי גבולו מנגב, בעל חצור קצה גבולו מצפון, ירדן מקדם והים ממערב. ותהיינה לבנימין גם עשרים ושש ערים וחצריהן ובתוכן גם יריחו העיר המבורכת ובית אל העתיקה וארבע ערי הגבעונים.

ולשמעון נִתנו שבע עשרה ערים בנחלת יהודה ובאר שבע העתיקה בתוכן. וליששכר מצפון לנחלת מנשה ערים שש עשרה וחצריהן, ויהי לו הר הגלבוע הר תבור ועמק יזרעאל הדָּשן מאד. ותהי ארצו ארץ שוקטה ארץ שדות וכרמים.

וַיַרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה43

ומצפון לנחלת יששכר נתנו ערים שתים עשרה למטה זבלון, ותהי ארץ זבלון ארץ הרים וגבעות אשר פריה מעט אך עפרה זכוכית זכה ויקרה. והחלזון הלא הוא תולעת התכלת ותולעת השני רבה בה על כן היתה למקור עֹשר לבעליה האוהבים לנוע, ויהי זבלון הסוחר האחד בכל שבטי ישראל בימי הקדם.

שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל44

ולנפתלי נתנה נחלה מצפון לנחלת זבלון ויהיו ים כנרת ומי מרום גבולות נפתלי מקדם, ותהיינה לו תשע עשרה ערים ושפלת גנוסר הממהרת לבכר את פרי מגדיה אשר יצא להם שם בימי קדם, על כן יאמר עליו:

נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת יְיָ45

ולאשר נתנו עשרים ושתים עיר מיָם לארץ נפתלי ויהי הים הגדול גבולו ממערב ותהיינה לו גם עכו וכזיב ערי החוף ומרבית ארץ הכרמל, ותהי נחלת אָשר מקור השמן והתפנוקים ומקום מולדת בנות היופי46 בכל ארץ ישראל.

בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֶׁר יְהִי רְצוּי אֶחָיו וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ47

מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ48

ולדן נתן חבל ארץ צר מיָם לנחל יהודה ובנימין וחמש עשרה ערים בתוכו.

ויהי אחרי אשר חלקו יהושע ואלעזר וראשי המטות את הארץ לשבטי ישראל וישאל יהושע ויתנו לו את תמנת חרס אשר בהר אפרים לנחלה ולאלעזר הכהן נתנו את גבעת פינחס בהר ההוא. ויקברו את עצמות יוסף בשכם בחלקת השדה אשר קנה יעקב מאת בני חמור אבי שכם. ויבדל יהושע את קדש אשר בהר נפתלי ואת שכם אשר בהר אפרים ואת חברון בהר יהודה לערי המקלט מלבד שלש הערים אשר הבדיל משה בעבר הירדן. ולכהנים בני אהרן נתנו שלש עשרה ערים ומגרשיהן מנחלת יהודה שמעון ובנימן. ולבני קהת הנותרים נתנו בתוך אפרים דן ומנשה. ולבני גרשון ומררי נתנו בתוך שבטי עבר הירדן ובתוך שבטי צפון הארץ. ותהיינה כל ערי הכהנים והלוים ארבעים ושמונה ערים ומגרשיהן וששת ערי המקלט בתוכן. אך מלבד ערי מושב ומגרש אלפים אמה לכל עיר מסביב לבהמתם לא נתנה להם נחלה בתוך בני ישראל.

ויאסוף יהושע את הראובני ואת הגדי ואת חצי שבט המנשה עירה שילה49 ויגש להם את תהלתם בפניהם ויודם על אשר שמרו את כל אשר צוה להם משה ולא עזבו את אחיהם כל ימי המלחמה וימלא את ידיהם לבא על שכרם ולהתנחל בארץ הגלעד וידבר על לבם לעשות את מצות ה' בלב שלם ולעבדו בכל לבבם ובכל נפשם ויברכם בכל לב וישלחם לשלום לאהליהם.

