מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

יונה הומיה

מאת: מאיר הלוי לטריס

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

יונה הומיה / מאיר הלוי לטריס


"אוֹי כִּי עוֹטְיָה אָנִי!

אֲנִי אַךְ נֹדֶדֶת,

מִמְּעוֹן חַגְוֵי סַלְעִי

הוֹי אֲנִי יוֹרֶדֶת;

סְבִיבִי יָחוּל סַעַר

בָּדָד אֶדּוֹד כָּנָף

וּבֵין סִבְכֵי יַעַר

עֲרִירִי אֶבְחַר עָנָף.


דּוֹדִי עֲזָבָנִי

עֵת בִּי אַפּוֹ חָרָה

יַעַן הוֹלִיכָנִי

שׁוֹלָל רוּחַ סָרָה;

בָּגַדְתִּי בוֹ בֶגֶד

לֶכֶת אַחֲרֵי זָרִים

רָאוּ זֹאת מִנֶּגֶד

וַיִּרְדְּפוּנִי צָרִים.


מִיּוֹם חָלַף דּוֹדִי

עֵינִי מָלְאָה מָיִם

בִּלְעָדֶיךָ, הוֹדִי!

לָמָּה זֶה לִי חַיִּים?

טוֹב לִי שְׁכוֹן צַלְמָוֶת

מִנְּדוֹד בְּרַחֲבֵי חָלֶד

לִקְשֵׁה יוֹם הַמָּוֶת

לַצָּרָה אָח יִוָּלֶד!


שָׁם צִפֳּרִים שְׁנָיִם

שָׁם עַל פֶּה יִשּׁקוּ

וּמִן חֵן שְׂפָתָיִם

צוּף עֵדֶן יִינָקוּ

שַׁאֲנָן מָצְאוּ בָיִת

נִשְׁקַף בֵּין עֳפָאִים

סָבִיב שְׁתִלֵי זָיִת

סָבִיב פְּאֵר דּוּדָאִים.


אַךְ אָנֹכִי גוֹלָה

אָנָה אֶמְצָא בָיִת?

בִּמעוֹן חַגְוֵי סַלְעִי

עָלָה שָׁמִיר שָׁיִת!

דּוֹדִי עֲזָבָנִי

עֵת בִּי אַפּוֹ חָרָה

יַעַן הוֹלִיכָנִי

שׁוֹלָל רוּחַ סָרָה.


גַּם פֶּרֶס וְעָזְנִיָּה

הֵם לְמִינָם שְׁנַיִם;

יוֹנָה אַךְ הוֹמִיָּה

יְחִידָה בֵּין הַחַיִּים.

יַחַד בְּקֵן יִשְׁלָיוּ

שׁוֹפְכֵי דְמֵי נְקִיִּים

תְּמִימִים הָהּ יִבְכָּיוּ

אָבְדָה תִּקְוַת עֲנִיִּים!


"אוֹי כִּי עוֹטְיָה אָנִי!

אֲנִי אַךְ נֹדֶדֶת,

מִמְּעוֹן חַגְוֵי סַלְעִי

הוֹי אֲנִי יוֹרֶדֶת;

סְבִיבִי יָחוּל סַעַר

בָּדָד אֶדּוֹד כָּנָף

וּבֵין סִבְכֵי יַעַר

עֲרִירִי אֶבְחַר עָנָף.


שׁוּבָה, חַיֵּי רוּחִי!

שׁוּבָה נֶחָמָתִי!

רְאֵה נָא מְרִי שִׂיחִי

נַהֲלֵנִי מְעוֹנָתִי;

חֲמוֹל עֲלֵי עֲזוּבָה

הָשֵׁב לִי דוֹדֶיךָ

חַגְוֵי סַלְעִי שׁוּבָה

וְאֶחְסֶה בִּכְנָפֶיךָ!"


