שמע, נוקם / אברהם שטרן (“יאיר”)

וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר

אָנֹכִי מְצַוְּךּ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ

וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם

בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ

בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ

דברים ו' ו-ז.

שְׁמַע, נוֹקֵם, קוֹל אֱלֹהֶיךָ,

מוֹחֵץ רֹאשׁ צָר בְּיָד רָמָה.

וִיהִי דְבָרוֹ עַל לְבָבֶךָ;

קַדֵּש כְּלֵי-הַמִּלחָמָה.

יוֹם יוֹם בְּשִׁבתְּךָ בְּבֵיתֶךָ,

בְּלֶכתְּךָ בִּשׂדוֹת-אֵימָה,

בְּשָׁכבְּךָ וּבְקוּמֶךָ –

קַדֵּשׁ כְּלֵי-הַמִּלחָמָה.

צוֹרֵר מַגֵּר! – בֶּן-בְּרִיתֶךָ –

בֶּן אִמְּךָ, דָּם מִדָּמָהּ.

וְאִם הוֹרֶיךָ בֵּין צָרֶיךָ –

קַדֵּשׁ כְּלֵי-הַמִּלחָמָה!