וישובו שני המטות וחצי המטה אל ארץ נחלתם אל הגלעד ושלל רב עמם הביאו כי נתן להם יהושע חלק בשלל תשעת המטות אשר בזזו בארץ כנען50 ויהי בטרם51 עברו את שפת הירדן ויבנו שם מזבח גדול למראה, וַיֻגַּד לבני ישראל לאמר הנה מעלו בני ראובן ובני גד מעל בה' ויבנו להם מזבח מלבד המזבח אשר לכל ישראל לפני ה' בשילה. וירע הדבר מאד בעיני העם ויקהלו שילה לעלות עליהם למלחמה, ויוָּעצו וישלחו את גבור החיל את פינחס הכהן ועשרה נשיאים עמו לחקור את הדבר. ויבאו הגלעדה ויוכח פינחס את בני ראובן ואת בני גד וַיְשַׁו בעיניהם את עֲוֹן המזבח כעון פעור וכמעל אשר מעל עכן בחרם. ויעידו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה עליהם את אל אלהים ה' כי לא לעולה ולא לזבח ומנחה בנו את המזבח כי אם לאות ולעד כי ה' הוא אלהיהם לבלתי אמור בני תשעת השבטים מחר לבניהם אין לכם חלק בה' כי גבול נתן ה' ביניכם ובינינו את הירדן. וייטב הדבר בעיני פינחס ובעיני נשיאי העדה וידברו להם טובות וישובו לשלום למקומם.

ויחי עוד יהושע ימים רבים52 אחרי חלקו את הארץ ויעל בימים הרבים ההם את דבריו על ספר53 ויאסוף את כל ישראל ויזכירם את כל צדקות ה' אשר עשה להם. ויחזק את לבם בתורתו ויעד בם לבלתי התערב בגוים פן יהיו להם לפח ולמוקש וינבא להם את הרעה אשר תמצא אותם אם ידבקו בגויים ההם והתחתנו בם. אחרי כן אסף עוד הפעם את העם שכמה ויזכר גם שם את כל חסדי ה' ואת מפלאות ראשית תולדות ישראל. וינסם לדעת את אשר בלבבם ויאמר להם לא תוכלו לעבוד את ה' כי אל קנוא הוא. ויען כל העם לא כי את ה' נעבוד. ויכרות להם ברית וישם חק ומשפט בשכם54 והחק והמשפט הזה אין זאת כי אם פָּרָשַׁת עשרת התנאים הם שהתנה יהושע עם בני ישראל55 הכתובים בספרי התלמוד. ויורם את חקי ה' ואת משפטיו בשכם ויצב שם מצבת זכרון. וימת יהושע בן מאה ועשר שנה ויקבר בעירו בתמנת סרח. ולא קם עוד בדורות ההם איש אשר ישמעו אליו כל ישראל ככל אשר שמעו למשה וליהושע. וילך העם בתורת ה' ולא סרו מן התורה ימין ושמאל כל ימי יהושע56.


  1. במדבר כ“ז, י”ח.  ↩

  2. י“א, כ”ח – כ"ט.  ↩

  3. י“ג, ט”ז.  ↩

  4. יהושע אי“ג – ט”ו. ג‘, ה’. ט‘ – י"ג. ד’, ה‘ – ז’. כ“א – כ”ד. י‘, י“ב. כ”ב, ב’ – ה‘. ח’. כ“ג, ב' – ט”ו. –?–, ב‘ – ט“ו. י”ט, כ’. כ“ב – כ”ג. כ"ז, ועיין קדמוניות (28, VI).  ↩

  5. רמז גדול עולה לנו ממאמר רבותינו: “נשתכחו ממנו [מיהושע] ש‘ הלכות וכו’ א”ל הקב"ה לומר אי אפשי הלך וטרדם במלחמה (תמורה ט"ז).  ↩

  6. ב“ב ע”ה.  ↩

  7. וזה הוא עקר כונת דברי קדמונינו שאמרו “ויהי אחרי מות משה: חזר העולם לאחוריו” ב“ר ס”ב). כי תורת משה היא בתכלית העלוי שאין למעלה הימנה ואחרי מותו החלו ימי הילדות לעם.  ↩

  8. יהושע י‘, כ“ד. שופטים י”א. ו’. י"א. ובשאר המקומות לא תמצא מלה זו אלא במליצה רוממה.  ↩

  9. מכילתא שמות י“ב, כ”ה. ועיין רש“י עה”ת שם ויש להחזיק כי הקדים יהושע למול את הבנים לפני הפסח מפני שמילת זכריו מעכבתו לאכול בפסח (פסחים צ"ו.).  ↩

  10. עיין רלב“ג יהושע ה', י”א.  ↩

  11. ירושלמי שביעית ו‘, א’. ואין מסורת זו אגדה סתם, כי מתפרשת היא פירוש גמור ומחוור ממקרא מלא האומר: "לא היתה עיר אשר השלימה אל בני ישראל וגו‘ (יהושע י“א, י”ט). כי מאת ה’ היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם לבלתי היות להם תחנה. כי למען השמידם וגו' (כ') ובכן היה הדבר תלוי ביד האומות להשלים ולהציל נפשם.  ↩