כֵּן אָזְנִי שָׁמָעָה

בַּלַּיְלָה יְלֵיל דּמָמָה

רֶגֶשׁ-יָהּ נִמְלָאָה

כָּל נְאוֹת אֲדָמָה

ועֵת אָזְנִי שׁוֹמַעַת

קוֹל יוֹנָה הוֹמִיָּה

מְאֹד נַפְשִׁי יוֹדַעַת

בַּת עַמִּי בוֹכִיָּה.


השיר הזה עשה לו שם כמעט בכל תפוצות ישראל, רב מאשר קויתי. ובקצת קהלות עשה רושם גדול ושוררהו בשיר ונגון במקהלות עם שרים ושרות לעורר לב כל אוהב עמו ודתו.

מאיר הלוי לטריס
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של מאיר הלוי לטריס
יצירה בהפתעה
רקע

הַקַּוַס הַיְהוּדִי

מאת יהושע בן מאיר משה ברזלי (זכרונות ויומנים)

א

מעודי לא נסעתי נסיעה של שמחה כאותה שנסעתי בכ“ג אלול התרס”ד.

כל היושבים עמדי בעגלת הרכבת נדמו לי כאחים השמחים בשמחתי.

גם הכושי בעיניו הכרכומיות ושניו הגדולות והלבנות, אף הבדוי בעל פנים שחרחרים ועינים בוערות שישבו מולי,

ששו–כנראה–בששוני.

ומי לא ישמח? הן אלף שמונה מאות ושלושים וחמש שנה לא נעשה פה דבר כזה, ואיש לא נסע בדרך הזו בשביל ענין כאותו שאני נוסע עתה בגללו.

הדרדרים האיומים, הקוצים המכאיבים גם בראיה, גבעלי הקש הלבנים והיבשים המפילים בחרבוני קיץ מעין לבנת מות על השפלה ועל רוכסי הרי יהודה, המזכירים את בכי העולמים, נדמו לי הפעם כשושנים ופרחים.

שריטות גלגלי הרכבת, בהתרומם על סלעי מדרגות הרי בתר, המחרישות תמיד את האזנים, המרגיזות לב ונפש, נחשבו לי עתה כמנגינה יפה, המנגנת ב“תִק-תַק” את המלות “עלה והצלח! עלה והצלח”.

יום השבת ארך עלי מאד. כשנים נדמו לי שעות יום הראשון, בכליון עינים חכיתי ליום השני הנועד לפתיחת האוצר. ביום זה תהיה התחלת בעור העניות מעיר האלהים. ראשון יהיה לעבודה גשמית, חיה בירושלם.

אתא בקר. הוכנו הדגלים מול מגדל דוד, הוכנו הכסאות, שרים ורבנים ישבו עליהם בהוד והדר. כולם התנשאו ממקומם בעת אשר ה“סבא קדישא” הביע ברכתו.

המנהל נתן לי אות. ברכתי “שהחינו”. סבבתי את המפתח והאוצר נפתח…– אני שוקל את לטרות הזהב. מגרף במגרפה את הדינרים. ממש כאלו הייתי אחד הסוכנים בימי הבית.

– – – – – – – –

העבודה בהאוצר נעבדת כראוי. הדבר שלא נועזתי אף לקוות כי יהיה בימי, נעשה לעיני. העם מכל המפלגות נתן ידו להאוצר; מכל השדרות ומכל הבתות מראים לו אמון גמור – אם ה“כותל” שריד בית מקדשנו הוא המרכז הרוחני לכל האומה, הנה ה“אוצר” נעשה למרכז החומרי. ההבדל הוא רק בזה שבהראשון יביעו כולם הגיונם אך בשפה אחת, אם כי רבים לא יבינו אותה, ובשני ידברו בעשרות לשונות, כי הלא אין עם בתבל שאין בתוכו נדחי-ישראל ואין ארץ שמתוך הנדחים האלה לא עלו איזו עשרות להתישב בירושלים, וכל עולי הגולה האלו הלא נמנים בין לקוחות האוצר.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.