מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מזמור שיר חנוכת הבית

מאת: חיים יעקב בן ברוך אונגר

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבָּיִת

נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ הַבֵּט מִמְּעֹנֶךָ,

רְאֵה נָא הַבַּיִת הִקְדַּשְׁנוּ לִשְׁמֶךָ,

לְתוֹרָה וְלַעֲבוֹדָה, זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת.

בּוֹ יַלְדֵי יְשֻׁרוּן עַל דַּלְתְּךָ יִשְׁקֹדוּ,

לִשְׁמֹעַ דָּת וְחֹק בְּרֶגֶשׁ יַעֲמֹדוּ

סָבִיב לְשֻׁלְחַן קֹדֶשׁ כִּשְׁתִילֵי זָיִת.

פֹּה יִתְאַסְּפוּ יוֹם יוֹם יְלָדִים וּנְעָרִים,

לְרַוֹּת נַפְשָׁם, כְּצָמֵא מִמַּיִם קָרִים,

מִפֶּלֶג אֱלֹהִים, מִמְּקוֹר חָכְמָה וְדָעַת.

מִבְּאֵר תּוֹרָה יִשְׁתּוּ וְיִשְׁכְּחוּ הֶבְלָמוֹ,

עֵיניֵהםֶ תָּאוֹרְנָה, יֶחְכַּם לִבָּמוֹ,

לְמוּסַר הוֹרִים יַטּוּ אֹזֶן שֹּמָעַת.

בֵּן פֹּרָת יֶלֶד בְּיַד מוֹרֶה הִנֵּהוּ,

אֶל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּה אֶת לִבֵּהוּ,

אֶפֶס כִּי יַכִּיר כָּל שְׂפוּנֵי כִשְׁרוֹנוֹ;

יִסְפֹּר צְעָדָיו וְיִשְׁקְלֵם בְּפֶלֶס הַבִּינָה,

וּלְאַט לְאַט יְעוֹרֵר בְּקִרְבּוֹ רוּחַ קִנְאָה,

לְקַנֵּא לְתוֹרַת אֵל בְּכָל נַפְשׁוֹ וְהוֹנוֹ.

אִם בַּנֹּעַר זֶרַע אֱמֶת בּוֹ זָרוּעַ,

טֶרֶם מִיֵּצֶר רָע לְבָבוֹ פָרוּעַ,

מִטַּל יַלְדוּת גַּם כִּי יַזְקִין יַפְרִיחַ.

אִם הָאֱמוּנָה בְנַפְשׁוֹ שֹׁרֶשׁ הִכָּתָה,

וּפְרִי צֶדֶק וְיֹשֶׁר לְמַעֲלָה עָשָׂתָה,

יִשְׂחַק לְרוּחַ עִוְעִים, נֶצַח יַצְלִיחַ.

אֵלֶיךָ אֵל שַׁדַּי נְשׂוּאוֹת עֵינֶינוּ,

מִקִּירֹות הַלֵּב תִּתְחַנֵּן נַפְשֵׁנוּ:

שְׁלַח נָא בִּרְכַּת שָׁלוֹם אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת.

הֵן עַל יְסוֹד שָׁלוֹם הַתֵּבֵל עֹמֶדֶת,

בִּלְתּוֹ תֵשָׁם, תִּרְעַד, רֶגַע אֹבֶדֶת,

וְאַף כִּי עֲלִיַּת קִיר שַׁיִשׁ, יְסוֹדָהּ שָׁיִת.

אֶל מוֹרֵי בָנַינוּ שָׂא נָא פָנֶיךָ,

הָאִירָה עֵינֵימוֹ, הֲבִינֵם חֻקֶּיךָ,

פֶּן שֶׂפֶק יַתְעֵם בָּאֹפֶל אֵין עֵרֶךְ,

עֵת לִבְנֵי יְשֻׁרוּן מִשְׁפָּטֶיךָ יוֹרוּ,

אֲשֶׁר יִמְאָסוּ וַאֲשֶׁר יִבְחֲרוּ וְיִנְצֹרוּ,

שְׁלַח לָהֶם אוֹרְךָ לַנְחוֹתָם הַדֶּרֶךְ.

תֵּן נָא לְתַלְמִידֵיהֶם שֵׂכֶל וּתְבוּנָה,

לֵב בַּר וְטָהוֹר, רוּחַ נְכוֹנָה וֶאֱמוּנָה,

הָרֵק לָמוֹ יֶשַׁע וְעֵזֶר מִקֹּדֶשׁ.