  12. ישעי‘ י"ז, ט’. “כנען עמד ופנה” (מכילתא שמות י“ג, י”א). גרגשי פנה והלך (ירושלמי שביעית ו‘, א’). ואין צורך כלל לשבש את הפסוק שבישעיה על פי תרגום הדיוט ומשובש כאשר עשה גרץ בהערתו.  ↩

  13. “צרעה”היא מין צרעת ממיתה (ראב“ע שמות כ”ג, כ"ח), והיא המפורשת ביהושע (כ“ד, י”ב) כי היתה במלחמת כנען בימי יהושע, ולא במלחמת סיחון ועוג בימי משה, כאשר יעיד סדר הכתובים: “ותעברו את הירדן ותבאו יריחו וילחמו וגו' (י"א) ואשלח לפניכם את הצרעה ותגרש אותם מפניכם שני מלכי האמורי (י"ב) ולפי נבואת משה היו הבורחים האלה מפני הצרעה מבני ”החוי, הכנעני והחתי" (שמות כ“ג, כ”ח). שהם לא עמי הגלעד הם, כי אם עמי כנען. ואם נעלה על לב, כי החוי היה מושל בשכם (בראשית ל"ד, ב'), יתבאר היטב מדוע לא נזכרה מלחמת שכם בספר יהושע ושופטים, כי ברחו יושביה.  ↩

  14. דמיון הריסות יריחו וקללת יהושע על האיש הבונה אותה מחדש,תמצא גם בדברי ימי העמים בהריסות עיר Veji הרומית ועיר Korinrhהיונית בידי הרומים.  ↩

  15. “יריחו היתה נגרה של א”י" (ילקוט יהושע רמז ל"ב).  ↩

  16. רבותינו מוצאים דין זה קשה מאד לפי פשוטו של מקרא ושלא כדין תורה ושואלים: “אם הוא חטא אשתו ובניו מה חטאו?” ומפרשים, כי לא סקלו בלתי אם אותו, ולא שרפו בלתי אם רכושו, ובניו ובנותיו וכל ישראל לא העלה יהושע, כי אם למען ישמעו וייראו (סנהדרין מ"ד).  ↩

  17. בית אל השתתפה עם העי במלחמה(יהושע ה', י"ז). ואין ספק כי לא נקו אותם בני ישראל. וכבר נמנה מלך בית אל בין ל"א מלכים (י“ב, ט”ז). על כן נכונו מאד דברי גרץ (61 I, בהערה 1), כי חמשה פסוקים שבשופטים (שופטים א' כ“ב – כ”ו), אינם אלא פרשת דברי מלחמה זו שנעשתה בימי יהושע.  ↩

  18. יהושע י“א, ג‘. שופטים ג’, ג'. ש”ב כ"ד, ז'.  ↩

  19. דברים א‘, כ"ז. יהושע ז’, ז'.  ↩

  20. עמוס ב‘, ט’.  ↩

  21. במדברכ“א, כ”ז.  ↩

  22. יהושע י', י"ג.  ↩

  23. במדבר כ“א, י”ד.  ↩

  24. שופטים א‘, ח’. ועיין מוצא דבר כ"ב.  ↩

  25. על מעשה גבורת כלב ועתניאל עיין מוצא דבר שם.  ↩

  26. דהי“א ב', מ”ג.  ↩

  27. בכל המקומות שלפני כן,שמרביתם היו על ההרים,אין זכר לסוס ורכב,כי אם במלחמת יבין(יהושע י"א, ד'). בבית שאן ובבנותיה ובעמק יזרעאל (י“ז, ט”ז), ובארץ העמק בכלל (שופטים א', י"ט) וגם ליבין מלך חצור שבימי דבורה היו תשע מאות רכב ברזל (ד‘, ג’).  ↩

  28. עיין מוצאדבר כ"ב.  ↩

  29. ישעיה ס“ה, י'. דהי”א כ“ז, כ”ט.  ↩

  30. ירמיה ל“ג, י”ג.  ↩

  31. בראשית מ“ט, י”א – י"ב.  ↩

  32. עיין דברינו למגלת היחס מנשה בסוף הספר.  ↩

  33. זבחים קי“ב: ומסורת זו עתיקה מאד. ומליצת ”מזוזת היכל ה' “ (ש"א א‘, פ’), תעיד גם היא על אמתתה, כי מלבד אשר היכל יאמר לבנין מוצק, הנה מזוזה יאמר על פצימי עץ או אבן קבועים ומחוברים לקרקע הנושאים עליהם משקוף קבוע וקים וכמוהו לא היה במשכן שעשה משה. ומזוזה היא משורש ”זיז" המצוי הרבה בתלמוד שמשמעו גם הוא מוט של עץ או של ברזל מוצק קבוע בבנין.  ↩

