רקע
חיים נחמן ביאליק
[יֵשׁ פּוֹשֵׁט לַמַּרְגָּלִית יָד]
mנחלת הכלל [?]
tשירה

יֵשׁ פּוֹשֵׁט לַמַּרְגָּלִית יָד –

וְחֶרֶס בְּיָדוֹ.

אִם מַזָּל, אָחִי, אֵין לָאִישׁ –

נִסְתַּחֲפָה שָׂדוֹ!


לֹא-הִגִּיד לִבִּי לִי מֵרֹאשׁ

וְלֹא צִפִּיתִי,

שֶׁכָּךְ תַּעֲלֶה לִי וְכָךְ

תְּהֵא אַחֲרִיתִי.


גַּם אָב, גַּם אֵם לֹא-הָיוּ לִי,

לֹא דוֹד וְגוֹאֵל,

ר' שׁוֹאֵל רַצְעָן בְּעָלַי הוּא –

וַאֲנִי הַפּוֹעֵל.


וּלְבַעַל-בֵּיתִי הָיְתָה בַת,

וְעוֹד אַחֶרֶת;

כִּפְנֵי הַחַמָּה מַרְאֵה זוֹ,

וְזוֹ מְכֹעֶרֶת.


וָאֵרֶא אֶת-יְפַת הַחֵן –

וַיִּפְתְּ לְבָבִי.

וְכָל-הַיּוֹם מַעְיָנַי בָּהּ

וַעֲלֵי מִשְׁכָּבִי.


וַיְהִי הַיּוֹם, וַיִּפְתַּח פִּיו

הָרַצְעָן שׁוֹאֵל,

וַיְרַמֵּז לִי: הֱיוֹת… כְּפִי…

וּלְךָ אֵין גּוֹאֵל.


וְלִי – אַל עַיִן רָעָה – בַּת,

בַּת כְּשֵׁרָה, תְּמִימָה;

וּבְכֵן, הֲמֵבִין אַתָּה, בְּנִי?

וְדַי לְחַכִּימָא!


וְעוֹד בְּעֶרֶב אוֹתוֹ יוֹם –

וּקְרוּאִים בָּאִים

וְשׁוֹתִים יַ"שׁ וְשׁוֹבְרִים פַּךְ

וְכוֹתְבִים תְּנָאִים.


אַךְ טָעוּת קְטַנָּה נָפְלָה שָׁם –

הוֹי טָעוּת מָרָה!

אֲנִי לַיָּפָה דַעְתִּי, וְהֵם –

אֶל הַמְכֹעָרָה.


מֵאָז נָפַלְתִּי, אָח, בַּפָּח –

וְעַד בֹּא קִצִּי

אֶת-מֵימַי הָעֲכוּרִים אֵשְׁתְּ

מִתּוֹךְ עֲצִיצִי.


אִם מַזָּל, אָחִי, אֵין לָאִישׁ –

נִסְתַּחֲפָה שָׂדוֹ!

וּפַטִּישׁ חָזָק קַח וָהַךְ

וּרְצֹץ קָדְקָדוֹ!

המלצות קוראים
תגיות