מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

קוֹל מְנַסֵּר

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

קוֹל מְנַסֵּר: הַחַרְגֹּל

מִבֵּין חָצִיר יִתֵּן קוֹל:

"צְאוּ, חַרְגֻּלִּים, צְאוּ כַּרְכֵּרוּ,

זַמְּרוּ לֵאלֹהִים, זַמֵּרוּ!

אִישׁ מִכֶּם בַּאֲשֶׁר יָכֹל –

בַּמְּצִלְתַּיִם וּבַמָּחוֹל!

אִישׁ בַּדֶּשֶׁא אַל יִסְתַּתֵּר, –

מִי כְּרָעַיִם לוֹ – וִינַתֵּר!

יַעֲנֶה כָּל-הַנִּמְצָא פֹּה:

בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ!

בָּרוּךְ אֵל שֶׁנָּתַן לָנוּ

אֶת-הַקַּיִץ וְשִׂמְּחָנוּ!

וְעָרַךְ לָנוּ מִשְׁתֶּה שָׁמֵן –

לְשׂבַע וְלֹא לְרָזוֹן, אָמֵן!

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

לדורות ולבאים: שאול טשרניחובסקי

מאת משה בסוק (מאמרים ומסות)

‘בלי פרחים’ – זה צו המשורר וזו צוואתו. והוא אהבם. והם, אף הם אהבוהו, ‘הפרחים הקטנים’.

הוא אהבם – וחיבבם עלינו. בעינים יפות, במאור ידיעת נפשם ‘ובחיבה של דמי’.

עודנו נערים עם נערי התחום, סיפר לנו את אגדת הגיבור הנעלה – השמש – ונפלאות פעלו. אם לא לשֶׁמע סיפור-אגדתו פתח לנו ראשונה הזכריני שבכר את עיניו וחייכה הפעמונית מצדי הדרכים? אם לא אז כופף שן-האריה לקראתנו את ראשו והאדימו הגרגרים?

ומי זה היה הראשון בחיינו באותו ‘בוקר שאין דוגמתו רבים’ ש’עלה אל על והמטיר מנגינותיו' לנו והעיר ‘הדרורים בגג ועל פארות הסבך האנקורים’?

אגדת האביב סיפר לנו המשורר – וזו היתה אגדת אביב חיינו, ואנחנו לא ידענוהו. את בקרנו העיר – ואנחנו עומדים משתאים למטר המנגינות הניתך בצהלה. את ‘נוף מולדתנו’ פתח לפנינו כפתוח ספר, ולימדנו קרוא.

לקרוא בספר – ולקרוא בשם. אין זאת, כי אם שַׂר-השירה כינס עשבים ופרחים, שילח עוף ורמש והביאם לפני המשורר לראות מה יספר בהם ומה יקרא להם. והוא סיפר בהם והוא קרא להם בשם. עתים הרתיעו במקצת ההערות שבשיר, לא תמיד הלך הלב אחרי פירוטי התיאור. אך אולי טוב, כי אף כאן היתה עלינו יד ההלכה המחמירה, יד ימין מקרבת לאגדה. לבך לשיר? – דע: אף הוא מחייב לימוד ודעת-עולם. אף השיר מעמיד מצווֹת: אל תגידו בכר: פרחים, אל תספרו ביערות: צפרים. ללמד את עיני-ישראל ראייה והבדלה ונתינת סימנים מובהקים.

עינים לראות נתן לנו: עינים לעם ראה פורענות, לעם שבע-מראות – מאז, מעל נהר כבר. יראה-נא עתה את הפרח ואת הצפור – ויאהבם. שכן לבו של אדם הולך אחרי העין. ובמקום שאתה מוצא ראיית-עין אתה מוצא חמדת-לב. ובכל שהלב פועם אהבה – שם החיים; ‘החיים אהבה הם’.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.