מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[יֵשׁ פּוֹשֵׁט לַמַּרְגָּלִית יָד]

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

יֵשׁ פּוֹשֵׁט לַמַּרְגָּלִית יָד –

וְחֶרֶס בְּיָדוֹ.

אִם מַזָּל, אָחִי, אֵין לָאִישׁ –

נִסְתַּחֲפָה שָׂדוֹ!


לֹא-הִגִּיד לִבִּי לִי מֵרֹאשׁ

וְלֹא צִפִּיתִי,

שֶׁכָּךְ תַּעֲלֶה לִי וְכָךְ

תְּהֵא אַחֲרִיתִי.


גַּם אָב, גַּם אֵם לֹא-הָיוּ לִי,

לֹא דוֹד וְגוֹאֵל,

ר' שׁוֹאֵל רַצְעָן בְּעָלַי הוּא –

וַאֲנִי הַפּוֹעֵל.


וּלְבַעַל-בֵּיתִי הָיְתָה בַת,

וְעוֹד אַחֶרֶת;

כִּפְנֵי הַחַמָּה מַרְאֵה זוֹ,

וְזוֹ מְכֹעֶרֶת.


וָאֵרֶא אֶת-יְפַת הַחֵן –

וַיִּפְתְּ לְבָבִי.

וְכָל-הַיּוֹם מַעְיָנַי בָּהּ

וַעֲלֵי מִשְׁכָּבִי.


וַיְהִי הַיּוֹם, וַיִּפְתַּח פִּיו

הָרַצְעָן שׁוֹאֵל,

וַיְרַמֵּז לִי: הֱיוֹת… כְּפִי…

וּלְךָ אֵין גּוֹאֵל.


וְלִי – אַל עַיִן רָעָה – בַּת,

בַּת כְּשֵׁרָה, תְּמִימָה;

וּבְכֵן, הֲמֵבִין אַתָּה, בְּנִי?

וְדַי לְחַכִּימָא!


וְעוֹד בְּעֶרֶב אוֹתוֹ יוֹם –

וּקְרוּאִים בָּאִים

וְשׁוֹתִים יַ"שׁ וְשׁוֹבְרִים פַּךְ

וְכוֹתְבִים תְּנָאִים.


אַךְ טָעוּת קְטַנָּה נָפְלָה שָׁם –

הוֹי טָעוּת מָרָה!

אֲנִי לַיָּפָה דַעְתִּי, וְהֵם –

אֶל הַמְכֹעָרָה.


מֵאָז נָפַלְתִּי, אָח, בַּפָּח –

וְעַד בֹּא קִצִּי

אֶת-מֵימַי הָעֲכוּרִים אֵשְׁתְּ

מִתּוֹךְ עֲצִיצִי.


אִם מַזָּל, אָחִי, אֵין לָאִישׁ –

נִסְתַּחֲפָה שָׂדוֹ!

וּפַטִּישׁ חָזָק קַח וָהַךְ

וּרְצֹץ קָדְקָדוֹ!

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

הקו הישר

מאת נחום סוקולוב (עיון)

א. “אם אין אני לי מי לי”

הנני משקיף לאחור על הדרך אשר עברנו בה כעשרים שנה 1. הנני זוכר היטב את המצפצפים הראשונים – ולא לחרפתם, כי אם לכבודם כן אקרא להם – שבראו ניב שפתים לרעיון הלאום בקרבנו בתבניתו החדשה. גם כמו חי עומדים לעיני אנשי ריבם הראשונים, אנשי הריב שהיו אחרי כן לאנשי שלום. אזכרה ואראה, כי נקובי אנשי ריב השמיעו אז דברים, שמטיפי הלאום כמו חידשו אותם עתה, הגלגל החוזר בעולם הפך לא רק את הקטיגורים לסניגורים, כי אם את הסניגורים לקטיגורים. הנני זוכר את כל הדברים ההם לא כקורא, כי אם כסופר, לא כמתבונן מרחוק, אך כלוקח חבל בהם וכעומד בתווך. בעבודה זו אשר אין בה שביתה ועמידה, בעבודת איש שחובתו לראות, לשפוט, להעמיק חקר ולהודיע את הגיוני לבו, בעבודת סופר עתי שהוא אנוס להחליף את שקלי הון רוחו בפרוטות קטנות, לפזרן בכל יום ובכל שעה, יש רגעים של חשבון הנפש, יש רגעים שחפצו מתעורר בקרבו בכל עוז לחשב עם נפשו ולהתוודות לפני נפשו הוא מה היו דבריו ומה הם עתה, במה שגה ובמה תיקן את המעוות, ואם לא סר מן הדרך הטובה ויפן אל רהבים ושטי כזב, ואם לא השיאהו יצרו לעשות מטעמים לקהל, לשית בחלקות למפלגות, שהשעה משחקת להן ולשחות עם הזרם, והחשבון הזה יותר שהוא דרוש לו לנפשו, לכבודו, הוא דרוש לחפץ הקהל. לא דבר ריק הוא להטיף לעם, להיות יועץ לרבים, לחוות דעה ולהאיר נתיב להמון קוראים תמימים. טוב איפוא כי יהיה וידוי סופר כזה לא וידוי בלחש, כי אם בקול רם. אולי יתוודה גם הקהל עמו.


  1. ftn1א  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.