מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הצעת האיחוד

מאת: ברל כצנלסון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

א

תנוּעת-העבוֹדה בּארץ-ישֹראל היא ענף תנוּעת העבוֹדה הסוֹציאלית בּעוֹלם, השוֹאפת לגוֹל את האדם גאוּלה שלמה מעָקַת המשטר הקיים, המַשליט את ההוֹן הפרטי על חיי הלאוֹם, על יצירתוֹ הכּלכּלית והתרבּוּתית, על יחסי עצים וארצוֹת. המשטר השֹוֹרר, הקוֹבע את אוֹצרוֹת הטבע, עמל הדוֹרוֹת וּפרי רוּח האדם, המדעים והאמנוּת לקנין-יחידים, הוּא שעוֹשֹה את הכּלכּלה הלאוּמית חוֹמר לספסרוּת אדוֹני הרכוּש והתחָרוּתם, רוֹדה בּעמים, חוֹמס ארצוֹת וקוֹרא למלחמוֹת, מחַייב הוָית מחנוֹת עוֹבדים “עוֹדפים” חסרי-כל וּמחנוֹת שַליטים ושַמשיהם עתירי-כּל, מקפח את שֹכר העוֹבד, בּריאוּתוֹ, מזוֹנוֹתיו, חינוּכוֹ, משפחתוֹ, כּוֹח יצירתוֹ לחַייו, עוֹשק את הילד ואת הדורות העתידים.

מגַמתה: לכוֹנן את קיוּם החברה האנוֹשית כּמשפחת אוּמוֹת בּנוֹת-חוֹרין, שווֹת-זכוּיוֹת, על אָשיוֹת:

העבוֹדה הכּללית של כּל אישיה;

העברת אוֹצרוֹת הטבע והרכוּש, אשר נצבּר מדוֹרי-דוֹרוֹת, מרשוּת הפרט לרשוּת הכּלל;

סידוֹר כּל עיניני העבוֹדה והרכוּש על ידי החברה העוֹבדת.

תנוּעת העבוֹדה בּארץ-ישֹראל היא ענף התנוּעה הציוֹנית בּעם העברי השוֹאפת לגאוּלת עם ישֹראל מן הגלוּת.

מַשְֹאָתָה: תקוּמת עם ישֹראל, השָב לארצוֹ בּהמוֹניו, מתאַחז על אדמתוֹ, יוֹצר את יִשוּבה ועבוֹדתה, והוֹיֶה לעם חפשי, השליט בּארצוֹ, מדבּר בּלשוֹנוֹ העברית, מסדר את חייו בּרשוּתוֹ, ויוֹצר וּמפתח את קניניו החמריים והרוּחניים.

ב

בּציוֹנוּת המתגשמת שוֹאפת תנוּעת העבוֹדה בּארץ-ישֹראל, בּכוֹח עליה עממית רחבה וּמסוּדרת:

לצוּר את חיי העם העברי בּארץ-ישֹראל כִּקְהֶלֶת עוֹבדים בּני-חוֹרין וּשווי-זכוּיוֹת, החיה על יגיעה, שליטה בּרכוּשה וּמסדרת את עבוֹדתה, כּלכּלתה ותרבּוּתה בּרשוּתה.

הגשמת המטרה מחַייבת:

העברת אדמת ארץ-ישֹראל, מימיה ואוֹצרוֹתיה הטבעיים לרשוּת עם ישֹראל לאחוּזת עוֹלם של העם כּוּלוֹ.

יצירת הוֹן לאוּמי:

להכשרת האדמה והקמת נכסי-בּרזל של הלאוֹם (מסילוֹת, נמלים, יערוֹת, אניוֹת, מכוֹני-מים, מאוֹר חשמל); לקרדיט לאוּמי המוּקדש לבנין העבוֹדה הלאוּמית, החקלאוּת והתעשֹיה, בּעזרת קהילוֹת-עוֹבדים חפשיוֹת.

עליית חלוּצים לארץ, לחיוֹת בּה חיי עבוֹדה, לפלס את הדרך ולברוא את התנאים לעליה עממית כגוֹלה, וּלהשתתף בּיצירת מַעמד עוֹבד, רב-אוֹנים, אשר יבנה את קהלת-העבוֹדה העתידה.

הנחלת הלשוֹן העברית ואוֹצרוֹת התרבּוּת לכל העם, ושיתוּף קהל העוֹבדים בּחיי התרבּוּת ויצירתה.

ג

“אחדוּת העבוֹדה” מַקיפה את כּל הפּוֹעלים והעוֹבדים בּארץ, וּכמוֹ כן בּעלי אוּמנוּיוֹת חפשיוֹת, החיים על יגיעם, מבּלי לקפח עבוֹדת זוּלתם, - וּמנהלת את עבוֹדתה כּוּלה בּרשוּת עצמה.

