מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

על שפת ים יפו

מאת: אלתר לוין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

עַל שְׂפַת יַם יָפוֹ / אלתר לוין

לֵיל קֶסֶם וְרַעֲנָן, שָׁקֵט וּמוֹשֵׁךְ הַלָּיִל!

רְקִיעִים כִּכְלוּלַת הַיָּפָה שִׁכְלוּלַת אֲבָנִים יְקָרוֹת

שִׁכְלוּלַת כּוֹכָבִים מַבְרִיקִים, רוֹמְזִים אֲלֵיהֶם הַגַּלִּים

וְגַוַּן הַשַּלְוָה וּתְכֵלֶת, אֶחָד לַיָּם וְשָׁמַיִם,

נִשְׁפַּךְ עַל חוֹלוֹת רֻפָּדוּ וְצַמְּרוֹת הַתְּמָרִים בַּשְּׁפֵלָה,

עַל פַּרְדֵּס מְשַׁכֵּר בְּמוֹרוֹ זְרוּעַ הַכְּסָפִים בַּנָּשֶׁף.

רְוַת יַעֲרוֹת זָהָב וְשִׁטּוֹת, הֲרַת לִבְלוּבֵי מַטָּעִים

תַּעֲטוֹף מִלִּפְנֵי הָאָרֶץ רוּחַ חֲלָקוֹת, מַחֲמָאוֹת…

צָלַל הֵד נֶעְלָם בִּמְתִיקוּת הוּא הֵד הַנְּשִׁיקָה לַזּוּגוֹת

מִתְרַפְּקִים בְּמִטַּת הַחוֹל יוֹקֵד מֵאוֹר וּמֵאַהֲבָה.

לָחַשׁ הַמֶּרְחָב וּפָסַק; אֵין זֹּאת כִּי לָחֲשׁוּ פַיְטָנים

מֻזְמָנִים לְנִשְׁפֵּי הַגַּלִּים וּנְגִינוֹת הַלַּיְלָה בַּחֻפִּים.

דָּכְיֵי יָם אַבִּיר בַּחוֹף, קוֹל-קוֹלוֹת והֵדֵי מִשְׁבָּרִים,

נִשְׁפָּכִים בְּסוּפַת הַחַיִּים וּמֵתִים בְּסוּפָה בַסְּלָעִים!

כִּקְלִפַּת הָאֱגוֹז הַקַּלָּה נִשְׁלָכוֹת וְצָפוֹת הַסִּירוֹת,

חֶפְצָן לְנַתֵּק מֹסֵרוֹת וְאוּלָם חָזְקוּ הַחֲבָלִים,

עַיִן צוֹפִיָּה עֲלֵיהֶם, עֵין מַלָּח שָׁמְרָה לָהּ נֶשֶׁף,

דוֹאֶגֶת בְּאַהֲבָה רַבָּה מַרְגַעְתָּן לִשְׁמֹר מְקוֹמָן.

נִרְאִים הַסְּלָעִים מֵרָחוֹק כִּשְׂנִירִים הַקְּטַנִּים, לְבָנִים

כְּעַמּוּדֵי הַכְּפוֹר הַבּוֹדְדִים בְּמֵימֵי הַצִּיר הַצְּפוֹנִי;

לִחֵךְ אוֹתָם הַקֶּצֶף, הֶחָלָב הַנִּשְׁפַּך כּמַּיִם,

חֲלֵב שְׁדֵי הַיָם הַמֵּינִיק אַלְפֵי דֻלְפַּנִים עֲנָקִים–

וְאוּלַי שִׁנָּיו הַלְּבָנוֹת חוֹרֵק הַיָּם מוּל שָׁמַיִם

הַנָּדִים לְכַעְסוֹ מִמָּרוֹם בִּצְחוֹק וְלַעֲגֵי מָעוֹג;

קִבְּצוּ פָארוּר הַסְּלָעִים, צָנְמוּ פְנֵיהֶם מִזֹּקֶן,

קָפְצָה עֲלֵיהֶם הַשֵּׂיבָה, עָלָה הַמָּוֶת בְּיַרְקָם

נֶהְדַק גֵּוָם ושָׁקוּף, נִרְאוֹת כִּלְיוֹתָיו לַלְּבָנָה

וְכֻלּוֹ כְתֹבֶת קַעֲקַע, חֲקוּק מַאֲכֶלֶת הַסַּהַר,

עָשׂוּי מְלֶאכֶת מִכְמָרוֹת, עֲבוֹדָה שְׁקַעֲרוּרִית בְּתֶלֶף,

קְלָתוֹת לַדָּגָה וּצְדָפִים וְקֵן לְכֹל מוֹצָא הַמָּיִם.

