מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

על שפת ים יפו

מאת: אלתר לוין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

עַל שְׂפַת יַם יָפוֹ / אלתר לוין


לֵיל קֶסֶם וְרַעֲנָן, שָׁקֵט וּמוֹשֵׁךְ הַלָּיִל!

רְקִיעִים כִּכְלוּלַת הַיָּפָה שִׁכְלוּלַת אֲבָנִים יְקָרוֹת

שִׁכְלוּלַת כּוֹכָבִים מַבְרִיקִים, רוֹמְזִים אֲלֵיהֶם הַגַּלִּים

וְגַוַּן הַשַּלְוָה וּתְכֵלֶת, אֶחָד לַיָּם וְשָׁמַיִם,

נִשְׁפַּךְ עַל חוֹלוֹת רֻפָּדוּ וְצַמְּרוֹת הַתְּמָרִים בַּשְּׁפֵלָה,

עַל פַּרְדֵּס מְשַׁכֵּר בְּמוֹרוֹ זְרוּעַ הַכְּסָפִים בַּנָּשֶׁף.

רְוַת יַעֲרוֹת זָהָב וְשִׁטּוֹת, הֲרַת לִבְלוּבֵי מַטָּעִים

תַּעֲטוֹף מִלִּפְנֵי הָאָרֶץ רוּחַ חֲלָקוֹת, מַחֲמָאוֹת…

צָלַל הֵד נֶעְלָם בִּמְתִיקוּת הוּא הֵד הַנְּשִׁיקָה לַזּוּגוֹת

מִתְרַפְּקִים בְּמִטַּת הַחוֹל יוֹקֵד מֵאוֹר וּמֵאַהֲבָה.

לָחַשׁ הַמֶּרְחָב וּפָסַק; אֵין זֹּאת כִּי לָחֲשׁוּ פַיְטָנים

מֻזְמָנִים לְנִשְׁפֵּי הַגַּלִּים וּנְגִינוֹת הַלַּיְלָה בַּחֻפִּים.

דָּכְיֵי יָם אַבִּיר בַּחוֹף, קוֹל-קוֹלוֹת והֵדֵי מִשְׁבָּרִים,

נִשְׁפָּכִים בְּסוּפַת הַחַיִּים וּמֵתִים בְּסוּפָה בַסְּלָעִים!

כִּקְלִפַּת הָאֱגוֹז הַקַּלָּה נִשְׁלָכוֹת וְצָפוֹת הַסִּירוֹת,

חֶפְצָן לְנַתֵּק מֹסֵרוֹת וְאוּלָם חָזְקוּ הַחֲבָלִים,

עַיִן צוֹפִיָּה עֲלֵיהֶם, עֵין מַלָּח שָׁמְרָה לָהּ נֶשֶׁף,

דוֹאֶגֶת בְּאַהֲבָה רַבָּה מַרְגַעְתָּן לִשְׁמֹר מְקוֹמָן.

נִרְאִים הַסְּלָעִים מֵרָחוֹק כִּשְׂנִירִים הַקְּטַנִּים, לְבָנִים

כְּעַמּוּדֵי הַכְּפוֹר הַבּוֹדְדִים בְּמֵימֵי הַצִּיר הַצְּפוֹנִי;

לִחֵךְ אוֹתָם הַקֶּצֶף, הֶחָלָב הַנִּשְׁפַּך כּמַּיִם,

חֲלֵב שְׁדֵי הַיָם הַמֵּינִיק אַלְפֵי דֻלְפַּנִים עֲנָקִים–

וְאוּלַי שִׁנָּיו הַלְּבָנוֹת חוֹרֵק הַיָּם מוּל שָׁמַיִם

הַנָּדִים לְכַעְסוֹ מִמָּרוֹם בִּצְחוֹק וְלַעֲגֵי מָעוֹג;

קִבְּצוּ פָארוּר הַסְּלָעִים, צָנְמוּ פְנֵיהֶם מִזֹּקֶן,

קָפְצָה עֲלֵיהֶם הַשֵּׂיבָה, עָלָה הַמָּוֶת בְּיַרְקָם

נֶהְדַק גֵּוָם ושָׁקוּף, נִרְאוֹת כִּלְיוֹתָיו לַלְּבָנָה

וְכֻלּוֹ כְתֹבֶת קַעֲקַע, חֲקוּק מַאֲכֶלֶת הַסַּהַר,

עָשׂוּי מְלֶאכֶת מִכְמָרוֹת, עֲבוֹדָה שְׁקַעֲרוּרִית בְּתֶלֶף,

קְלָתוֹת לַדָּגָה וּצְדָפִים וְקֵן לְכֹל מוֹצָא הַמָּיִם.

סְלָעִים! מָה אָמוּל גוֹרַלְכֶם מִגּוֹרַל סַלְעֵי הֶהָרִים!

