שמשות שוקעות / משה בסוק

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

עֶרֶב תָּלָה בְּוִיטְרִינוֹת שְׁמָשׁוֹת שׁוֹקְעוֹת:

“חֶדֶר לְהַשְׂכִּיר. מְרֹהָט. נוֹחַ”.

לָמָּה זֶה תִּתְלַבֵּט, אֶחָא, פֹּה לְרַגְלֵי חַלּוֹן

רָטֹב וְמְרֻטָּב כְּיוֹנַת נֹחַ?

– גֶּשֶם עָרֹם נִטְפַּל אֵלַי. שׁוֹאֵף צִלִּי.

אֵין לִי בַּיִת וְהַיּוֹם כְּבָר עָבַר.

הִנֵּה צוֹעֵד לַיְלָה – קַבְּרָן-שַׁתְקָן.

מֵאֲחוֹרֵי גָדֵר כַּחֲמוֹר אֶקָּבֵר.

הָהּ, לָמָּה זֶה תִּתְכַּרְבֵּל, אֶחָא, בְּאַדֶּרֶת-פַּחַד

מְרֻפָּטָה? –

שׁוּרָה: עוֹלִים אַחִים פּוֹחֲחִים לְתַחֲנַת-הָרַכֶּבֶת.

נַעֲלֶה נָא אִתָּם בָּעֲלָטָה.

בְּתַחֲנַת-הָרַכֶּבֶת רוֹבְצָה עֵדָה גְדוֹלָה, מִתְעַטֶּפֶת בְּצִפִּיָּה

מָתַי תָּבִיא הָאֲפֵלָה הָרַכֶּבֶת הַמְאֻחֶרֶת?

עֵינַיִם עוֹמְדוֹת פְּתוּחוֹת, נוֹזְלָה מֵעֵינַיִם עֶרְגַּת-אֱלֵי-בַּיִת

כְּמוֹ מִבֶּרֶז.

תרפ"ט