לוגו
אחותי רוחמה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

(לכבוד בת יעקב אשר עִנָּה בן חמור)

מַה-תִּתְיַפִּחִי, אֲחוֹתִי רֻחָמָה,

מַה-נָּפַל לִבֵּךְ, מָה רוּחֵךְ נִפְעָמָה,

וּלְחָיַיִך שׁוֹשָׁנִים מַה-נָבֵלוּ?

כִּי בָּאוּ שׁוֹדְדִים וּכְבוֹדֵךְ חִלֵּלוּ?

אִם גָּבַר הָאֶגְרוֹף, יַד זֵדִים רָמָה,

הֲבָך הָעָוֹן, אֲחוֹתִי רֻחָמָה?!


“אָן אוֹלִיך חֶרְפָּתִי?” – אַיֵּה חֶרְפָּתֵךְ?

לִבֵּך לֹא חָרַף, לֹא הֵסַרְתְּ תֻּמָּתֵךְ;

קוּמִי אֵפוֹא וּשְׂאִי מִמּוּם פָּנַיִךְ,

לֹא לָךְ הַחֶרְפָּה כִּי אִם לִמְעַנָּיִךְ,

מִטֻּמְאָתָם תֻּמָּתֵך לֹא נִכְתָּמָה;

זַכָּה כַּבֹּר אַתְּ, אֲחוֹתִי רֻחָמָה


דַּם הֶבֶל הוּא הָאוֹת עַל מֵצַח קַיִן!

וּבְדָמַיִךְ גַּם אַתְּ תַּחַז כָּל עַיִן

אוֹת קַיִן אוֹת קָלוֹן וּכְלִמַּת נֶצַח

עַל מֵצַח הַנְּבָלִים אַנְשֵׁי הָרֶצַח;

יִרְאוּ יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל קֵדְמָה גַּם יָמָּה,

יֵדְעוּ מַה עֻנֵּית, אֲחוֹתִי רֻחָמָה.


טוֹב לִי כִּי עֻנֵּית: הֵן נַפְשִׁי נָשָׂאָה

כָּל צָרָה וּמְצוּקָה אֹתָהּ מָצָאָה;

כָּל חָמָס וָשֹׁד נָשָאתִי סָבַלְתִּי,

אַרְצִי לֹא זָנַחְתִּי, לַטּוֹב יִחָלְתִּי,

אַךְ בָּשְׁתֵּךְ לָשֵׂאת רוּחַ בִּי לֹא קָמָה,

קוּמִי נֵלֵכָה, אֲחוֹתִי רֻחָמָה


קוּמִי נֵלֵכָה – הָהּ בֵּית אֵם אוֹהָבֶת

לֹא אוּכַל אֲבִיאֵךְ בֶּטַח לָשָׁבֶת:

אֵם אֵין לָנוּ וּבְבֵיתָהּ לֹא נָגוּרָה –

לִמְלוֹן אוֹרְחִים אַחַר לָלוּן נָסוּרָה,

עַד יַחְמֹל עָלֵינוּ אָבִינוּ – שָׁמָה

נֵשֵׁב וּנְחַכֶּה, אֲחוֹתִי רֻחָמָה


קוּמִי נֵלֵכָה! בִּמְקוֹם אוֹר הַחֹפֶשׁ

יִזְרַח עַל כָּל בָּשָׂר יָאִיר כָּל נֶפֶשׁ,

בִּמְקוֹם חָבִיב כָּל הַנִּבְרָא בַּצֶּלֶם,

עַל עַמּוֹ וֵאלֹהָיו אִיש לֹא יִכָּלֶם –

שָׁם לֹא יַעַשְׁקוּךְ זֵדִים; שָׁם נִכְלָמָה

לֹא תִּהְיִי גַּם אַתְּ, אֲחוֹתִי רֻחָמָה


(תרמ"ב)