הַנָּבִיא / אַלֶכְּסַנְדְר סֶרְגֵיֶבִיץ' פּוּשְׁקִין, תרגם דוד פרישמן

צָמֵא לָדַעַת וּבְנֶפֶשׁ נִכְסֶפֶת

בַּמִּדְבָּר עָבַרְתִּי בְּכִשְׁלוֹן בִּרְכַּיִם

בְּדֶרֶךְ חֲלַקְלַקּוֹת בַּעֲרָפֶל מְעֻלֶּפֶת,

אָז שָׂרָף לִי נִרְאָה, לו שֵׁשׁ כְּנָפַיִם;

וּבְאֶצְבַּע רַכָּה בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן-לַיִל

נָגַע אֶל-עֵינַי לַגְבִּיר בִּי חַיִל,

אָז פֻּתַּח הַקֶּשֶׁר, עַפְעַפַּי נִפְתָּחוּ,

וּכְעֵינֵי הַנֶּשֶׁר אָז עֵינַי נִפְקָחוּ.

ויגע אל-אזני ואותן מלאה

הֲמֻלַּת קוֹל-רַעַשׁ וְהָמוֹן נִפְלָאָה:

וָאֶשְׁמַע שָׁמַיִם בְּרַעֲדָם לְמַעְלָה

וּמַשַׁק קוֹל כַּנְפֵי מַלְאֲכֵי-שָׁמַיִם,

וּמַהֲלַךְ כָּל-רֶמֶשׂ מִתַּחַת לַמַּיִם

וַהֲמוֹן קוֹל הַגֶּפֶן עֵת תִּפְרַח בַּלָּיְלָה.

וִימִינוֹ אֶל-מִפְתַּח שְׂפָתַי נָגָעָה

וּלְשׁוֹנִי הַחוֹטֵאת מִתּוֹךְ פִּי קָרָעָה,

שֶׁמִּרְמָה וּתְכָכִים הִיא תָּמִיד מַצְמֶדֶת;

וִימִינוֹ, שֶׁעוֹדָהּ מִדָּמִים אָדָמָה,

בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֶל-תּוֹךְ פִּי אָז שָׂמָה

לְשׁוֹן נָחָשׁ עָרוּם מְרוּטָה וּמְחֻדֶּדֶת.

וַיִּפּתַּח סְגוֹר לִבִּי, שִׁסְעָהוּ בַּחֶרֶב

וַיּוֹצֵא אֶת-לִבִּי הָרוֹעֵד מִקֶּרֶב,

וְרִצְפָּה בּוֹעֶרֶת בְּאֵשׁ מִתְלַקַּחַת

אֶל קִרְבִּי הִשְׁקִיע בַּתְּהוֹם הַנִּפְתַּחַת.

שָׁכַבְתִּי בַּמִּדְבָּר כְּחוֹלֶה גּוֹוֵעַ,

וּפִתְאוֹם קוֹל שַׁדַּי אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ:

"עֲמָד-נָא, הַנָּבִיא, וּרְאֵה וְשָׁמַעְתָּ,

וְחֶפְצִי וּרְצוֹנִי דְּרָכֶיךָ יָאִירוּ;

לֵךְ סֹב אָרְחוֹת יַמִּים וַאֲרָצוֹת יָדַעְתָּ,

וְדַבֵּר – וּלְבָבוֹת דְּבָרֶיךָ יַבְעִירוּ!"