רקע
יוסף חיים ברנר
בִּיבְּלִיוֹגְרַפִיָּה ("ערכים")

“ערכים”, קבצים לשאלות-החיים ולספרות, ערוכים על ידי פ. לחובר. א. וארשה, תרע"ט.

הרי לנו דרישת שלום ראשונה גם מן העברים אשר בפולניה. פ. לחובר יסד בימה קטנה ל“הערכה חפשית של חיינו והחיים אשר מסביב, הערכה לשמה, לא לשם מגמה מן המגמות או לכבוד אחת המפלגות”. שם הבימה הקטנה – “ערכים”. ערכים אלה, מוסיף העורך, יתעלו בעינינו, אם נצליח לתת בהם גם דברים של ערך.

והצליח. “אגדת-הסופר” מאת ש“י עגנון הוא דבר של ערך. משורר זה מוסיף לשתות ממעינו, וגם לטבול ולהתקדש בו. מעכשׁיו לא יחורו פנינו מול כל הנֶחרים בנו: אין יסוד לשירה העברית, שהיא בשפת משכילים ומלומדים, ומקורה אכזב. ש”י עגנון עמנו.

לא מחוסרי-ערך הם גם דברי העורך על הריקניות הנפשית של “מתקני-העולם” שלנו, היודעים רק להתרעם, לשאת “חזון” ולהפליט ריזולוציות של ביקורת על הכל, אבל אין להם יחס אל החיים ואל יצירת-החיים (“על שערי הגן” בראש החוברת); ולא פחות קולעת הערכתו את ההמון הציוני. “כשמדברים אליהם על דבר יסוד-המעלה של שלושים-ארבעים אלף איש לשנה, אין זה משביע את רצונם. אלה הן פסיעות קטנות, ונפשם תהלך בגדולות (למנחם מנדיל יש עסק רק במיליונים). גדולות! לוּ עלה בידינו לנטוע על אדמת-האבות אפילו פחות הרבה מכדי שלושים אלף איש בשנה נטיעה שיש בה ממש, כי אז היה אחד מפלאי-הפלאים, כמעט שינוי מעשי-בראשית” (“מדינת-היהודים והיהודים” בסוף החוברת).

באמצע החוברת באו “דברים נושנים” מאת בן-גוריון “בעניני שירה”. הדברים הנושנים אינם רק מזכירים את ברדיצ’בסקי: הם הם ברדיצ’בסקי. כל יסודות הים הרי ישנם גם בנטפים אחדים ממנו. ודבריו אלה של המשורר בענייני השיר, שירתנו – שירה הם, וכזו, שאין למעלה הימנה.

על גבול דברי בן-גוריון יהמו ציוּני צייטלין לעיירתו “הנה הם לפנַי כל יהודי העיירה כפי שהם מתפללים, לומדים, נושאים ונותנים בענייני תורה, יהודים עטופים בטליותיהם, בוכים, צועקים, מתחננים, מנגנים, מזמרים, מתדפקים באין-סוף על ידי ניגוני-החב”ד שלהם, עוסקים במצוות, עולים, יורדים, פונים לעסקיהם, עובדים, סוחרים, ולפעמים גומלים חסד, ולפעמים מונים ומרמים. יהודים טרודים, בהולים, דחופים, נחפזים, אצים ודוחקים איש את רעהו, אוכלים את לחמם בבהלה ורצים לתורה או לסחורה –והנה יהודים אלה לפני" –

לפניו, לפני הכותב, אבל לא לפנינו. –

והמבקר פרידמן כותב מכתב על אודות טשרניחובסקי. מכתב נעים. ואמנם, על נושא זה הן אי-אפשר לכתוב מכתבים בלתי-נעימים.

מלבד כל אלה יש בחוברת שיר (הגון) מאת יעקב כהן, שני שירים (גרועים) מאת יצחק קצנלסון, ועוד אחד מאת אהרן צייטלין (“תוחלת”) ושיר מתורגם משל בודליר (ע"י יוסף הפטמן); שיר בפרוזה (“חזון”) מאת צ. ז. וינברג ומַגידוּת מודרנית (“לב אירופה החולה”) מתורגמת משל סוין בּוֹרברג, שהחוברת, כמובן, לא היתה מפסידה כלום בהעדרה.


[“האדמה”, כסלו תר"ף; החתימה: ח.ב.צלאל]

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47800 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!