  34. זבחים שם.  ↩

  35. במדבר ל“ה, ל”ג – ל"ד.  ↩

  36. ויקרא י“ח, כ”ח.  ↩

  37. החוקר Arago הצרפתי מוכיח כי אי אפשר לשום אקלים לגדל גפנים בלתי אם בארץ שאין מזג חומה מגיע לשמונים וארבעFahreheitוככה אי אפשר לשום אקלים לגדל תמרים בלתי אם בארץ שמזג חומה הוא למעלה מ– 84 מעלות Fahreheit וארץ ישראל היא ארץ הפלאות המגדלת את שני המינים כאחד. (ע' Schleiden the Plant lecture XI ).  ↩

  38. כינה  ↩

  39. יהושע כ“ב, י”ט. עמוס ז', י"ז.  ↩

  40. ש“א כ”ו, י“ט. ש”ב י“ד, ט”ז. כ‘, י“ט. כ”א, ג’.  ↩

  41. יהושע שם.  ↩

  42. זכריה ב', ט"ז.  ↩

  43. בראשית מ“ט, ט”ו.  ↩

  44. דברים ל“ג, י”ט. “זבולון סרסר לאחיו: לוקח מאחיו ומוכר לגוים ומן הגוים ומוכר לאחיו” (ספרי דברים שנ"ד) והילקוט גורס כנענים ולא גוים, וגרסא זו מתישבת לפי המקום והזמן.  ↩

  45. דברים ל“ג, כ”ג.  ↩

  46. ב“ר ע”א.  ↩

  47. דברים ל“ג, כ”ד.  ↩

  48. בראשית מ"ט, כ'.  ↩

  49. “משילה”(יהושע כ"ב, ט').  ↩

  50. ח'. פסוק זה יש בו מעין ברכה ויש בו מעין מעשה.  ↩

  51. “ויבאו אל גלילות הירדן אשר בארץ כנען ויבנו… מזבח…”(י).  ↩

  52. יהושע כ“ג, א'. ולפי דברי רבותינו היו ימי הכבוש והחלוק ארבע עשרה שנה. ”שבע שכבשו ושבע שחלקו“. והתנא בעל סדר עולם מוסר לנו, כי ביחד פרנס יהושע את ישראל כ”ח שנה (ס“ע, י”ב) ובעל הילקוט גורס “שלשים ושמונה שנה” (ילקוט יהושע רמז ל"ה) ויוסיפוס מונה ליהושע עשרים שנה אחרי שקוט הארץ ממלחמה (קדמוניות VI, 27 ). אך לעומת זה עולה מדבריו, כי לדעתו לא היו שנות הכבוש והחלוק אלא חמש ומנין זה מועט הוא לפי ערך העבודה.  ↩

  53. זאת היא כונת פסוק כ“ו פרשה כ”ד. ופי' בספר תורת אלהים. כי נתקדש בקדושה קרובה לקדושת תורת משה (נדרים כ"ב), והימים אשר האריך אחרי הכבוש הספיקו לו לכתוב הרבה. ועל קדמות ספר יהושע ועל היותו כעין תשלום לתורת משה יעיד גם הדבר שהשומרונים אשר אין להם ספרי הנביאים יש להם ספר יהושע, ועל הספר בכללו עוד נדבר להלן.  ↩

  54. יהושע כ“ד, כ”ה.  ↩

  55. ב"ק פ':  ↩

  56. דברים ל“ד, פ'. יהושע מל את ישראל לפני הפסח לבלתי עבור על ”וכל ערל לא יאכל בו“ (שמות י“ב, מ”ה). העם לא אכל מלחם הארץ עד ממחרת הפסח לקיים מצות עומר (ויקרא כ“ג, י”ד). את נבלת מלך העי (יהושע ח', כ"ט), ואת פגרי חמשת המלכים (י', כ"ז) הורידו מן העץ לבלתי עבור על לא תלין נבלתו על העץ (דברים כ“א, כ”ג). מזבח בהר עיבל הברכה והקללה וכתיבת התורה על האבנים (יהושע ח‘, ל’ – ל"ה) הם קיום מצות פרשה כ”ז שבמשנה תורה, ועיין יהושע י“א, ט”ו. חג הסוכות שעשו בימי יהושע מפורסם היה עוד בימי נחמיה (נחמי‘ ח’, י"ז).  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47811 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!