מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

פרנסיס ז'ם

מאת: רחל המשוררת

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

בודד בפינתו, בין הרי המולדת, ישב לו. יעלה עשן במקטרתו, יזכור נושנות, יתעצב למראה עננה וישיש לקראת קרן שמש; לא עמוק הוא, לא מקיף,לא מורכב. אך נוסך הוא הלך הלך-נפש יחיד במינו, ואתה חוסה בו, נח אצלו, וקל לך.

ויש בכל אלה משום מקוריוּת, משום שלמות הדמות של היוצר, משום אמנות טהורה, אשר בכוחה יתפוס מקום מסוים בשירה הצרפתית בת ימינו.

אופינית בשביל ז’ם היא ההקדמה לספר-שיריו הראשון “מתפִלת שחרית עד תפילת מעריב”: "אלי, קראת לי מבין אנשים. הנני. התעניתי ואהבתי.

דיברתי בקול אשר נתת בגרוני. כתבתי בניבים אשר הוריתי את אבי ואת אמי, ואשר הם הורישום לי. אעברה לי בדרך כימור טעון משא, המעורר צחוק הילדים ומרכין ראשו, אלכה אל אשר תחפוץ וכאשר תחפוץ."

ז’ם אינו תובע כלום, כשם שלא יתבעו חיות-השדה ועוף השמים; נשמתו אחות לנשמתם, והוא מלא הכרת אחוָה זו, “הכרת האמת האחת המשותפת לכוּלנוּ”.


תרפ"ב

רחל המשוררת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של רחל המשוררת
יצירה בהפתעה
רקע

פעם המאה

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

(מפרפורי נפש אחת)

א

אדם מישראל, סופר מישראל, אשר כל ימיו, כל ימי עבודתו, מהתחלת ימי עבודתו, כל חייו, פיקפק בכוחות-החיים של עמו, פיקפק ועבד עם כל זה על שדהו, על שדה-ספרותו, עבד בבחינת “שלח לחמך על פני המים”, ולימים, מפני איזו סיבה או סיבות – נאמר, למשל, מפני מחלת ההיפּוֹכוֹנדריה, ש“נכנסה אצלו לפאזה חדשה”, או מפני שהיה איזה זמן בפלשתינה, במקום התקוָה האחרונה, וראה שם הכל – נתחוור לו –

– המתן… בפלשתינה… וראה שם?

– וראה שם הכל… ראה את השדות הנעבדים מכבר, ובידי לא-יהודים, וראה את הערבי ואת הבידואי הפראי יושבי הארץ; וראה את ירושלים המתה והמנוּולה בבטלניה ובחוֹליה וב“כתליה”, וראה את יפו, אשר לחוף ים תשכון, עם סרחונה המבהיל ועם האריסטוקרטיה היהודית שבתוכה, וראה את יתר הערים והכפרים, שיש, ויהודי נודד ינסה לבוא לתוכם ולחמו לא ימצא בהם; וראה את המשכילים הפועלים הבודדים במושבות, היושבים אל העקרבים במחסור ובעצלות מוכרחה ונמקים בשעמומם ובגעגועיהם על רוסיה ואמריקה; וראה את התגרנים היהודים, הסוחרים באיכרות, עם צביעוּתם המכוערה ורוחם הנדכה ויחוסם אל אחיהם ה“זר” ושעבודם אל ה“גוי” ועיורונם, עיורונם… וראה את נשותיהם הבעל-הביתיות של אלה, המתאוננות תמיד, עוד יותר מבעליהן, אם לנכון ואם שלא לנכון, ובלבן תרעומת תדירה על מאן-דהו, שאינו רוצה למלאות את החסר להן; וראה את הצעירים, בני הסוחרים-האיכרים והנשים המתאוננות, העוזבים אחד אחד את הארץ לבקש את מזלם בקנדה ובארגנטינה; וראה את הצעירות הבטלות, בנות המושבות, עם הסילוּד האינסטינקטיבי שבנפשותיהן מפני כל עבודה ממשית; וראה את “אחינו”, בני הארץ, “יהודי המזרח”, העניים והחלשים, הבזויים, החרדים, המגואלים, ואת טיבם של ה“חלוצים”, ילידי החוץ, המובאים שנַים-שנַים באניות הרוסיות והאוסטריות להיות לברוֹת לשיני הקדחת התמידית וכל תחלואי הארץ; וראה את כל יחוסי האינטריגות שבין האינטליגנציה העומדת בראש והחושבת עצמה למלח-הארץ ואת כל אי –הכשרון והעדר-היכולת לחיות כאנשים, שבתכונת ההמונים היהודים, העומדים מתחת; וראה שם –

– כתר זעיר…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.