מוחרך

מִדֵּי הֱיוֹת לְבָבִי אֶעֱרֹךְ שִׂיחִי / לָאֵל, אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חַי.

אֵיךְ בָּא תְמוֹל – וְנָטָה אַחֲרֵי חֶטְאוֹ,

נִמְשַׁל לְצִיץ – וְחָטָא לִפְנֵי בוֹרְאוֹ,

וּלְמַעְלָה וּמַטָּה שָׂם מוֹרָאוֹ.

מַה יַעֲנֶה וְיִתְאוֹנֵן אָדָם חַי / לָאֵל, אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חַי?

בִּינָה יְסוֹד עֲגֻלָּה הַסּוֹבֶבֶת

לַיְלָה וְיוֹם וּמִלָּה בָהּ נִכְתֶּבֶת:

“סוֹף כָּל כְּמוֹ תְחִלָּה!” רַב לָךְ שֶׁבֶת,

כִּי לֶכְתְּךָ אֱלֵי בֵית מוֹעֵד לְכָל חַי / לָאֵל, אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חַי.

רוּחַ אֱנוֹשׁ תְּבִינוֹ סוֹד גֵּו נִכְאָה

וּנְשׂוֹא הֲמוֹן שְׁאוֹנוֹ הַלֵּב נִלְאָה;

אִם יַחֲקֹר בְּעֵינוֹ הַנִּפְלָאָה

שֵׁם פּוֹעֲלוֹ וְרָאָה אוֹתוֹ – וְחַי! / לָאֵל, אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חַי.

מָשְׁלָה בְּךָ בְחָכְמָה נֶפֶשׁ אַחַת,

אַל תִּתְּנָה בְּאַשְׁמָה מָקוֹר מָשְׁחָת,

שׁוּב קַדְּשָׁהּ – וְלָמָּה תִרְאֶה שָׁחַת?

אַל תַּעֲרֹץ וְתֵחַת, כִּי עוֹדְךָ חַי / לָאֵל, אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חַי.