מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מאמרים מן העזבון

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הקדמה ל“מדרשים קטנים”

הקדמה מאת המסדרים ל“מדרשים קטנים”, מקובצים, סדורים ומוגהים על ידי י. ח. רבניצקי וח. נ. ביאליק. עם מבואות קצרים מאת ש. אסף, כרך ראשון – הוצאת “מוריה” באודיסה. אודיסה תרע"ט. בדפוס “מוריה”, באזארנאיא 23.

רבה ורחבה נחלת האגדה. מלבד המדרשים הגדולים, המפורסמים, עוד נשארו לפליטה המון מדרשים קטנים, שלמים ומקוטעים, בני זמנים שונים ובני תכן וצורה וסגנון שונים, שמפאת קטנם לא זכו לפרסום כאחיהם הגדולים. רבים מאלה לא יצאו מעולם במחברות מיוחדות, אלא הגיעו אלינו אגב ספרים וכתבי-יד אחרים, בהבלעה או בתור נוספות. “שלא להוציא הגליון חלק”. ואף אלו שיצאו ונתפשטו בכמה מהדורות – מזלם גרם להם להשתבש ולהסתרס ממהדורה למהדורה עד לבלי הכר מראיהם. הראשון שנתן לבו ויגע בכשרון ובדעת לכנס את נפוצות המדרשים הקטנים, להכניס בהם קצת סדר ולהגיה עליהם במבואות הקצרים, הכתובים גרמנית, מעט אור – היה החכם והדרשן המפורסם הד“ר אהרן ילינק ז”ל מוינא במחברות הידועות בשם “בית המדרש”; ואולם גם החכם הזה, כמשפט כל ראשון ומתחיל בדבר, לא מצאה ידו להביא את מלאכתו לידי שכלול. הרבה מן המדרשים הקטנים עדיין נשארו מחוץ לגבולות כנוסו, אם בכוונה ואם מפני שלא נודעו לו מקצתם בזמנו. וגם אלה שנכנסו – אין סדורם עולה יפה ועדיין כמה מהם לא נקו כל צרכם מסיגיהם, הם השבושים והסרוסים הרבים, שמפסידים הצורה ומשחיתים הכוונה. עבודת הכנוס והבירור עצמה הרי היתה בזמן המכנס עבודת פרך. ואחד, אפילו מלאך, אינו עושה בשלימוּת שתי שליחות. בינתים עברו כמה שנים מיום שנחתמו מחברות “בית המדרש”, ובימינו כמעט כלו מן השוק ואין להשיגן.

הגיעה השעה לכנס סוף סוף את המדרשים הקטנים כנוס חדש ומתוקן, מלא ושלם מן הקודם, ובסדר נאה והגהה יפה משל זה. ולכנוס כזה שאפו המסדרים הפעם.

כל המדרשים הקטנים, בין שבביה“מ לילינק ובין שמחוץ לו, יֵצאו כרכים כרכים, כל כרך מוקצה לסוג מיוחד עפ”י תכנית קבועה ומסוימה, שתתבאר בפרוטרוט בהקדמה לכרך השני הבא.

בכרך ראשון זה באים דברי אגדה ספּוּריים – בלי הבדל זמני כתיבה, צורה ודרכי סגנון – תלויים בעניני המקרא ובמאורעות תולדיים שלאחריו עד עשרה הרוגי מלכות. סדורם – לפי סדר המקרא והמאורעות.

הפנים של המדרשים הוגה הגהה מדויקת על פי מקורות אחרים. מלים קשות נתבארו בשולי העמוד. שבוש, לקוי או גמגום לשון שלא מצאנו לו תקון – העירונו עליהם. לכתובים ומקראות שהובאו בפנים מן התנ"ך – נוספו מראי מקומות.

בראש הספר באים מבואות קצרים, מבוא לכל מדרש בפ“ע, כתובים ע”י מר ש. אסף. מבוא כללי לכל המדרשים הקטנים יסופח לאחד מן הכרכים הבאים.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

בְּחַיֵּינוּ וּבְעִתּוֹנוּתֵנוּ

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

בחיינו עכשיו – עונת כסליו-טבת; עונת החגיגות-של-חנוכה בערים ובמושבות, ועונת הטלטול מדירה לדירה אצל אלה שאין להם בית משלהם, טלטול בזיקים ובזוָעות, ברוחות ובגשמים… “מוחרם”… ימי ה“משך”!

ובעתונותנו – האותיות הגדולות, כמנהג-אמריקה, של “האור” – “על ימין ועל שמאל” – בכדי למלא את הגליון שאין במה למלאותו; המסירות והבדותות, הגדולות והקטנות, של “החרות”, שלה דוקא יש תמיד במה למלא את גליונותיה (הרי גם ה“הכחשות”, שרוב הבדותות גוררות אחריהן, תופסות מקום!); השפה העשירה – בבחינת “יש עושר שמור לבעליו לרעתו” – בניבים מדרשיים וחקירתיים, מן הענין ושלא מן הענין, לצורך ושלא לצורך, של י. ל. ילין, סופר סת“ם ועורך “המוריה”, המוציא וממלא בעצמו את כל עתונו; הציפיה של שבועות וירחים לגליונות “הפועל הצעיר” ולחוברות “החינוך”, שאינם יודעים לעולם את מועדם; ועל הכל – השינויים במערכת ה”מולדת"…

בחיינו… חיינו הישראליים; השבת שלהם וימי החול שלהם, יפים הם האפיזודים השבתיים בדברי ימי חיינו, אבל מכוערים ומשפילים המעשים-בכל-יום שלהם… יפה הוא, בכלל, השבת הישראלי, אבל מה מכוערים ימי-החול הבאים אחריו! יפות הן בימינו החגיגות החנוכתיות, המכביות, החשמונאיות, אבל כמה מכוערים וקשים הם ימי הטלטול של ה“משך” שבצדן, עם כל החזיונות המיוחדים של שלטון אדם באדם לרע לו שהם מגלים לפנינו…

הנה על אחד החזיונות מאלה, שמקומם בעיקר בירושלים עיה"ק, עמדה אפילו “המוריה” לפני שבועות אחדים…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.