סְלָעִים! מָה אָמוּל גוֹרַלְכֶם מִגּוֹרַל סַלְעֵי הֶהָרִים!

נְשִׁיתֶם מִבְטַח יַבֶּשֶׁת לִהְיוֹתְכֶם טְמוּנְים וּנְצוּרִים

בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה הַחַמָּה, בְּצֶאֱלֵי תְּאֵנָה וָזָיִת;

גֹּורַלְכֶם כְּגֹורַל הַיָּם הַבּוֹכֶה בִיְלָלָה בַּלֵּילוֹת,

נָדְדָה שְׁנָתוֹ מֵעֵינָיו עֵת כֹּל הַכַּדּוּר יִנָּפֵשׁ,

אֲרוּר שָׁמַיִם וְאֶרֶץ לֹא יֶחְדַל מִקַּלֵּל אֶת יוֹמוֹ…

דָּכְיֵי יַם אַבִּיר בַּחוֹף, אֳנִיָּה נִשָּׂאָה בַגַּלִים,

עֹגֶן הִשְׁלִיכָה בַבֹּקֶר וַאֲנָשֶׁיהָ לֹא יָרְדוּ עִם עֶרֶב!

קָשֶׁה לְהַבְדִיל בֵּינָהּ לְבֵין צִלֵּי הַסְּלָעִים הָשְּׁחוֹרִים,

אֶפֶס לְקַרְנֵי חַשְׁמַלָּהּ בּוֹלֵט בְּגָאוֹן הַתֹּרֶן.

דָּכְיֵי יַם אַבִּיר בַּחוֹף, הָאֳנִיָּה חוֹשֶׁבֶת הִשָּׁבֵר,

עוֹלָה וְיוֹרְדָה בַמִּשְׁקָל, רֹאשָהּ וּזְנָבָהּ בַּפֶּלֶס…

נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי אֵלַיִךְ אֳנִיָּה סוֹעֲרָה בַגַּלִּים!

לִי יָקְרוּ הֲמוֹן מִפְרָשַׂיִךְ, תִּפְאֶרֶת הַתֹּרֶן עַל גַּבֵּך

וְאוּלָם לִי שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה יָקְרוּ הֲמוֹן אֲנָשָׁיִךְ!

הֲיָדַעַתְּ אֶת מִי אַתּ נוֹשֵׂאת? נוֹשֵׂאת הַבָּנִים וְאָשְׁרָם

הַשָּׁבִים בְּרִנָּה לְאַבָּא אַחֲרֵי גְלוֹתָם מִפָּנָיו,

הַבּוֹחֲרִים לְנַשֵּׁק עֲפָרוֹ מִהְיוֹתָם נְשׁוּקִים מִזָּרִים…

אִם פָּתַח הַיָּם לָךְ דַּרְכּוֹ וְגַלָּיו חָצַבְתְּ לָךְ בְּשָׁלוֹם

אֵין זֹאת, אֳנִיַּת לְבָבִי, כִּי שָׁלַח הָאֵל מִשָּׁמַיִם

שֶׁבָע בְּנוֹת גַּלּים, סִירוֹנִיּוֹת לְהָגֵן עָלַיִךְ בַּיָּם,

שֶׁבָע בְּנוֹת גַּלּים, סִירוֹנִיּוֹת וְכוֹכָב יָחִיד לַקַּבַּרְנִיט!

הִנֵּה יוֹצְאוֹת בַּמַּעְגָּל, יוֹצְאוֹת סִירוֹנִיּוֹת בַּמְּחוֹלוֹת,

רוֹקְדוֹת בְּנוֹת גַּלּים בַּמֶּרְחָק וְיוֹצְאוֹת בְּמָחוֹל עַלּיזוּת,

נִרְאוֹת כְּטוֹבְעוֹת עִם גַּלּים וְשָׁבוֹת וְנִרְאוֹת לַלְּבָנָה,

שָׁבוֹת וְנִרְאוֹת וּמִתְלַחֲשׁוֹת וּמַרְאֵיהֶן רָז וְסוֹד כָּמוּס

וְשִׂיחַ לִפְנֵיהֶן הַכּוֹשְׁפִים: מִי יִתֵּן וְהָיִינוּ כְמוֹהֶם,

מְאֻשְּׁרֵי הַחֹף וְהַקַּרְקָע אַחֲרֵי הֵאָבְקָם עִם גַּלִּים!…

כָּכָה מִתְאַנְחוֹת סְירוֹנִיּות, נֶעְלָמוֹת בְּקֶצֶף הַגַּלּים

וּמִתְעוֹרֵר הַתִּיכוֹן עִם סַהַר וְטוֹעֵן לַלְּבָנָה תַּחֲנוּנְים:

שִׁטְפִינִי בְנַחֲלֵי הַנֹּגַהּ, זַרְעִי זְרָעַיִךְ עַל לִבִּי!

