מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

חג האורים

מאת: אמה לזרוס

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

חַג הָאוֹרִים / אמה לָזָרוּס, תרגם אברהם רגלסון

© כל הזכויות על התרגום שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.


הַדְלֵק הַנֵּר, כְּהַהוּא כּוֹכָב, יִלְהַט

אֵיתָן עַל מֵצַח-עֶרֶב בְּרוּם-תֵּבֵל;

וּמִדֵּי לַיְלָה, הוֹסֵף נַהֲרַת-גִּיל, עַד

זִיו פִּי-שְׁמוֹנָה מֵעַל הָאָח יָהֵל.

הַךְ, יִשְׂרָאֵל, בַּצֶּלְצְלִים, גַּע בַּכִּנּוֹר, יַעֲקֹב,

נְשׁוֹף בַּחֲצוֹצְרַת-נְחוֹשֶׁת וּבַקֶּרֶן חַדַּת-הַשִּׂיחַ,

הָרִיעַ נִצּוּחִים עַד יֻצַּת לֵב וְלֵבָב,

וְרוּחַ-הַמַּכַּבִּים תָּשׁוּב וְתֶחִי, מְחֻדֶּשֶׁת תָּגִיחַ.


זָכְרָה אֵיךְ מִשַּׁחַר-חוֹרֶף וְעַד עֶרֶב

שִׁירִים כָּאֵלֶּה בְּצִיּוֹן רֻנָּנוּ, בִּזְמַן

הֹעֲלָה אוֹר-הַקּוֹדֶשׁ מֵחָדָשׁ, וַיֶּרֶב – –

וְעַל לוֹבֶן כְּתָלִים, מְטֹהֲרֵי מִטֻּמְאַת-יָוָן,

נִתְלוּ מָגִנֵּי-זָהָב, רְקָמוֹת, כְּתָרִים;

שָׁם, בְּתוֹך עֲדַת-יְשֻׁרוּן מְנַצַּחַת,

עָמְדוּ חֲמִשָּׁה הוּקְמוּ-מֵעָם, עַנְוֵי-שָׂרִים,

זֶרַע-קוֹדֶשׁ מֵאָז, לִפְנֵי הַפָּרוֹכֶת.


חֲמִשָּׁה שָׂרִיגִים מִגֶּזַע-מַתִּתְיָה,

יוֹחָנָן הַחַנּוּן, יוֹנָתָן חַד-הָעַיִן,

שִׁמְעוֹן יְפֵה-הַדְּמוּת, הָאֲבִיבִי, שִׁית-יְקָר,

אֱלִיעֶזֶר, עָזוּר בְּקֶשֶׁת וְקַיִן, –

וַאֲזוּר-מַלְכוּת, בְּאוּרִים-וְתֻמִּים נִלְבָּב,

יְהוּדָה, שַׁרְבִיט-נָקָם בְּיַד-אֵל,

אַרְיֵה אָיוֹם לַטֶּרֶף, וַיְהוֹדוּהוֹ אֶחָיו:

יְדֵי עַמּוֹ חִזֵּק, תָּמַךְ הַנּוֹפֵל.


אֲשֶׁר חָנוּ בְּמַעְבְּרוֹת-הָר,

לָנוּ בַּצּוּר, תַּחַת רָקִיעַ אָהָלוּ –

אֲשֶׁר מֵרֹאשׁ-מִצְפֶּה רָאוּ אֶת עִשְׂבֵּי-הַבָּר

הַמְּשַׁבְּשִׁים וּמְחַנְּקִים חַצְרוֹת-הַהֵיכָל,

וּמִזְבֵּחַ מְגֹאָל וּמְחֻלָּל – אֲשֶׁר כָּבְשׁוּ בַּאֲבָנִים

פְּנֵיהֶם, וְשָׁפֹךְ קִינָה רַבָּה וּמָרָה,

וַיִּקְרְעוּ שַׂלְמוֹתֵיהֶם, וְהֵם כְּקָנִים

בַּעֲרֻגָּה, מֻשְׁפְּלֵי-מֻכֵּי רוּחַ-סְעָרָה, –


הֵם-הֵמָּה, מְפֹעֲמֵי צַו אֶחָד,

אֵשׁ-לֵבָב אַחַת (וְאִם כְּקָנִים רוֹצָצוּ),

קָמוּ וַיִּהְיוּ לַאֲנָשִׁים, כָּל יָד

כְּעֶשֶׂר כֹּחָהּ לַדְּרוֹר, עָטוּ-אָצוּ

אֶל הַצּוֹרֵר, נְגָפוּהוּ וַיִּפּוֹל,.

וְהִנֵּה, הָיָה שַׂקָּם לְמַלְבּוּשׁ-פְּאֵר,

נֶהְפַּךְ מִסְפָּדָם לְמַנְגִינָה וּמָחוֹל,

וְשָׁבוּעַ-וְיוֹם לַפִּיד-חַגָּם בּוֹעֵר.


הַחַג, הַמָּחוֹל, מַנְגִּינַת-הַשּׁוֹשַנִּים,

עוֹדָם עִמָּנוּ, וּבְתוֹכֵנוּ רִמְזֵי-הַמָּאוֹר.

אַךְ אֵי יְהוּדָה שֶׁלָּנוּ? אֵי הַתָּמָר מְחֻמַּשׁ-הַסַּנְסַנִּים?

אֵי לְבִיאֵי-הַקְּרָב לֶאֱלֹהַּ-דְּרוֹר?


