מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי פָּשׁוֹשִים / תקוה שריג

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

אַחֲרֵי שֶׁחָרַב בֵּית-הַמִּקְדָּש הָרִאשׁוֹן

וּבְנֵי יְהוּדָה הָגְלוּ לְבָבֶל,

הָיָה מַעֲשֶׂה בְּאִישׁ אֶחָד, שֶׁעָלָה לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל מִבָּבֶל.

הָלַךְ בְּרַגְלָיו דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר וְיָשַׁב לָנוּחַ מֵחֹם הַיּוֹם.

רָאָה בְּקִרְבָתוֹ שְׁנֵי פָּשׁוֹשִׁים רָבִים וּמִתְקוֹטְטִים זֶה עִם זֶה.

קָטַל פָּשׁוֹשׁ אֶחָד אֶת מִשְׁנֵהוּ וְעָמַד עַל-יָדוֹ מִצְטַעֵר.

הָלַךְ אוֹתוֹ הַפָּשׁוֹשׁ וְהֵבִיא מִין עֵשֶׂב,

הֵטִיל אוֹתוֹ עַל הַפָּשׁוֹשׁ הַמֵּת וָחַי!

אָמַר הָאִישׁ בְּלִבּוֹ:

"אֲגָרֵש אֶת הַפָּשׁוֹשִׁים, אֶקַּח עִמִּי אֶת הָעֵשֶׂב

לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וַאֲחַיֶּה בּוֹ אֶת מֵתֵי הַחֻרְבָּן…"

בְּדַרְכּוֹ פָּגַשׁ שׁוּעָל מֵת.

אָמַר בְּלִבּוֹ:

"הָבָה וַאֲנַסֶּה אֶת הָעֵשֶׂב עַל הַשׁוּעָל הַמֵת

וְאֶרְאֶה אִם יִחְיֶה."

הֵטִיל אֶת הָעֵשֶׂב עַל הַשׁוּעָל וָחַי וְקָם עַל רַגְלָיו.

הִמְשִׁיךְ הָאִישׁ בְּדַרְכּוֹ, עַד שֶׁהִגִּיעַ לַסֻּלָּם שֶׁל צוֹר

(כָּךְ קוֹרְאִים לִרְצוּעַת הַחוֹף הַצָּרָה שֶׁעָלֶיהָ נִמְצֵאת צוֹר,

לְרַגְלֵי הָרֵי הַלְּבָנוֹן הַמַּגִּיעִים כִּמְעַט עַד מֵי הַיָּם הַתִּיכוֹן).

כְּשֶׁהִגִּיעַ לַסֻּלָּם שֶׁל צוֹר, רָאָה אַרְיֵה מֵת.

אָמַר בְּלִבּוֹ:

"כְּדַאי שֶׁאֲנַסֶּה שֵׁנִית אֶת הָעֵשֶׂב,

הַאִם יְחַיֶּה גַּם אֶת הָאַרְיֵה."

הֵטִיל אֶת עֵשֶׂב הַקְּסָמִים עַל הָאַרְיֵה

וָחַי וְקָם עַל רַגְלָיו וְטָרַף אֶת הָאִישׁ.

עַל כָּךְ אָמְרוּ הַקַּדְמוֹנִים:

“עָשִׂיתָ טוֹבָה לְרַע – רָעָה עָשִׂיתָ…”

[וַיִּקְרָא רַבָּה כב; בַּמִּדְבָּר רַבָּה יח]