מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

חושו, רופאים

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

חוּשׁוּ, רוֹפְאִים / ח"נ ביאליק

שירים מן העיזבון


חוּשׁוּ, רוֹפְאִים, חוֹלֶה אָנוֹשׁ

שׁוֹכֵב פֹּה עַל מִטָּתֵהוּ.

אֵשׁ קַדַּחַת אָחֲזָה מוֹסְדֵי

גֵווֹ סָבִיב וַתְּלַהֲטֵהוּ.


בְּשָׂרוֹ כָחַשׁ, כָּלָה שְׁאֵרוֹ,

יָבֵשׁ מֹחוֹ, עַצְמוֹ חָרָה.

אִמְרוּ, רוֹפְאִים, אִם יֵשׁ תִּקְוָה

לַצּוֹלֵעָה לַנִּשׁבָּרָה…


לָמָּה תֶחֱשׁוּ, הַאָזְלַת יֶדְכֶם

לְהַעֲלוֹת לוֹ אֲרֻכָה?

נַחְלָה נַחְלָה מַכָּתְךָ,

עַם מְעֻנֶּה, דַּךְ, מְדֻכָּא.


אֵין לֹא אֶגְרוֹף יָד וָאֶבֶן

אֶל הַמִּטָּה הִפִּילוּנוּ.

גָּלוּת, עַבְדוּת, לֶחֶם עֹנִי

הֵנָּה הֵן הֶחֱלִי דִכְּאוּנוּ


אוֹי אֵיךְ אֶמְאַס, אֵיךְ אֲתַעֵב

פֹּה מִשְׁכָּבִי עַל מִטָּתִי.

הֵן הַכְּסָתוֹת רַכּו חַמּוּ

אַךְ תַּרְבֶּינָה אֶת זֵעָתִי


אֵלִי, אָבִי, תֵּן מַה תִּתֵּן

כֹּחַ מִצְעָר לִי חֵלֵכָה,

אָקוּם אֵרֵד מִן הַמִּטָּה

עַל מִשְׁעַנְתִּי אֶתְהַלֵּכָה.


אֵלֵךְ לָתוּר לִי מָנוֹחַ

אֱלֵי אֶרֶץ לִי נִשְׁקָפָה.

אֲרַפֵּד מַצָּעִי עֲלֵי דֶשֶׁא

אוֹר, אוֹר שָׁם אֶשְׁאָפָה.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

קאסירר על האדם בראי התרבות

מאת אברהם רגלסון (עיון)

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

א. ייחודו של האדם

‘דע את עצמך’, זה צו פילוסופי קדמון, שהוא נטוע בלב האדם, והוא פעל פעולתו גם בטרם ידע האדם את המלה פילוסופיה ובטרם ידע להתפלסף על דרך שיטתית. כל מיתוס אומר משהו על מוצא האדם ומקומו בתחילת הבריאה. הגדה על עשיית אדם תמיד היא מזווגת להגדה על עשיית עולם.

הדת בהתפתחויותיה העליונות, לא זו בלבד שלא ביטלה צו זה - היא גם נתנה לו עומק חדש, בדרשה מן האדם לבחון כוונותיו ומעשיו לאור דרישות מוסריות וחוקיות מגבוה. דעת האדם את עצמו יצאה מכלל סקרנות ונכנסה לכלל מעשיות: חיפוש האושר העליון והדרך לנשוא חן בעיני האלוהים.

הפילוסופיה היוונית הקדומה, דומה שהיא מתעניינת בקוסמוס ולא באדם. אך עד מהרה היא נתקלת בשאלת הידיעה, והיא מוכרחת לשים לב אל הכלים שבהם האדם תופס עולמו: חוש משתרע על עצמים; שכל שבפנים המכוון כנגד שכל שבחוץ; מושגים, שהם קיימים בטהרה באיזה עולם-מושגים, ובבואתם בחיינו היא משובשת וטעונה תיקון. סוקראטס לעולם הוא תר אחר הגדרה נכונה ל’טוב', ‘צדק’, ‘יופי’, ‘מתינות’, ‘אומץ’, וכדומה. האם היה סוקראטס נבער מדעת את האדם כיצור ביאולוגי? כלל וכלל לא. אלא הוא רצה לרמז – באורח אירוני שלו – כי ידיעת האדם את עצמו נקנית דווקא על ידי הבנת הצד הבלתי-ביאולוגי שבו.

בימי-הביניים עמד האדם נדכה וחרד בפני אֵל חופש-צפונות; הרגש הרגיש את כל הסתירה שבנשמה גזורת-מרומים שהיא נתונה בבשר הבהמי על כל תאוותיו.

החוקיות שבקוסמוס הקופרניקי והניוטוני – חוקיות שנתעמקה על ידי גילוייו המתימאטיים של לייבניץ בהסבתם אל הפיסיקה – עוררה תקווה, שגם האדם ישולב בחוקיות הקוסמית כחלק ממנה. שפינוזה היה חלוץ בהשגת תשוקות האדם – אהבות ושנאות ונקמות ורגזים – על דרך מתימאטית. פסיכולוגים ראשונים – במוּבלט, פכנר, - לא זנחו תקווה למצוא נוסחאות מתימאטיות מדוייקות לתופעות פסיכו-פיסיות. הנסחפים בזרמה של תורת-האֵבולוציה מיסוד דארווין, שאפו לצוד את האדם ברשת המכונאית של תבל כולה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.