רקע
רחל בלובשטיין
האור [מאת אנרי ברביס]

האור, רומן מאת אנרי בּרבּיס


יש לו לאנרי בּרבּיס דבר מה המוציא אותו מכלל הסופרים בני דורו. זו – עריגה לא תשקוט, ערגת האמת.

בתחילת הספר מסופר: דודתו של סימון פולין, גבור הרומן – אומרת לו ערב אחד: “תוכל להגיע לגדולות, בעל כשרונות שכמותך. אולי יבוא יום והשמעת את האמת לבני אדם. היו אנשים אשר צדקו מכולם. ולמה לא תהיה גם אתה, פעוטי, אחד הקוראים הגדולים הללו?” ודבריה אלה הם כעין רמז, כעין קצה חוט השָני העובר בספר.

הפבּולה אינה מורכּבה. סימון פולין, עלם צעיר, יושב עם דודתו הזקנה, אשר חינכתו, באחת מערי צרפת לא גדולות. עבודתו בבית-החרושת בתרשומת היא עבודה חדגונית ושקטה. ובערבים הוא נח בחברת הדודה וּמקדים לשכב לישון. “כל ימות השבוע מראשיתו עד סופו דומים זה לזה”. סימון פולין אחד מרבים, רבים מאד ולבו טוב עליו: " רוצה הייתי כי לא יארע דבר אשר ישנה את מקומם של התנוּר, המזרקת, הארון השחום ואת אופן מנוחתי בערב, החוזר בקביעוּת".

פעמים יתלקחו בבית-החרושת ויכוחים על עניני דיומא וסימון פולין מתקומם בתוקף כנגד רעיונות הודפים אלה (רעיונות סוציאליסטיים) ולועג ביחד עם אחרים ל“הוד מלכותו – העם – שאינו עומד תחתיו מתוך שכרון”… זה שהיה הוא שיהיה. פזמון השגור בפי כל היה גם לו לאמת החיים.

ואוּלם פרצה המלחמה ועל שדות הקטל שטוּפי דם מצא אמת חדשה, האמת היחידה. היא הפיצה אור באופל, זרעה הלאה שקרים יפים והביאה מרפא לאנושות חולת מדוּחים.

בּרבּיס מפרכס לפני מעוּות ענקי הקרוי מלחמה וצווח: “בינו, חיות בית קטנות, אנה מוליכים אתכם אדוניכם! היטבתי לראות: המונים אלה – מוחם, נשמתם ורצונם אינו בא כי אם מעבר מהם”. ויש אשר ידמה לקול אליהו הנביא המוכיח את המלך הרשע. באכזריות של צודקים הוא מציגנוּ ערומים בפני אפסוּתנו אנו. נאמנות, קרבן עצמי, בטוּיי גבורה הכּרוכים במלחמה – הוא גוזל את קסמה המזוּיף מאתנו ומחליפו במרי האמת:

“אין סיבת המלחמה אלא עבדוּת”. “לא כל השליטים ילבשו עוד בגדי מלך, אך למאת פרצופיה של המלכות אותם הסימנים. והם חוזרים ונשקפים מתוך בת צחוקם: חמוֹד, דרוֹס, ערוֹץ. והמון אשר עיניים לו ולא יראה, אזנים ולא ישמע, ההמון שוטה הוא, כי אחרים חושבים בעדו. ובחילקו השני של העולם אותן במות מוחצות שטחי אדם לאין סוף, ואותם עבדי מלכות מצופי פז זורקים להם מלים, אשר אינן אלא תרגוּם המלים הניתנות כאן”.

כן מניס האור את צללי הליה. הרהוּרי לבו של סימון פולין מתרקמים עם תלאות חיי אנשי צבא, עם תאורי מלחמה מחרידים. פרקים בודדים פולחים את הקורא, מעלים דמע בעניו. אולם אף משהו משום טנדנציוזיוּת אין בספר כי כרוז האמת הגדול הוא גם אמן גדול.

תרפ"ט

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47759 יצירות מאת 2657 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20142 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!