מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

גאולה

מאת: אברהם אבן עזרא

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אִם אוֹיְבַי יֹאמְרוּ רַע לִי / וְאָמַרְתִּי: מָטָה רַגְלִי –

אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֵלִי / וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי!


בִּינוֹתִי בְּסִפְרֵי נְבִיאִים, / וְדִבְרֵי יְשַׁעְיָה בְּמִכְתָּבוֹ

הָיוּ לְפָנַי נִקְרָאִים, / כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָה לָבוֹא.

הֵן דּוֹרוֹת עוֹבְרִים וּבָאִים – / וְעַם אֵל עוֹמֵד בְּמַכְאוֹבוֹ,

כִּי אֶלֶף שָׁנִים פְּלָאִים / יָרַד, וּבִמְרִירוּת לְבָבוֹ

יֹאמַר: אִם תִּגְאַל – גְּאַל, וְאִם / לֹא תִגְאַל – הַגִּידָה לִי!


רָאִיתָ, יְחֶזְקֵאל, מַרְאוֹת / וְעָלַי נָשָׂאתָ מְשָׁלִים.

הֲבִקַּשְׁתָּ דְבָרִי לִרְאוֹת / וְשָׁאַלְתָּ לִבְנֵי אֵלִים

עַד מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת, / כִּי לֹא בָאָה שְׁנַת גְּאוּלִים?

הֱשִׁיבַנִי עַל פִּי נְבוּאוֹת / "מַה יֵּשׁ בְּיַד הַמַּשְׂכִּילִים

לַעֲשׂוֹת? וַאדֹנָי הֶעְלִים / מִמֶּנִּי וְלֹא הִגִּיד לִי".


מִי יִתֵּן לִי וְאֶתְחַבַּר / עִם דָּנִיֵּאל אִישׁ חֲמוּדוֹת,

אֲשֶׁר יָדַע פֵּשֶׁר דָּבָר / וְהֵבִין בְּכָל מָשָׁל וְחִידוֹת!

אֶתְחַנֶּן-לוֹ בְּלֵב נִשְׁבָּר / וְאֶשְׁאָלֶנוּ עַל אוֹדוֹת

הַקֵּץ, לִרְאוֹת אִם עָבַר / וְאִם עוֹד נְבוּאוֹתָיו עֲתִידוֹת.

אַנְשֵׁי לֵבָב יֹאמְרוּ לִי / “מַה זֶּה תִּשְׁאַל? ְוהוּא פֶלִיא!”


נִבְעֲרוּ חֲכָמַי וּנְבוֹנַי / וְאִישׁ מֵהֶם לֹא יָדַע מָה,

וּמֵרֹב בְּכִי חָשְׁכוּ עֵינַי, / כִּי עֵת פְּדוּתִי נֶעְלָמָה.

וָאֲחַפֵּשׂ בְּתוֹרַת אֲדֹנָי – / וָאֶמְצָא חֶפְצִי שָׁמָּה,

כִּי אֵל יָשִׁיב שְׁבוּת הֲמוֹנַי, / וְלוּ נִדְחוּ בְּקַצְוֵי אֲדָמָה.

זֹאת הָיְתָה לִי נֶחָמָה, / עַל-כֵּן אֲדַבְּרָה וְיִרְוַח לִי!

אברהם אבן עזרא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אברהם אבן עזרא
יצירה בהפתעה
רקע

זלמן קמחי

מאת יהודה שטינברג (פרוזה)

עד שבא מרדכי קופרמן והקים את טחנתו הענקית בעיר פ., היה שלמה קמחי הטוחן היחיד בעיר. חוכר היה אצל הגראף את טחנת-המים שעל שפת הנהר, והיה מרוויח ומפסיד, מפסיד ומרוויח. אחר נכיון הפסד מריווח וריווח מהפסד, היה נשאר לו, מחיה לשנה כולה, הלבשה לפי כבוד ביתו, שכר-לימוד בשביל שני בניו וקצת חובות סתם. פעמים שהוא היה חייב לאחרים, ופעמים שאחרים היו חייבים לו. המנהל היהודי שבטחנה היה קרובו של שלמה, אברהם חבד, אדם הגון, כשר לאלהים ולאנשים ומסוגל לכל ענפי מסחרים שבעולם.

אך פתאום בא מרדכי קופרמן, והקים טחנה ענקית, הבולעת ופולטת בלי הפסקה, וכובשת לעצמה תחומין לקמח בהרבה עיירות מקרוב ומרחוק. צריך היה שלמה לסגור את טחנתו, אלא שלא יכול לסגרה, מפני שדמי החכירה גופם עולים לו כחמש מאות רובלים לחודש. אם יסגור את הטחנה, הרי היזק ברי של חמש מאות לחודש: אם לא יסגרה, הרי ההפסד עדיין בחזקת שמא. והלך והשקיע כספו וכסף זרים בקניית חיטים הרבה בשביל טחנתו, הצריכה לעבוד בשנה זו במקום שלוש טחנות ולעמוד במלחמת ההתחרות עם ענק זה, שזקף חוטם כלפי הרקיע, שופע בעשן ומנסר בשריקות של חוצפה.

ושער החיטים עלה מיום ליום. שלמה הוסיף וקנה מיום ליום. על סכום דמי החכירה נוספו עכשיו שילומי חובות ורבית. הסתבך שלמה בעסקיו, עד שהגיע ליד שמיטת-כספים.

והטחנה הענקית של קופרמן שופעת כל היום בעשן אביב, שורקת ומנסרת, שואפת ומנשמת. כשהיא שואפת היא בולעת טחנות וטוחנים ומעקלת אותם; וכשהיא מנשמת, היא מוציאה אוצרות של קמח משובח וכובשת לה שווקים.

אנוס היה להתפשר עם קופרמן, שיסגור את טחנתו העומדת בין-כך ובין-כך להסגר ומסר בידו את כל החיטים שהיו באוצרו על תנאי שותפות לרביע, ובלבד שיגן עליו קופרמן מפני בעלי החובות.

לסוף שנה נסתבכו החשבונות. שלמה תבע את חלקו ברווחים. קופרמן תבע חלק של הפסד. שלמה נשאר בחזקת “המוציא מחברו” (1“המוציא מחברו עליו הראיה” – הלכה היא זו בתלמוד, בדיני ממונות. הבא להוציא כסף מחברו עליו להוכיח שהוא צודק בטענתו) והלז בחזקת “האוחז ביד” לא נשאר לו לשלמה, אלא ליפול למשכב מתוך כאב-לב ולמות. וכך עשה.

במיתתו של שלמה עבר אברהם חבד לטחנתו של קופרמן.


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.