מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[יֵשׁ פּוֹשֵׁט לַמַּרְגָּלִית יָד]

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

יֵשׁ פּוֹשֵׁט לַמַּרְגָּלִית יָד –

וְחֶרֶס בְּיָדוֹ.

אִם מַזָּל, אָחִי, אֵין לָאִישׁ –

נִסְתַּחֲפָה שָׂדוֹ!


לֹא-הִגִּיד לִבִּי לִי מֵרֹאשׁ

וְלֹא צִפִּיתִי,

שֶׁכָּךְ תַּעֲלֶה לִי וְכָךְ

תְּהֵא אַחֲרִיתִי.


גַּם אָב, גַּם אֵם לֹא-הָיוּ לִי,

לֹא דוֹד וְגוֹאֵל,

ר' שׁוֹאֵל רַצְעָן בְּעָלַי הוּא –

וַאֲנִי הַפּוֹעֵל.


וּלְבַעַל-בֵּיתִי הָיְתָה בַת,

וְעוֹד אַחֶרֶת;

כִּפְנֵי הַחַמָּה מַרְאֵה זוֹ,

וְזוֹ מְכֹעֶרֶת.


וָאֵרֶא אֶת-יְפַת הַחֵן –

וַיִּפְתְּ לְבָבִי.

וְכָל-הַיּוֹם מַעְיָנַי בָּהּ

וַעֲלֵי מִשְׁכָּבִי.


וַיְהִי הַיּוֹם, וַיִּפְתַּח פִּיו

הָרַצְעָן שׁוֹאֵל,

וַיְרַמֵּז לִי: הֱיוֹת… כְּפִי…

וּלְךָ אֵין גּוֹאֵל.


וְלִי – אַל עַיִן רָעָה – בַּת,

בַּת כְּשֵׁרָה, תְּמִימָה;

וּבְכֵן, הֲמֵבִין אַתָּה, בְּנִי?

וְדַי לְחַכִּימָא!


וְעוֹד בְּעֶרֶב אוֹתוֹ יוֹם –

וּקְרוּאִים בָּאִים

וְשׁוֹתִים יַ"שׁ וְשׁוֹבְרִים פַּךְ

וְכוֹתְבִים תְּנָאִים.


אַךְ טָעוּת קְטַנָּה נָפְלָה שָׁם –

הוֹי טָעוּת מָרָה!

אֲנִי לַיָּפָה דַעְתִּי, וְהֵם –

אֶל הַמְכֹעָרָה.


מֵאָז נָפַלְתִּי, אָח, בַּפָּח –

וְעַד בֹּא קִצִּי

אֶת-מֵימַי הָעֲכוּרִים אֵשְׁתְּ

מִתּוֹךְ עֲצִיצִי.


אִם מַזָּל, אָחִי, אֵין לָאִישׁ –

נִסְתַּחֲפָה שָׂדוֹ!

וּפַטִּישׁ חָזָק קַח וָהַךְ

וּרְצֹץ קָדְקָדוֹ!

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

מעבר לגבולין

מאת יוסף חיים ברנר (מחזות)

שברי מחזות

ארבע מערכות

הנפשות:

ר' חיים יהודה ב“ר יעקב-ישראל מהרשק, לפנים משגיח ו”חוזר" ב“ישיבתו” הגדולה של אביו המנוח באחת מערי תחום מושב היהודים ברוסיה.

יוחנן, אחיו הצעיר ממנו, סופר עברי.

רבקה, אחותם.

נפתלי אידלש, בעלה של רבקה.

פני, בתו של ר' חיים-יהודה.

יוספ’ל, ילדם של רבקה ונפתלי.

אליהו חזקוני.

ר' שניאור-יחיאל קפלן, בעל בית-דפוס; לפנים “משולח” מ“ישיבתו” של ר' יעקב-ישראל.

דוֹבֶּה

דזֵ’יקוב } בניו.

בירפלד

סועדים, שותי-תה, אמיגראנטים, פועלים, אינטליגנטים, מתווכחים, הולכי-בטל.

מקום החזיון – הגיטו היהודי שבמזרח-לונדון; העת- האחרונה.

המערכה הראשונה

ריסטוראן. שלבים מובילים לעליה ממול הרואים. מימין בוּפט, שמאחוריו דלת לחדר-המבשלות. פתח-החוץ באלכסון לצד שמאל. יום בציר, אחד מימי אלול הראשונים. צהרים. סועדים אחדים יושבים אל אחדים מן השולחנות. ר' חיים-יהודה, כבן חמישים, עבדקן ובמעיל קצר, אלונטית על שמאליו, משמשם.

א

ר' חיים-יהודה (מגיש פינכה מלאה תבשיל לאחד הסועדים): אורח חשוב בא אלי זה עתה. אחי בא אלי. אחי מרוסיה, יוחנן. היאומן כי יסופר! הוא יושב אצלי למעלה. לפני שעה בא. ולי אין פנאי אף לדבר עמו, לשאלו מי ומה. היאומן כי יסופר! כשנדדנו לגליציה מחמת הפוגרום מיאן הוא, השגץ, לנסוע אתנו. והיאומן, הוא נשאר ונאסר שם. היאומן – תשעה חדשים ישב במאסר, תשעה ירחי לידה, הֶה-הֶה. בינתים, ואבא, זכרונו לברכה, שבק חיים לכל חי, ואנחנו עברנו ללונדון, ויוחנן ישב וישב כפירוט רש"י. הה-הה. לפני חג השבועות העבר נקרא לו דרור, והיום בא אלינו, היום…

הסועד: כף!

ר' חיים-יהודה: תיכף ומיד! (רץ להביא כף ונתקל בפני היורדת מעל השלבים; אליה) הא, כבר דיברת, דיברת אתו? נו, מה הוא מספר, מה?..

הסועד (לאחר שהסיר עיניו מעלמה היורדת): כף, בבקשה!

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.