מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

ביבליוגרפיה (ערכים)

מאת: יוסף חיים ברנר

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

“ערכים”, קבצים לשאלות-החיים ולספרות, ערוכים על ידי פ. לחובר. א. וארשה, תרע"ט..

הרי לנו דרישת שלום ראשונה גם מן העברים אשר בפולניה. פ. לחובר יסד בימה קטנה ל“הערכה חפשית של חיינו והחיים אשר מסביב, הערכה לשמה, לא לשם מגמה מן המגמות או לכבוד אחת המפלגות”. שם הבימה הקטנה – “ערכים”. ערכים אלה, מוסיף העורך, יתעלו בעינינו, אם נצליח לתת בהם גם דברים של ערך.

והצליח. “אגדת-הסופר” מאת ש“י עגנון הוא דבר של ערך. משורר זה מוסיף לשתות ממעינו, וגם לטבול ולהתקדש בו. מעכשׁיו לא יחורו פנינו מול כל הנֶחרים בנו: אין יסוד לשירה העברית, שהיא בשפת משכילים ומלומדים, ומקורה אכזב. ש”י עגנון עמנו.

לא מחוסרי-ערך הם גם דברי העורך על הריקניות הנפשית של “מתקני-העולם” שלנו, היודעים רק להתרעם, לשאת “חזון” ולהפליט ריזולוציות של ביקורת על הכל, אבל אין להם יחס אל החיים ואל יצירת-החיים (“על שערי הגן” בראש החוברת); ולא פחות קולעת הערכתו את ההמון הציוני. “כשמדברים אליהם על דבר יסוד-המעלה של שלושים-ארבעים אלף איש לשנה, אין זה משביע את רצונם. אלה הן פסיעות קטנות, ונפשם תהלך בגדולות (למנחם מנדיל יש עסק רק במיליונים). גדולות! לוּ עלה בידינו לנטוע על אדמת-האבות אפילו פחות הרבה מכדי שלושים אלף איש בשנה נטיעה שיש בה ממש, כי אז היה אחד מפלאי-הפלאים, כמעט שינוי מעשי-בראשית” (“מדינת-היהודים והיהודים” בסוף החוברת).

באמצע החוברת באו “דברים נושנים” מאת בן-גוריון “בעניני שירה”. הדברים הנושנים אינם רק מזכירים את ברדיצ’בסקי: הם הם ברדיצ’בסקי. כל יסודות הים הרי ישנם גם בנטפים אחדים ממנו. ודבריו אלה של המשורר בענייני השיר, שירתנו – שירה הם, וכזו, שאין למעלה הימנה.

על גבול דברי בן-גוריון יהמו ציוּני צייטלין לעיירתו “הנה הם לפנַי כל יהודי העיירה כפי שהם מתפללים, לומדים, נושאים ונותנים בענייני תורה, יהודים עטופים בטליותיהם, בוכים, צועקים, מתחננים, מנגנים, מזמרים, מתדפקים באין-סוף על ידי ניגוני-החב”ד שלהם, עוסקים במצוות, עולים, יורדים, פונים לעסקיהם, עובדים, סוחרים, ולפעמים גומלים חסד, ולפעמים מונים ומרמים. יהודים טרודים, בהולים, דחופים, נחפזים, אצים ודוחקים איש את רעהו, אוכלים את לחמם בבהלה ורצים לתורה או לסחורה –והנה יהודים אלה לפני" –

לפניו, לפני הכותב, אבל לא לפנינו. –

והמבקר פרידמן כותב מכתב על אודות טשרניחובסקי. מכתב נעים. ואמנם, על נושא זה הן אי-אפשר לכתוב מכתבים בלתי-נעימים.

מלבד כל אלה יש בחוברת שיר (הגון) מאת יעקב כהן, שני שירים (גרועים) מאת יצחק קצנלסון, ועוד אחד מאת אהרן צייטלין (“תוחלת”) ושיר מתורגם משל בודליר (ע"י יוסף הפטמן); שיר בפרוזה (“חזון”) מאת צ. ז. וינברג ומַגידוּת מודרנית (“לב אירופה החולה”) מתורגמת משל סוין בּוֹרברג, שהחוברת, כמובן, לא היתה מפסידה כלום בהעדרה.


