מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

קינה

מאת: נפתלי הרץ אימבר

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

קִינָה / נפתלי הרץ אימבר

עַל מוֹת הָאִשָּׁה הַחֲשׁוּבָה וְהַמַּשְׂכֶּלֶת אֶלִיזֶע אָלִיפַנְט. וַתְּהִי לְקִינָה, בְּהַגִּיעַ אֵלַי הַשְּׁמוּעָה מֵהָאָדוֹן אָלִיפַנְט כִּי מֵתָה עָלָיו רַעֲיָתוֹ.

אַנְשֵׁי חֶלֶד, אוּלַי תֵּדָעוּ,

חַפְּשׂוּ, רְאוּ וְהִתְבּוֹנָנוּ,

הוֹן אֶתֵּן לְאֵלֶּה יִמְצָאוּ,

אַיֵּה עַמּוּדֵי-תֵּבֵל כּוֹנָנוּ.

אֲחַבְּקֵם בִּזְרוֹעָי בְכֹחַ,

אַרְצָה אַפִּילֵם, וּבְקוֹל רַעַם

אַרְעֵם בְּקוֹלִי כִּבְנוֹ מָנוֹחַ:

“חַזְּקֵנִי אֵלִי אַךְ הַפָּעַם”.

תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אָשִׁיב לְתֹהוּ

עַמּוּדֵי עוֹלָם בִּתְהוֹם אַשְׁקִיעַ,

אַעֲלֶה בְּסֻלָּם אַבְנֵי בֹהוּ,

לִמְרוֹם שְׁחָקִים שָׁמָּה אַרְקִיעַ.

אֶעֱלֶה שְׁחָקִים, כְּגִבּוֹר נוֹצֵחַ

עִם הַשְּׂרָפִים, הֱיוֹת עִמָּדָם,

עִם אֲדֹנָי שָׁם הִתְוַכֵּחַ:

עַל מַה שָּׁוְא בָּרָאתָ הָאָדָם?

שָׁמָּה אִשָּׁה יְקָרָה וּתְמִימָה

אֵיךְ לַהוֹרֵג, מָוֶת, הוֹצֵאתָ?

חֻקֶּיךָ שָׁמְרָה בְּלִבָּהּ פְּנִימָה,

וְעָלֶיהָ, הָהּ, חֶרֶב הֵבֵאתָ.

הָלְאָה מֶנִּי תִּקְוָה כּוֹזֶבֶת,

אֱמוּנָה עִם חֶלְקַת-שְׂפָתַיִם,

מֵעֵדֶן עִם נֹגַהּ שַׁלְהֶבֶת

וּבְדֹלַח מַרְאֵה שַׁעַר-שָׁמַיִם…

שָּׁוְא תֹּאמַר: "שָׂכָר אֲשַׁלֵּמָה,

לְהוֹלְכֵי תֹם וּלְנוֹצְרֵי בְרִיתָהּ"

רַק לָאָדָם, נִמְשָׁל כַּבְּהֵמָה,

רַק לַפְּתָאִים בַּחֲלָקוֹת תָּשִׁיתָה.

מַהֲלָךְ נֶפֶשׁ רַעֲיוֹן רוּחַ

הוּא שׁוֹלֵל מַחֲשָׁבָה שׁוֹבֵבָה

עָפָר יָשׁוּב לְעָפָר – וְהָרוּחַ?

מַה מֶנָּה? תִּקְוָה כִּוֹזֵבָה…



עָמֹק בִּלְבָבִי בְּמַעֲמַקִּים

תִּשְׁכֹּן נֶפֶשׁ הֲדָּרֵךְ,

בִּלְבָבִי שָׁמָּה בְּמַחֲשַׁכִּים

קֶבֶר לִגְוִיַּת בְּשָׂרֵךְ.

וּכְמוֹ חַי, דְּבָרַיִךְ הַזַּכִּים

אֶשְׁמַע נְעִים קוֹל מִדְבָּרֵךְ,

רוּחֵךְ בִּקִרְבִּי… וּמִמֶּרְחַקִּים

שָׁלוֹם אֶשְׁלַח לָךְ וּלְעֲפָרֵךְ.

(אלכסנדריה של מצרים תרמ"ו)

נפתלי הרץ אימבר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של נפתלי הרץ אימבר
יצירה בהפתעה
רקע

מעשינו

מאת אחד העם (מאמרים ומסות)

“הלא תראה כי יושבי ארץ יוָן בזמננו, אע”פ שמדברים בלשון יוָן, אין להם שייכות ליוָנים העתיקים, כי סלאוים המה. לא כאלה חֵלק יעקב וגורל היהודים!… עוד נמצאים יהודים ת“ל לרבּוֹאי רבבות… הכרת פניהם ענתה בם שהם יהודים, זרע אבותינו אשר מעולם”1.

כעין אירוֹניא מרה יש במקרה הזה, שדברים כאלו ראו אור עתה, בעת שהיוָנים הללו, שאין אנו מודים בהם, עוזבים המונים המונים את בתיהם ומשלח ידם, ומכל ארצות פזוריהם ינהרו אל בירת יוָן העתיקה, למסור נפשם על הצלחת עמם וארצם, והנשארים בביתם שולחים לאחיהם רבּוא רבבות כסף; כל בני העם משתתפים במצוה זו ביד רחבה ובלב שלם, ואנו קוראים בכה"ע: קהלת היוָנים בעיר פלונית שלחה לאתוּנא כך וכך מיליונים וקהלה פלונית כך וכך – הכל על שם הקהלה בלבד, ושמות הנותנים לא יזָכרו; לפי שכּל אחד מהם מכּיר חובתו לעמו ועושׂה באהבה ורצון את המוטל עליו, מבלי שתעלה על דעת מי מהם להחזיק טובה לעצמו על זה, וכל שכּן להתפאר בזה בפומבי.


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.