נִכְמְרוּ רַחֲמֵי הַסַּהַר וַיִּלְחַשׁ בְּאַהֲבָה גְדוֹלָה:

בִּגְלָלְךָ, אֲהוּבִי, כָּל נָגְהִי זָרַעְתִּי בַלֵּילוֹת הַנּוּגִים,

בִּגְלָלְךָ כּוֹכָבִים הַנּוֹפְלִים מִתְגַּעְגִּים לְאַבָּא אֵלֶיךָ,

יוֹרְדִים אֵלֶיךָ בַּלֵּילוֹת מְבִיאֵי הַזִּקִּים מִלְּבָבִי!

לְרַחֲמֵי הַלְּבָנָה מִתְמוֹגֵג הַתִּיכוֹן וּבוֹכֶה מִצַּעַר

עַל יוֹצֵר וּסְדָרָיו חֲמָסוֹ, תּוֹבֵעַ מִמֶּנו הַפֵּשֶׁר:

מַדּוּעַ בֵּינוֹ וְלַסַּהַר מַפְרִיד הַמֶּרְחָב הַגָּדוֹל?

מַדּוּעַ לְיוֹרְדֵי הַיָּם לֹא נִגְלָה חוֹף הַנֶּחָמָה?…

כָּכָה תּוֹבֵעַ הַתִּיכוֹן וְחָפֵץ לְדַבֵּר נִכְבָּדוֹת

וְאוּלָם רַק קִצְפּוֹ מִתְמַלֵּט כִּי קָשֶׁה עָלָיו הַדִּבֵּר!

אלתר לוין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אלתר לוין
רקע
אלתר לוין

יצירותיו הנקראות ביותר של אלתר לוין

  1. הדקל (שירה)
  2. תלג'יה (שירה)
  3. מכתבים מן העזבון (מכתבים)
  4. חרמונים (שירה)
  5. רוח חדש (שירה)

לכל יצירות אלתר לוין בסוגה שירה

לכל יצירות אלתר לוין

יצירה בהפתעה
רקע

אם לא עכשיו

מאת משה ליב לילינבלום (עיון)


אחרי המהפכה בתוגרמה הננו שומעים לפעמים מצד אחד דברי צער על מדתו המצערה והפעוטה של הכבוש, שרכשנו לנו בארץ אבותינו בשלשים השנים האחרונות, ומצד השני דאגה פן יבואו אחרים בהונם הגדול ובידיהם החזקות על ארץ אבותינו, יכבשו אותה ולא ישאירו בה שריד לנו, ההולכים ומתקרבים למטרתנו הלאומית בצעדי סרטן.

לשמע הצער והדאגה האלה היה מקום לחשוב, כי אלה אשר הטיפו לנו בעשרים השנים האחרונות לאמר: עבודת הרוח במדרגה הראשונה, ועבודת המעשה במדרגה השניה או השלישית, וכל הימים אשר לא יכבוש הרוח לפניו את העם לא תצלח עבודת המעשה, – יודו עתה כי בשעה דחוקה כזו “מעשה גדול”, וראוי לבכר את עבודת המעשה על עבודת הרוח. מובן, שבשם “עבודת הרוח” אינני מכנה את העבודה להפצת הרעיון, שאנו עוסקים בה זה כשלשים שנה, וכבר יש לנו בה ספרות שלמה. בשם זה אני מכנה את הדרישה לחנך את העם ברוח חדש, ביחוד בגולה, כפי שיורו מטיפי הרוח.

להוציא מלבנו מחשבת פגול כזו בא עתה ה' אחד-העם במכתבו הגלוי1 לעסקני הישוב בארץ-ישראל. תמצית דבריו בנוגע לעניננו (כי עם צעירי גבורינו המזוינים, השובתים, וכל מיני בעלי-הסערה מזמן תנועת החופש אין לי עסק) תתן לנו את הלקח הזה:


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.