מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הכנעה

מאת: רחל המשוררת

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הַכְנָעָה / רחל המשוררת

הוּא גוֹסֵס, הוּא גֹוֵעַ, הַמֶּרֶד

הַגֵּאֶה, הָעַלִּיז, הָאָדֹם.

הַכְנָעָה – אַלְמָנָה חִוֶּרֶת

אֶל בֵּיתִי מִתְקָרֶבֶת דֹּם.


תִּפְתַּח הֲדוּקוֹת שִׁנַּיִם,

תְּרַפֶּה אֶגְרוֹפַי הַקְּמוּצִים,

וְאֵפֶר תַּחְפֹּן מְלֹא כַּפַּיִם

לְכַסּוֹת שְׁאֵרִית רִמְצִי.


תִּתְכַּנֵּס לְפִנָּה נִדַּחַת

מַחֲשָׁה וּמַרְכֶּנֶת רֹאשׁ.

וְאֵדַע נְכוֹנָה: הָאוֹרַחַת

אֶת בֵּיתִי לֹא תִטֹּשׁ, לֹא תִטֹּשׁ.

רחל המשוררת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של רחל המשוררת
יצירה בהפתעה
רקע

אליקים המשוגע

מאת בן אביגדור (פרוזה)

(מקרה מימים עברו)

[א]

ערב יום הכיפורים בוא בא. הרחוב העולה לבית התפילה הגדול שבעיר N. מלא תשואות המון בני-אדם ההולכים ברגש לבית התפילה, מלובשים בגדי שבת ויום טוב, וסידורי התפילה תחת אצילי ידיהם, להתפלל תפילת המנחה ולקבל שמה את ייסורי ה“מלקות” אשר ילקם פסח העיוור (ואף כי על פי הרוב לא יכוון להלקות במקום הראוי ), בחגורתו אשר במותניו, או להריק את כיסיהם העמוסים בנחושת… ולפניהם ילדים קטנים נושאים נרות של שעווה או של חלב מזוקק בידיהם וכלי חרס מלאים עפרות חול לתת שמה את הנרות והעמידום על דפי החלונות ועל השולחנות ועל כותלי הספסלים בבית התפילה. אחרים מלובשים בגדי חול וכותנות ומטפחות, מסרקות ובורית תחת אצילות ידיהם עוברים ל“בית המרחץ” העומד לא הרחק מבית התפילה, כנהוג בתפוצות ישראל. המון עניים ואביונים, יתומים ואלמנות ומאספים לדברים שבצדקה, ימלאו את פני כל הרחוב מפה לפה וידיהם פשוטות לקבל נדבות מכל הבאים להתפלל, או “קערות” בידיהם ובהן “פתקאות” שונות שבהן רשום דבר הצדקה אשר כל אחד ואחד יאסוף כסף נדבות לטובתו. פושטי-יד אלה אינם מחכים עד אשר יקרב המתנדב אליהם לתת להם את נדבתו; כי אם בראותם מרחוק איזה מתפלל חדש הולך לבית התפילה, ימהרו לקדם את פניו ולסבבו מכל עברים בקולותיהם ופתגמי תחנוניהם השונים: רבי חיים! יאריך ד' את ימיך בטוב ובירכך בחתימה טובה, תן לי “נדבה”, כי עני ואומלל אני וגווע ברעב!

– יתום אובד אנוכי ואין לי לחם לאכול ובגד ללבוש.

– אל תשעה להם ולתחנוניהם, כי המה מסבבים אותך בכחש ואינם “נצרכים” כלל לעזרה. טוב איפוא כי תפתח את ידך לי, אני הגבר ראה עוני בשבט עברתו.

– יהי כן ד' עמדך כאשר אמת תדבר.

– כל המכות הכתובות בתורה תחולנה על ראשך, נבל!

– “גזר דין” בבטנך.

– שקרן! כזבן! הכל יודעים כי הנני עני יותר גדול ממך.

– מוטב כי תיתן את נדבתך לי ל“מלביש ערומים”!

– ל“חונן דלים”!

– ל“סומך נופלים”!

– ל“לחם עניים”!

לפרושים ובחורים עניים!

– האם לי לא תיתן מאומה, ר' חיים?!

– ולי?!

– לי!

– לי!

והבאים להתפלל נותנים, אם ברצון ואם בהכרח, את כסף נדבתם לכל אחד את נדבתו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.