[“האדמה”, כסלו תר"ף; החתימה: ח.ב.צלאל]

יוסף חיים ברנר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יוסף חיים ברנר
רקע
יוסף חיים ברנר

יצירותיו הנקראות ביותר של יוסף חיים ברנר

  1. החטא ועונשו (פרוזה)
  2. שכול וכשלון (פרוזה)
  3. בחורף (פרוזה)
  4. פת לחם (פרוזה)
  5. האינטליגנציה מהי? (מאמרים ומסות)

לכל יצירות יוסף חיים ברנר בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות יוסף חיים ברנר

יצירה בהפתעה
רקע

כל ישראל ערבים

מאת יוסף זליגר (שירה)


בְּכָל-הָעַמִּים אִם-תֶּחֱטָא נֶפֶשׁ,

הִיא לְבַדָּהּ תִּטְבַּע בְּרֶפֶשׁ;

וְאִישׁ מִיִשְׂרָאֵל אִם-יֶאְשַׁם בִּרְצוֹנוֹ,

כָּל-בְּנֵי עַמּוֹ יִשְׂאוּ עֲוֹנוֹ.


בִּגְדֻלַּת נָכְרִי אִם-אִישׁ יְקַנֵּא,

אוֹתוֹ לְבַדּוֹ יִשְׂטֹם וִישַׂנֵא;

וְאִם-יְהוּדִי יִגְבַּר וּלְמַעְלָה יְתַפֵּשׂ,

בּכָל-עַמּוֹ עֲלִילוֹת אוֹיְבוֹ יְחַפֵּשׂ.


בְּכָל-אֻמָּה וְלָשׁוֹן עָרִיץ מַכְנִיעַ,

בְּמַמְרִים לְבַד יָרֵעַ וְיַרְשִׁיעַ;

וְאִם-אִישׁ יְמִינִי לֹא-כָרַע לְבֶן-הַמְדָתָא,

בְּכָל-עַם מָרְדְכַי הִפִּיל אֵימָתָה.


אִם גֶּאֶה בְגֶאֶה יָעֵז וְיִתְעַקֵּשׁ

אוֹתוֹ יִרְדֹּף וּבְנַפְשׁוֹ יִתְנַקֵּשׁ;

וְאִם-יַעֲמֹד עַל-דַּעְתּוֹ בֶּן-יָאִיר,

בְּכָל-יִשְׂרָאֵל הָמָן חֲמָתוֹ יָעִיר.


אִם אַחַד הַגּוֹיִּם יַעֲשֶׂה תּוֹעֵבָה,

אַף-מִשְׁפַּחְתוֹ בְּטוּחָה וּשְׁלֵוָה;

וְאִם-אִישׁ יְהוּדִי יַעֲבֹר עֲבֵרָה,

עַל-כֹּל הָיְּהוּדִים תֵּצֵא גְזֵרָה.


כָּל-הַתֵּבֵל מְלֵאָה שׁוֹפְכֵי דָמִים,

וְהֵם בְּעַצְמָם יוֹשְׁבִים בְּרָמִים;

וְאִם-הֶעֱלִילוּ עַל-הִלְזְנֶר עֲלִילַת רֶצַח,

בְּכָל בֵּית-יַעֲקֹב כֶּתֶם לָנֶצַח.


בְּכָל עֵבֶר וּפִנָּה אַנְשֵׁי תְּכָכִים,

וְהֵם נִכְבָּדִים, תּוֹשָׁבִים וְאֶזְרָחִים;

וְאִם-יֵשׁ בְּתוֹכֵנוּ אַנְשֵׁי מִרְמָה,

לִשְׁטֹף אֶת-כֻּלָּנוּ תֵּצֵא זִרְמָה.


הָאֻמְנָם הַגּוֹיִם תָּמִיד צְלֵחִים?

הַהִנָּם בִּיחִידוּתָם רַק שְׂמֵחִים?

הֲמַר גּוֹרָלֵנוּ וְעָלָיו נִתְאוֹנֵן?

הַנִבְכֶּה לְאַחְדוּתֵנוּ וְעָלֶיהָ נְקוֹנֵן?


נָכְרִי מַצְלִיחַ מִתְגָּאֶה בְּאוֹנוֹ,

לַעֲנִּיֵּי עַמּוֹ לֹא-יַעֲנִיק מֵהוֹנוֹ;

אִם בְּבֵית יְהוּדִי תָּבֹא בְּרָכָה,

לַעֲנִּיֵּי עַמּוֹ יִפְתָּחֵהוּ לִרְוָחָה.


אִם-אֶחֶד מֵהֶם חֲיָלִים יְגַבֵּר,

קְרוֹבִים וּרְחוֹקִים יַעֲרֹף וִישַׁבֵּר;

וְאִם-אֶחָד מִמֶּנּוּ יַעֲלֶה לִגְדֻלָּה,

יָבִיא לְכָל-עַמּוֹ פְּדוּת וּגְאֻלָּה.


רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.