נְשִׁיתֶם מִבְטַח יַבֶּשֶׁת לִהְיוֹתְכֶם טְמוּנְים וּנְצוּרִים

בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה הַחַמָּה, בְּצֶאֱלֵי תְּאֵנָה וָזָיִת;

גֹּורַלְכֶם כְּגֹורַל הַיָּם הַבּוֹכֶה בִיְלָלָה בַּלֵּילוֹת,

נָדְדָה שְׁנָתוֹ מֵעֵינָיו עֵת כֹּל הַכַּדּוּר יִנָּפֵשׁ,

אֲרוּר שָׁמַיִם וְאֶרֶץ לֹא יֶחְדַל מִקַּלֵּל אֶת יוֹמוֹ…

דָּכְיֵי יַם אַבִּיר בַּחוֹף, אֳנִיָּה נִשָּׂאָה בַגַּלִים,

עֹגֶן הִשְׁלִיכָה בַבֹּקֶר וַאֲנָשֶׁיהָ לֹא יָרְדוּ עִם עֶרֶב!

קָשֶׁה לְהַבְדִיל בֵּינָהּ לְבֵין צִלֵּי הַסְּלָעִים הָשְּׁחוֹרִים,

אֶפֶס לְקַרְנֵי חַשְׁמַלָּהּ בּוֹלֵט בְּגָאוֹן הַתֹּרֶן.

דָּכְיֵי יַם אַבִּיר בַּחוֹף, הָאֳנִיָּה חוֹשֶׁבֶת הִשָּׁבֵר,

עוֹלָה וְיוֹרְדָה בַמִּשְׁקָל, רֹאשָהּ וּזְנָבָהּ בַּפֶּלֶס…

נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי אֵלַיִךְ אֳנִיָּה סוֹעֲרָה בַגַּלִּים!

לִי יָקְרוּ הֲמוֹן מִפְרָשַׂיִךְ, תִּפְאֶרֶת הַתֹּרֶן עַל גַּבֵּך

וְאוּלָם לִי שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה יָקְרוּ הֲמוֹן אֲנָשָׁיִךְ!

הֲיָדַעַתְּ אֶת מִי אַתּ נוֹשֵׂאת? נוֹשֵׂאת הַבָּנִים וְאָשְׁרָם

הַשָּׁבִים בְּרִנָּה לְאַבָּא אַחֲרֵי גְלוֹתָם מִפָּנָיו,

הַבּוֹחֲרִים לְנַשֵּׁק עֲפָרוֹ מִהְיוֹתָם נְשׁוּקִים מִזָּרִים…

אִם פָּתַח הַיָּם לָךְ דַּרְכּוֹ וְגַלָּיו חָצַבְתְּ לָךְ בְּשָׁלוֹם

אֵין זֹאת, אֳנִיַּת לְבָבִי, כִּי שָׁלַח הָאֵל מִשָּׁמַיִם

שֶׁבָע בְּנוֹת גַּלּים, סִירוֹנִיּוֹת לְהָגֵן עָלַיִךְ בַּיָּם,

שֶׁבָע בְּנוֹת גַּלּים, סִירוֹנִיּוֹת וְכוֹכָב יָחִיד לַקַּבַּרְנִיט!

הִנֵּה יוֹצְאוֹת בַּמַּעְגָּל, יוֹצְאוֹת סִירוֹנִיּוֹת בַּמְּחוֹלוֹת,

רוֹקְדוֹת בְּנוֹת גַּלּים בַּמֶּרְחָק וְיוֹצְאוֹת בְּמָחוֹל עַלּיזוּת,

נִרְאוֹת כְּטוֹבְעוֹת עִם גַּלּים וְשָׁבוֹת וְנִרְאוֹת לַלְּבָנָה,

שָׁבוֹת וְנִרְאוֹת וּמִתְלַחֲשׁוֹת וּמַרְאֵיהֶן רָז וְסוֹד כָּמוּס

וְשִׂיחַ לִפְנֵיהֶן הַכּוֹשְׁפִים: מִי יִתֵּן וְהָיִינוּ כְמוֹהֶם,

מְאֻשְּׁרֵי הַחֹף וְהַקַּרְקָע אַחֲרֵי הֵאָבְקָם עִם גַּלִּים!…

כָּכָה מִתְאַנְחוֹת סְירוֹנִיּות, נֶעְלָמוֹת בְּקֶצֶף הַגַּלּים

וּמִתְעוֹרֵר הַתִּיכוֹן עִם סַהַר וְטוֹעֵן לַלְּבָנָה תַּחֲנוּנְים:

שִׁטְפִינִי בְנַחֲלֵי הַנֹּגַהּ, זַרְעִי זְרָעַיִךְ עַל לִבִּי!

