מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בין שבעים זאבים

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

בֵּין שִׁבְעִים זְאֵבִים / חיים נחמן ביאליק


מֶה-מֶה-מֶה, מֶה-מֶה-מֶה

יִפְעֶה כָּל-הַיּוֹם הַשֶּׂה.


שֶׂה בֵּן-כֶּשֶׂב /פַּת בְּחֶמְאָה לֹא אֶתְאָבָה,

אוֹכֵל עֵשֶׂב, /מַשְׁקִי נִתָּן, מִרְעִי דָשֵׁן,

מַה-לְּךָ שֶׁכָּכָה תֶּהֱמֶה? /אַךְ אֲהָהּ – וְרוֹעִי יָשֵׁן,

אוּלַי רָעֵב אַתָּה, שֶׁמָּא /וּבַיַּעַר שִׁבְעִים זְאֵבִים,

יִתְאַב לִבְּךָ פַּת בְּחֶמְאָה – /כֻּלָּם הוֹמִים, כֻּלָּם רְעֵבִים,

בֹּאָה, שֵׂיִי, בֹּא אֵלַי, /וְאָנֹכִי רַךְ וְרָפֶה,

כָּל-מַחְסוֹרְךָ, דַּע, עָלָי. /יָרֵא אָנִי פֶּן אֶסָּפֶה,

"לֹא, בֵּן יַקִּיר, לֹא אֶרְעָבָה, /עַל-כֵּן אֶזְעַק, וּבְכָל-פֶּה:

מֶה-מֶה-מֶה, מֶה-מֶה-מֶה

מֶה חָטָאתִי וּמֶה פִּשְׁעִי,

וּמֵאַיִן יָבֹא יִשְׁעִי,

מֶה-מֶה-מֶה, מֶה-מֶה-מֶה,

אוֹי מִי יַחֲמֹל עַל הַשֶּׂה."

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

לאור הבוקר

מאת יהודה שטינברג (פרוזה)

לאור בוקר הקיץ דניאל משנתו ויבט החוצה בעד חלונו אשר על יד מיטתו, הפונה לצד מזרח.

עב כבדה שוכבת סרוחה על פני המזרח כולו ומכסה את השמש מן העולם. לאוויר צבע כהה, והוא רווה כולו לחלוחית ומנבא יום מעונן ואדמה מרופשה. גגות הבתים שקועים כמו בעצבות, והארובות שעליהם עומדות קוממיות כלפי שמים, כאביונים חצופים כלפי גבאי-הקיצבה, וכאילו מוחים ושואלים: כל זה מפני מה?

הבריק לו לדניאל במוחו, שהיום יום ראשון לשבוע, ואין לו שום זכות להתפנק ולהתרפק על מיטתו. צריך הוא לקום בהשכמה, לצאת להשתכר משהו לפרנסת ביתו.

ומאידך גיסא אין לו מה להיות נחפז. נעליו קרועות באופן שאין באפשרות לצאת בהן ברפש כזה; ומלבד זה אין בכיסו אפילו פרוטה אחת. על גמילות-חסד אין לו לסמוך, מפני שאין בין מכיריו אף אחד, שלא יהיה חייב לו איזה סכום כסף. ואין הוא רואה לעצמו שום מקור להשתכר.

רגיל הוא בפרקים כאלו להפיג במקצת את צער דאגתו בעישון שתים שלוש סיגריות. עכשיו גם הטבק כלה מנרתיקו. מונח לו הנרתיק בארון הפתוח לנגד עיניו, מושלך והפוך על פיו, כאילו אומר הוא בכוונה לגרות את תאבונו לדבר שאין לו.

ענן של עצב, מכריע ומגרה, ירד עליו כעופרת וחדר עד לתוך נשמתו.

מה אעשה היום? מה יכול אדם קטן כמותו לעשות כדי לפרנס היום את ביתו, ולו גם בארוחה דלה מן הדלה? לחם מהיכן אקח?

הוא מביט על סביביו, על התקרה, על הכותל, על כלי הבית, במבט תובע. אבל אין אחד מכל הדוממים האלה עונה לו על שאלתו.

ומחשבה של ייאוש מתחלת מנקרת במוחו. אנשים כמותו למה הם חיים? מה מרוויח הקדוש-ברוך-הוא בדבר, אם איזה דניאל בן שרה מצטער ונידון ביורה רותחת של דאגה, פחד, עצב, רעב, קור, כעס ומכאובים?

בחוץ התחילו שמי אביב מגשימים ומטפטפים טיפות לאט לאט. הטיפות הצליפו על פני שמשות החלון והשמיעו קישקוש עגום ומתמיד, עגום ומתמיד, כאילו משננים הם לעצמם את מחשבתו של דניאל: דאגה, פחד, עצב, רעב, קור, כעס, מכאובים.

שלש שנים נחלקו חכמי התלמוד עד שנמנו וגמרו: נוח היה לו לאדם שלא נברא משנברא. ובשבילו מספיק בוקר עבות אחד של ימי המעשה כדי לבוא לידי מסקנה זו.

למה כל זה? שמא תאמר, קיום העולם, בנים? דורות?

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.