“האחדוּת” מוּרכּבת מהסתדרוּיוֹת מקצוֹעיוֹת אוֹטוֹנוֹמיוֹת המאַדוֹת אל החברים לפי משלח-ידם.

“אחדות העבוֹדה” מאַגדת את מעמד-העוֹבדים לפעוּלה כּלכּלית, תרבּוּתית וּמדינית; עוֹסקת בּהמצאת עבוֹדה וּבסידוּרה, בּהספקה קוֹאוֹפרטיבית, בּחינוּך העבוֹדה וּבהשֹכלה כּללית וּמקצוֹעית, גוֹננת על כּבוֹד העוֹבד ועניניו, דוֹאגת להשבּחת תנאי העבוֹדה וקִדמתה, לוֹחמת את מלחמת שחרוּרה ושוֹקדת על הגבּרת כּוֹח היצירה של מעמד העוֹבדים.

“אחדות העבוֹדה” בּאה לעזרה לתנוּעת “החלוּץ” בּחוּץ-לארץ בּהמצאת אינפוֹרמציה והדרכה, למען התאים את פעוּלתה לעניני העבוֹדה בּארץ, מסַייעת לאַחד את כּל ההסתדרוּיוֹת הארציוֹת של “החלוּץ” לאגוּדה אחת על יסוּד עזרת-חברים, משמעת-חברים וּמוֹסדוֹת עבוֹדה משוּתפים, וּלגשרה קשר מעשֹי וסידוּרי את תנוּעת העבוֹדה בּארץ-ישֹראל.

ד

“אחדוּת העבוֹדה” משתתפת, בּתוֹר גוּף ארצי אוֹטוֹנוֹמי:

בהסתדרוּת הציוֹנית העוֹלמית;

באינטרנציונל הסוֹציאליסטי.

“אחדוּת העבוֹדה” רוֹאה צוֹרך וחוֹבה לעזוֹר לאיחוּד כּל ההסתדרוּיוֹת והמפלגוֹת אשר בּתנוּעת הפּוֹעלים העברים וּבתנוּעה הציונית בחוץ-לארץ, השוֹאפוֹת לחברת עבוֹדה בּארץ-ישֹראל, לברית לאוּמית, ציוֹנית-סוֹציאליסטית, אשר תעבוֹד שכם אחד בּמפעלים כּלכּליים, תרבּוּתיים וּמדיניים והגשמת מטרתן המשוּתפת. בשאיפה זוֹ משתתפת ההתאחדוּת בּתוֹר הסתדרוּת ארצית אוֹטוֹנוֹמית, בבּרית הפֶדֶרַטיבית העוֹלמית של הסתדרוּיוֹת “פּוֹעלי-ציוֹן”.

ה

מרכּז “האחדוּת” נבחר בועידה כּללית של פּוֹעלי ארץ-ישֹראל.

משֹרד העבוֹדה של ההסתדרוּת החקלאית, בּהשתתפוּת חבר מרכּז האחדוּת, הנהו בּא-כּוֹח “אחדוּת העבוֹדה” בּכל פעוּלתה הישוּבית-החקלאית.

המוֹסדוֹת המרכּזיים של “אחדוּת העבוֹדה”, העוֹמדים ראשוֹנה על הפרק (מיעוטם קיימים כּיוֹם בּרשוּת הסתדרוּיוֹת יחידוֹת ודוֹרשים בּיצוּר, תיקוּן, הרחבה והעברה לרשוּת מחנה הפּוֹעלים כּוּלוֹ, ורוּבּם עוֹמדים להיוָצר):

  1. תחנת-העוֹלים, בּית-האוֹכל וּמָלוֹן מסוּדר, לפגישת העוֹלים וּלקבּלתם בּראשית בּוֹאם, להכנסת חפציהם ושמירתם, למרגוֹע ראשוֹן מעמל הדרך.

  2. לשכּת-עבוֹדה לחיפוּשֹ עבוֹדה, לאינפוֹרמַציה וקבּלת עבוֹדה בּארץ וּלקשרי מוֹדיעין בּחוּץ-לארץ.

  3. קוּפת-חוֹלים.

  4. המַשבּיר.

5.אגוּדת-המטבּחים. סידוּר כּל מטבּחי הפּוֹעלים בּקוֹאוֹפרציה אחת ובהנהלה מרכּזית, הדוֹאגת להטבת המזוֹנוֹת והבּישוּל, לנקיוֹן, לשיפוּר הסדרים, לסידוּר האָקוֹנוֹמיה והנהלת-החשבּוֹנוֹת, לתקנת תנאי העבוֹדה של המטבּח, להַנְוָיַת חדרי האוֹכל, חִיצוֹניוּתם ורְהִיטיהם.