נִכְמְרוּ רַחֲמֵי הַסַּהַר וַיִּלְחַשׁ בְּאַהֲבָה גְדוֹלָה:

בִּגְלָלְךָ, אֲהוּבִי, כָּל נָגְהִי זָרַעְתִּי בַלֵּילוֹת הַנּוּגִים,

בִּגְלָלְךָ כּוֹכָבִים הַנּוֹפְלִים מִתְגַּעְגִּים לְאַבָּא אֵלֶיךָ,

יוֹרְדִים אֵלֶיךָ בַּלֵּילוֹת מְבִיאֵי הַזִּקִּים מִלְּבָבִי!

לְרַחֲמֵי הַלְּבָנָה מִתְמוֹגֵג הַתִּיכוֹן וּבוֹכֶה מִצַּעַר

עַל יוֹצֵר וּסְדָרָיו חֲמָסוֹ, תּוֹבֵעַ מִמֶּנו הַפֵּשֶׁר:

מַדּוּעַ בֵּינוֹ וְלַסַּהַר מַפְרִיד הַמֶּרְחָב הַגָּדוֹל?

מַדּוּעַ לְיוֹרְדֵי הַיָּם לֹא נִגְלָה חוֹף הַנֶּחָמָה?…

כָּכָה תּוֹבֵעַ הַתִּיכוֹן וְחָפֵץ לְדַבֵּר נִכְבָּדוֹת

וְאוּלָם רַק קִצְפּוֹ מִתְמַלֵּט כִּי קָשֶׁה עָלָיו הַדִּבֵּר!

אלתר לוין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אלתר לוין
רקע
אלתר לוין

יצירותיו הנקראות ביותר של אלתר לוין

  1. מכתבים מן העזבון (מכתבים)
  2. הדקל (שירה)
  3. תלג'יה (שירה)
  4. חרמונים (שירה)
  5. רוח חדש (שירה)

לכל יצירות אלתר לוין בסוגה שירה

לכל יצירות אלתר לוין

יצירה בהפתעה
רקע

הלזה ייקרא משפט?

מאת משה בילינסון (מאמרים ומסות)

האוּמנם כּך יגָמר הענין? אחרי ששמענו מפּי עדים רבּים מה היה וּמה קרה בּזכרוֹן-יעקב [הכּאוֹת ומאסר של פוֹעלים יהוּדים תוֹבעי עבוֹדה על-ידי שוֹטרים אירלנדיים], אחרי ששמענוּ על ההתנפּלוּת הבּלתי-צוֹדקת של המשטרה הארצישׂראלית על הפּוֹעלים והפּוֹעלוֹת שלא עשׂוּ דבר המתנגד לחוֹק, אחרי שבּעקב המאוֹרעוֹת המבישים הללוּ תקפה התמרמרוּת רבּה את ציבּור הפוֹעלים וגם אוֹתוֹ חלק מן הישוּב של לא-פּוֹעלים, אשר לא אָבד לוֹ עדין רגש הכּבוֹד האנוֹשי והלאוּמי – אחרי כּל אלה, היִגָמר הענין בּזה שששת הפוֹעלים נדוֹנו למאסר שבעה ימים והוּבלוּ כּבוּלים לעכּוֹ?

התנהלה חקירה. אך לא על התנהגוּתם של השוטרים האנגלים והערבים שהכּוּ את הפועלים היא חלה, לא השוֹטרים הללוּ ולא מי שעליו האחריוּת להתנהגוּתם, לא הם עמדו לפני בּית-המשפּט – אלא הפּוֹעלים. וּמשפט הפּוֹעלים

התנהל בּאוֹפן שלא נשמע כּמוֹהוּ עד עתה: בּלי עוֹרכי-דין וּבלי עדוּת מצד הנאשמים, כּלוֹמר בּלתי-מזוּינים עמדוּ הפּוֹעלים הללוּ לפני הקטיגוֹר שלהם, לפני ממשלת ארץ-ישׂראל. פרט זה שוֹפך אוֹר מיוּחד ובהיר למדי – יוֹתר מדי – על הצדק והיוֹשר של המשפט החיפאי. דרשנוּ חקירה בנוגע להתנהגוּתם של השוֹטרים, דרשנוּ את מסירת השוֹטרים הללוּ לבית-המשפט, אוּלם היינו גם הראשוֹנים למחוֹת אילוּ קראנו שהנה נתמלאה דרישתנוּ, אלא שלא ניתנה לשוֹטרים האפשרוּת להזמין עוֹרכי-דין ולהוֹעיד עדוּת העשוּיה להצדיק אוֹתם. על אחת כּמה וכמה יש צוֹרך למחוֹת עתה, כּאשר עמדוּ לפני בּית-המשפט ונדוֹנוּ למאסר ונשלחוּ לעכּוֹ לא השוטרים שהכּוּ, אלא הפוֹעלים שהוּכּוּ.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.