מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

זמיר הבחורים לימי הפורים

מאת: חיים יעקב בן ברוך אונגר

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

זְמִיר הַבַּחוּרִים לִימֵי הַפּוּרִים / חיים יעקב אונגר

(הושר בשנת ה’תר"ח.)

עַל גְּבִיעַ הַיַּיִן

הַמְּיַשֵּׁר כָּל הֲדוּרִים,

יָשִֹימוּ הָעַיִן

נְעָרִים וּבַחוּרִים,

וּבֵין הָעַרְבָּיִם

יְזַמְּרוּ בִמְצִלְתָּיִם:

מַקְהֵלָה,

בִּלְתִּי הַיָּיִן

הָאָדָם כְּאָיִן.

הָעוֹלָל בִּיקָרוֹ

לִרְבִיעִית הַחֹדֶשׁ,

כַּאֲשֶׁר נֶחְתַּם בְּשָֹרוֹ

בְּחֹתֶמֶת בְּרִית קֹדֶשׁ,

מְעַט יַיִן פַּעֲמָיִם

יִטְעַם בִּשְׂפָתָיִם.

מַקְהֵלָה:

בִּלְתִּי הַיָּיִן

הָאָדָם כְּאָיִן.

הֶחָתָן וְהַכַּלָּה

בְּצֵל קוֹרַת חֻפָּתָם,

כֶּעָשִׁיר כַּדַּלָּה

יִשְּׂאוּ כוֹס בִּרְכָתָם,

וּבְאוֹרֶךְ אַפָּיִם

הֵם שׁוֹתִים פַּעֲמָיִם.

מַקְהֵלָה:

בִּלְתִּי הַיָּיִן

הָאָדָם כְּאָיִן.

גַּם אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ

בְּיוֹם עֶבְרָה וָקָרֶץ,

עֵת שְׂבַע לַעֲנָה וָרוֹש

יֵשֵׁב מַר לָאָרֶץ,

בְּבִגְדֵי אֵבֶל פְּרוּמִים

יִשְׁתֶּה כּוֹס תַּנְחוּמִים.

מַקְהֵלָה:

בִּלְתִּי הַיָּיִן

הָאָדָם כְּאָיִן.

אֲחַשְׁוֵרוֹש הַמֶּלֶךְ,

עֵת שָׁתָה דַם עֲנָבִים,

עִם עָשִׁיר וָהֵלֶךְ

כְּטוֹב לֵב הִתְנָה אֲהָבִים,

וּבִסְפוֹת הָרָוָה

רָבְתָה בוֹ הָעֲנָוָה.

מַקְהֵלָה:

בִּלְתִּי הַיָּיִן

הָאָדָם כְּאָיִן.

הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא,

בְּלִיַּעַל וְזֵד יָהִיר,

חוֹמֶץ שֵׁכָר שָתָה

וְהֵכִין עֵץ לְבֶן יָאִיר:

לָכֵן הִגִּירוּהוּ

וְעַל הָעֵץ תָּלוּהוּ.

מַקְהֵלָה:

בִּלְתִּי הַיָּיִן

הָאָדָם כְּאָיִן.

הִתְאוֹשְׁשוּ הַחֲבֵרִים,

שְׁתוּ מִיֵּין הָרֶקַח,

כְּאֶזְרָחִים כַּגֵּרִים,

שְׁתוּ וְתוֹסִיפוּ לֶקַח,

כְּמִשְׁפַט הַבַּחוּרִים

בְּמִשְׁתֵּה יְמֵי הַפּוּרִים.

מַקְהֵלָה:

בִּלְתִּי הַיָּיִן

הָאָדָם כְּאָיִן.

הַכּוֹס לְפֶה פָּתוּחַ,

מָלֵא עֲסִיס רִמּוֹנִי,

בְּטֶרֶם יוֹם יָפוּחַ,

מַהֲרוּ עֲשֹוּ כָמוֹנִי,

הַשּׁוֹתִים שִׁכּוֹרִים

הֵמָּה הַגִּבּוֹרִים.

מַקְהֵלָה:

בִּלְתִּי הַיָּיִן

הָאָדָם כְּאָיִן.

חיים יעקב בן ברוך אונגר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים יעקב בן ברוך אונגר
יצירה בהפתעה
רקע

הגל

מאת משה גליקסון (מאמרים ומסות)

(למלאות מאה וחמישים שנה מיום הולדתו 1)

אירוניה יפה של ההיסטוריה: הגיון שב“דיאלקטיקה”, בנגודים הפנימיים של ה“מושג”, שהם על-פי הגל נשמת הדברים ועיקר תולדותיו של ה“רוח המוחלט”, נעשה סמל לגורלה של פילוסופיה זו עצמה. לא מצאנו נגודים יותר גדולים מאלה שנבעו ב“בית-מדרשו” של הגל זמן מועט אחרי מות הרב (הרי קרל מארכס יצא מבית-מדרש זה!); לא מצאנו סתירות יותר עמוקות מאותן שנתגלו ביחסה של גרמניה הפילוסופית והמדעית למחולל התורה הפאנלוגית משנות השלשים של המאה התשע-עשרה ועד היום הזה. בחייו, ביחוד בשנות 1818 – 1831, כשהרביץ את תורתו באוניברסיטה בברלין, זכה להשפעה ולפרסום, ששום פילוסוף לפניו ואחריו לא זכה להם. הכל בקשו תורה מפיו. כל העולם המדעי, כל מדעי הרוח והטבע, היו נתונים ברשותו ובהשפעתו. פילוסוף, איש מדע, משכיל – פירושם של דברים אלה היה בימים ההם: “הגלאי”. ומי שלא נמנה בימים ההם על בית-מדרשו של הגל – נחשב לו הדבר לחרפה ולסימן דלות רוחנית. אם זכרוני אינו מטעני, היינה הוא שהעיר פעם אחת באירוניה היפה המיוחדת לו, שאף המדינה הפרוסית ראתה את עצמה בימים ההם תקיפה ומבוססת כל-צרכה, מפני שהגל הזקן סמך את ידו עליה והעיד על “הכרחיותה” ו“שכליותה”, ועל-כן נחשב הדבר בימים ההם לפשע בעיני מיניסטריון ההשכלה, שלא להחזיק בתורתו של הגל.


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.