אָז עֲלֵי סֻלָּם חָכְמָה, מַגִּיעַ שָׁמָיִם,

מַעְלָה מַעְלָה יַעֲלוּ כְּבַעֲלֵי כְנָפָיִם,

וְיֵרָאֶה פָעֳלָם מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחֹדֶשׁ.

וּצְבִי עֶדְיֵנוּ, שַׂר שָׁלוֹם בְּתוֹכֵנוּ,

גֶּבֶר הוּקַם עָל, דּוֹרֵשׁ טוֹב עֲדָתֵנוּ,

יֵשֵׁב נָא בְּבֵית קָדְשֶׁךָ לְאֹרֶךְ יָמִים;

כִּי בְּאִמְרֵי נֹעַם, בְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ דָּתֶךָ,

יָעִיר וִיעוֹרֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדֶךָ,

וְיִשְׁפֹּת שָׁלוֹם לָנוּ, שַׁלְוַת עוֹלָמִים.

וְכַאֲשֶׁר עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ חֲסָדֶיךָ,

כֵּן תְּשַׂמְּחֵנוּ מַהֵר בְּבֵית תְּפִלָּתֶךָ,

לְהָקִים מֵעֲרֵמוֹת הֶעָפָר נִשְׁבַּעְנוּ.

אָז נָשִׁירָה לְךָ שִׁיר חָדָשׁ בִּתְהִלָּה,

נְשַׁלְּמָה פָרִים תּוֹדָה רִנָּה וּתְפִלָּה,

כִּי בָאֵלֶּה תַּחְפֹּץ כַּבִּיר שָׁמָעְנוּ.

חיים יעקב בן ברוך אונגר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים יעקב בן ברוך אונגר
יצירה בהפתעה
רקע

יהודה ליב גורדון

מאת שמואל ליב ציטרון (עיון)

תּוֹלְדוֹתָיו.

א.

יהודה ליב גורדון נולד בוילנה להורים אמידים, מחזיקי-מלון-אורחים, ביום כ“א כסלו תקצ”א (1831). אביו, אָשר, יליד העיָרה הקטנה מיֶדניק בפלך וילנה, היה, לפי עדותו של המשורר, איש משכיל ומלומד בדורותיו, בעל “לבב-חכמה וכשרונות טובים לקבל דֵעה והשֹכֵּל. מבלי מורה ומלמד למד לשון פולין ולשון רוסיה על בוריָן. בדברו בשפות האלה לא הכירו בו, כי איש יהודי המדבר, כי דבר צחות כלשון עמו ומולדתו. אף כתב בשתי השפות ההנה כמשפט בלי שבושים, אף כי לא למד דקדוק מתוך הספר. גם בלשון עבר היה מהיר לכתוב בלשון נקיה והיה אוהב לקרוא ספרים ומכתבים כתובים על טהרת הלשון. בנערותו הסיקוהו גם בגפ”ת ועודני זוכר, כי מסכת ביצה כֻלה היתה שגורה על פיו ולא פעם ופעמים בחָנַני בתלמוד בבואי מבית רַבִּי. ידע פרק בשיר וקולו היה עָרֵב והיה עובר לפרקים לפני התיבה, אף היה מנגן מאליו בכנור וזה היה כל שעשועיו בשעות הפנאי. מטבעו היה איש טוב מאד, איש אמת וצדק, איש אמונה ומאמין לכל אדם נוח לבריות ומעביר על מדותיו יותר מדי, עד כי מעלתו זאת היתה לו תַקָלָה, כי השתמשו בה רמאים ובני-אדם שאינם מהוגנים ויבזו את רכושו וירוששֻהו ויציגוהו ככלי-ריק לעת זקנתו, כי האמין בהם והמה בגדו בו וירמוהו".

אמו של המשורר, פריידה שמה, בתו של ר' שמואל השוחט בעיר מצער אָסטרין בפלך גרודנה, היתה, אחת מנשי-החיל אשר בהן יתפאר ישראל: אשה כשֵרה וצנועה וירֵאת-שמים, מפקחת על פרנסתה, מגַדלת בניה וצופיה הליכות ביתה. הַכָּרַת פניה ענתה בה, כי בימי-נעוריה היתה יפת-תאר ובריאת-בשר. תורה לא למדוה אבותיה, היא ידעה רק לסדֵר התפִלות ולקרוא ספרי עברית-אשכנזית; כתוב לא ידעה אפילו עברית; והנסיון, המלמד להועיל, לִמַד לשונה לדבר כן בשפת רוסיה ופולין ככל הדרוש לצרכיה, ולחשוב על פיה חשבונות ומספרים עד להפליא, עד כי פעמים רבות הֶראתה את כֹּחה בזה נגד אנשים ותוכל".

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.