בְּהַבְטָחוֹת שָׁוְא אַל-תַּאֲמֵן, אָח,

אַל-תִּבְטַח בַּכּוֹכָבִים,

רַמָּאִים הֵם וַחֲנֵפִים הֵם –

גַּנָּבִים שֶׁבְּגַנָּבִים!

מִנְּעוּרַי נִגְלָה כוֹכָב לִי,

מוּל בֵּיתִי עֵינוֹ קָרְצָה,

וּבְרָכוֹת שָׁלַח לִי מֵעָל

עִם פִּתְקֵי זָהָב אָרְצָה.

וּבְעֵין עֲרוּמִים רָמַז לִי,

הִבְטִיחַ שַׁ"י עוֹלָמוֹת –

וּרְאֵה, עַד-עַתָּה רָשׁ אֲנִי

וּמִסְכֵּן עַל אֲדָמוֹת.

אִי, כּוֹכָב עֶלְיוֹן, עַפְעַף פָּז!

מַדּוּעַ רִמִּיתָנִי?

אַיֵּה הַגְּמוּל לֶאֱמוּנַת לֵב

וְלֶאֱמוּנָתִי אָנִי?

בְּהַבְטָחוֹת שָׁוְא אַל-תַּאֲמֵן, אָח,

אַל-תִּבְטַח בַּכּוֹכָבִים,

עֲרוּמִים הֵם וַחֲנֵפִים הֵם –

גַּנָּבִים שֶׁבְּגַנָּבִים!