הַךְ, יִשְׂרָאֵל, בַּצֶּלְצְלִים, גַּע בַּכִּנּוֹר, יַעֲקֹב,

הַשְׁמִיעַ חֲצוֹצְרַת-הַנְּחוֹשֶׁת וְהַקֶּרֶן חַדַּת-הַשִּׂיחַ,

הָרִיעַ תְּשׁוּעוֹת עַד יֻצַּת לֵב וְלֵבָב,

וְתָּשׁוּב וּתְחִי רוּחַ-הַמַּכַּבִּים, מְחֻדֶּשֶׁת תָּגִיחַ.

אמה לזרוס
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של אמה לזרוס
רקע
אמה לזרוס

יצירותיה הנקראות ביותר של אמה לזרוס

לכל יצירות אמה לזרוס בסוגה שירה

לכל יצירות אמה לזרוס

יצירה בהפתעה
רקע

מִשְׁלֵי לֶסִּינְג

מאת יהודה ליב גורדון (שירה)

א. הַחִזָּיוֹן


בְּמַחְשַׁכֵּי הַיַּעַר הַהוּא, אֲשֶׁר נִסְתַּרְתִּי בוֹ כְּבָר פְּעָמִים רַבּוֹת לִשְׁמוֹעַ שִׂיחַת בַּהֲמוֹת שָׂדַי, רָבַצְתִּי בִּנְאוֹת דֶשֶׁא, עַל מֵי מְנוּחוֹת, וָאֲנַס כֹּחִי לְהַלְבִּישׁ אֶת אַחַד מְשָׁלַי רִקְמוֹת הַשִּׁיר וּלְהָבִיא צַוָּארוֹ בַחֲרוּזִים, כִּי כֵן נִסָּה לַ’פוֹנְטֶין לְהַלְבִּישׁ אֶת הַמָּשָׁל מַחֲלָצוֹת כָּאֵלֶה וַיִּלְבָּשֵׁהוּ. חָשַׁבְתִּי מַחֲשָׁבוֹת, קֵרַבְתִּי, רִחַקְתִּי; רְסִיסֵי זֵעָה נָזְלוּ עַל מִצְחִי מֵרוֹב עֲבוֹדָה; עָמַלְתִּי, יָגַעְתִּי – וְלֹא מָצָאתִי; וָאָקוּם מַר בַּחֲמַת רוּחִי – וְהִנֵּה הַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הַמָּשָׁל בְּעַצְמוֹ וּבִכְבוֹדוֹ עוֹמֵד לְנֶגֶד עֵינַי.

וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ הַדּוֹבֵר בִּי וַיֹּאמַר: בֶּן אָדָם, לָמָּה תְכַלֶּה כֹּחֲךָ לָרִיק וְעִתְּךָ לַבֶּהָלָה? רָב לָאֱמֶת כִּי תִּתְכַּסֶּה בְמַעֲטֵה הַמָּשָׁל, וּמַה-לְּךָ וְלַחֲרוּזֵי הַשִּׁיר עַל צַוְרוֹנֶיהָ? הַאִם תֹּאמַר לְבַשֵּׂם אֶת הַבֹּשֶׂם? הִנֵּה זֹאת תּוֹרַת הַמָּשָׁל: מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּעֵצָה יָכִין לֵב הַמְּשׁוֹרֵר; מִדְבָּרוֹ יִהְיֶה נָאוֶה וְקַל כְּדַבֵּר אַחַד הָאָדָם, וּבְלֶקַח מוּסָרוֹ – בִּינַת נְבוֹנִים תִּסְתַּתָּר.

עוֹדֶנִי מִתְבּוֹנֵן לַעֲנוֹת וַיַּעַל הַמַּלְאָךְ מֵעָלַי, וְאוּלָם אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹרְאַי מִתְלַחֲשִׁים, וְלֹא יַאֲמִינוּ בִי, לֵאמֹר: “לֹא נַעֲלָה הַמַּלְאָךְ מֵעָלֶיךָ וְלֹא נִרְאָה לְךָ מֵעוֹלָם! כִּי-אִם מִלִּבְּךָ הוֹצֵאתָ מִלִּים, יַעַן כִּי אֵין לְאֵל יָדְךָ לִכְתּוֹב מְשָׁלֶיךָ בְשִׁירִים, וַתְּשִׂימֵם בִּצְדִיָּה בְּפִי מַלְאָכֶךָ. אֲהָהּ, לָמָּה רִמִּיתָנִי”?!

כֵּן דִּבַּרְתָּ, קוֹרְאִי הַיָּקָר, לֹא נַעֲלָה הַמַּלְאָךְ מֵעָלַי וְלֹא נִרְאָה לִי מֵעוֹלָם, כִּי-אִם מָשָׁל מָשַׁלְתִּי וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ וַתּוֹסֶף לֶקַח. וְאוּלָם לֹא אֲנִי הָרִאשׁוֹן וְלֹא אֲנִי הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר יְנַבֵּא חֲזוֹן לִבּוֹ וּבְפִי מַלְאַךְ אֱלֹהִים אוֹתוֹ יָשִׂים לְדַבֵּר.

ב. הַדְּרוֹר


“מַה-זֶּה תַּעֲשׂוּ פֹה”? שָׁאֲלָה דְּרוֹר רַכָּה בַשָּׁנִים אֶת הַנְּמָלִים הַחֲרוּצוֹת.

– “אֹכֶל לַחֹרֶף נְצַבֵּרָה!” – מִהֲרוּ הַנְּמָלִים לַעֲנוֹתָהּ.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.