מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

פרנסיס ז'ם

מאת: רחל המשוררת

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

בודד בפינתו, בין הרי המולדת, ישב לו. יעלה עשן במקטרתו, יזכור נושנות, יתעצב למראה עננה וישיש לקראת קרן שמש; לא עמוק הוא, לא מקיף,לא מורכב. אך נוסך הוא הלך הלך-נפש יחיד במינו, ואתה חוסה בו, נח אצלו, וקל לך.

ויש בכל אלה משום מקוריוּת, משום שלמות הדמות של היוצר, משום אמנות טהורה, אשר בכוחה יתפוס מקום מסוים בשירה הצרפתית בת ימינו.

אופינית בשביל ז’ם היא ההקדמה לספר-שיריו הראשון “מתפִלת שחרית עד תפילת מעריב”: "אלי, קראת לי מבין אנשים. הנני. התעניתי ואהבתי.

דיברתי בקול אשר נתת בגרוני. כתבתי בניבים אשר הוריתי את אבי ואת אמי, ואשר הם הורישום לי. אעברה לי בדרך כימור טעון משא, המעורר צחוק הילדים ומרכין ראשו, אלכה אל אשר תחפוץ וכאשר תחפוץ."

ז’ם אינו תובע כלום, כשם שלא יתבעו חיות-השדה ועוף השמים; נשמתו אחות לנשמתם, והוא מלא הכרת אחוָה זו, “הכרת האמת האחת המשותפת לכוּלנוּ”.


תרפ"ב

רחל המשוררת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של רחל המשוררת
יצירה בהפתעה
רקע

כתבי הנ"ץ

מאת נפתלי הירץ יהודה נימנוביץ (פרוזה)

I.

בכמה דברים נדמיתי לאיוב, ובכמה דברים לא נדמיתי לו. לא נדמיתי לו בזה, כי על איוב יש אומרים שלא היה ולא נברא, ואנכי נהייתי ונבראתי; כי האם יתכן אשר מי שלא היה ולא נברא יאכל וישתה כבני אדם, יישן כבני אדם, ויפרה וירבה פוליטונים כבני אדם? יוכל להיות, כי יאמרו עלי אשר נוח היה לי שלא נבראתי משנבראתי; אולם בזה לית מאן דפליג, וכל איש אשר בשם ישראל יכונה אומר על עצמו הפתגם הזה, כי לו נאה, כי לו יאה, אבל מי זה ירהיב בנפשו לומר עלי “לא היה ולא נברא”? הלא פי המדבר אליכם! עד הגליון הזה ועדה המצבה אשר יריתי לי “בראש הומיות”.

גם לא נדמיתי לו בזה, שאיוב נחשב בין שלשת הצדיקים ושקול כנגד נח ודניאל, ואנכי לדאבון נפשי לא אוכל להתהלל כי צדיק אני, וראיה לדבר “לא יאונה לצדיק כל און” אשר לא נתקיים בי, ועוד יש הרבה דברים המבדילים אותי מאיוב, אשר אי אפשר לפורטם, כי רבים הם, על כן יהיו נא בעיניכם כאלו הייתי פורטם.

אולם בכמה דברי נדמיתי לאיוב כשתי טפין מים. השונא הגדול אשר הביא עליו שואה ושבר, הוא הוא גם שונאי מאז ומקדם, המקלקל כל מחשבותי ותחבולותי – הוא השטן אשר כבר הכירוהו הקוראים הנכבדים באחד ממאמרי.

לאיוב לא היה תמיד דרך נכון אחד בל ימוט, רק פעם היה טוב רואי (אפטימיסט) ופעם היה סר לראות (פעססימיסט), וגם אנכי כן: לפעמים אני דורש לגנאי ולפעמים אני דורש לשבח. – גם יש לי רעים כרעי איוב הבאים אלי ויושבים לפני, ומשוחחים עמדי במלי דארעא ובמלי דשמיא, ומני ומהם תסתייעא מילתא.

ואולם בזה יש הבדל בינינו, כי לאיוב היו שלשת רעים, ולי ארבעה בנים: חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול. רעיו של איוב היו כל אחד מארץ אחרת ואלה הארבעה בני ארץ אחת המה, הורתם ולידתם בארצי על נהר כסלו; רעיו של איוב היו מנחמים אותו, ואנחנו מנחמים איש את רעהו, כי כלנו לתנחומים אנחנו צריכים.

אחד מרעי, איגנאצי שמו, אשר אתם הקוראים אפס קצהו ראיתם, הוא הנכנס תמיד בעובי הקורה, בכל ענין אשר אנחנו נושאים ונותנים בו, כי כפי שאמרתי לכם כבר, שנה ופירש הוא, ונשארה אצלו מגירסא דינקותא האהבה להתפלפל ולהתוכח, ולטהר השרץ בק"ן טעמים.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.