לעורכים: בטקסט המספור פה מתחיל שוב מ 1

  1. בנק הפוֹעלים. אשר ימָצא בּידי ציבּוּר הפּוֹעלים, ויהיה המוֹסד הכּספי הראשי של מחנה העוֹבדים, אשר יסַייע להתפתחוּת העבוֹדה בּארץ.

  2. מרכּז לעבוֹדה תרבּוּתית. להפצת השֹפה, להשֹכלה אנוֹשית, חברתית וּמקצוֹעית.

  3. עתוֹנוּת חפשית המשוּתפת לכל קהל העוֹבדים.

  4. הוֹצאת-ספרים לחינוּכוֹ וּלהשֹכּלתוֹ של העוֹבד.

ברל כצנלסון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של ברל כצנלסון
רקע
ברל כצנלסון

יצירותיו הנקראות ביותר של ברל כצנלסון

  1. אל הרצל (מאמרים ומסות)
  2. מיכה יוֹסף בּרדיצ'בסקי (מאמרים ומסות)
  3. לתנועת החלוץ (מכתבים)
  4. קַרל נֶטֶר (מאמרים ומסות)
  5. שאלה (מאמרים ומסות)

לכל יצירות ברל כצנלסון בסוגה עיון

לכל יצירות ברל כצנלסון

יצירה בהפתעה
רקע

שאלת השיטות

מאת יצחק ליבוש פרץ (מאמרים ומסות)

השומרים על הזמן. יובל “האמת” הפולנית. שיטה מקובצת. חסרון סופרים קבועים ומודיעים קבועים. חסרון כיס.

דעת הקהל. הבוחרים בגליציה והקהלות. והדרא קושיא לדוכתיה.


ראשית השנה – מעצמו מובן, שנת האזרחים.

על פי הלוח שלנו יכולים אנחנו לסדר רק את הענינים שבין אדם מישׂראל למקום ולמאי דהוָה… מאימתי קורין את שמע, מתי אומרים “יעלה ויבוא”, עושׂין אזכרה למת… על פי הלוח שלנו יכולים אנחנו להתפלל, להתענות ולצום, ולעתים גם לאכול ולשתות, כגון ביומא דאיתרחיש ניסא….

אבל כשאנו יוצאין לשוק, לרשות רבים (שהיא לנו לכל היותר ככרמלית), כשאנחנו פונים לימין ולשׂמאל וחפצים להרויח איזו פרוטה… חיים אנחנו בהכרח על פי אחרים ומשתמשים בהכרח בלוחותיהם.

אם רוצים אנחנו ואם לא – רגלינו עומדות על מפתן שנה חדשה… ויש גורסין גם: מאה חדשה!

“נורא הזמן” – נאנח מכתב-העת “קוּריעֶר וואַרשאַווסקי”, בהעלותו על לב, כי הימים הראשונים היו טובים מאלה – “נורא הזמן ונורא קולו, אך לא כל אדם שומע את הקול”.

“אדם הולך בשוק לבצעו, לתאוָתו, לחפצו, לצרכי הגוף או הנפש… והפעמון מצלצל: שעה עברה, שעה באה! והוא אינו שומע, או שומע ואינו שומע… הקול מצלצל רגע באזנו, אך לא יגיע אל מוחו, המלא מחשבות, ואל לבו, המלא רגש, ולא יחדור אל נפשו, המלאה ענינים אחרים ומחשבות אחרות… לא כן השומר, העומד על המגדל, על-יד האורלוגין. זה שומע: הפעמון מצלצל, והוא שומע בכל גופו, בכל איבריו, בכל עצמותיו ועצביו, בכל נפשו ולבבו, כולו מזדעזע מקול הזמן, הקורא…”

“וכן – אומר מכתב-העת הזה – גם אנחנו”, רצונו לומר: אנחנו העורכים והמוציאים לאור והעוזרים על ידנו – היום – אנחנו עומדים לדין, היום הרת עולם ומלפני החותמים משפטנו יצא".

היראים גם מכתבי העתים שלנו?

חס ליה לזרעיה דאברהם לשקר בבריתם… והחזקת בו" – מצוַת עשׂה!


ועל מכתב-העת “האמת” (“פּראַוודאַ”) הפולני עברו עשׂרים שנה…

“עשׂרים שנות חיי איש פרטי נותנים לו ענין רב לענות בו”, ועל אחת כמה וכמה “עשׂרים שנות מכתב-עת, פועל על עם ועדה”.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.