מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בַּחֲלוֹם

מאת: אברהם סולודר

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הֲמוֹן דְּמֻיּוֹת נִרְאוּ לִי בַּחֲלוֹם,

בְּלַיְלָה עָמֹק עֲדוּי כּוֹכָבִים וְשַׁלְהֶבֶת תְּכֵלֶת,

דְּמֻיוֹת בּוֹדְדוֹת זוֹרְחוֹת עַל סְבִיבָן,

בְּעַטְרוֹת-יָנוֹן וּבְמַעֲטֵה נְבוּאָה.

לְמוּלָן, עַל כֵּס עֲנָנָה עוֹמְמָה חֶצְיָהּ וּמְנַצְנֶצֶת,

יֵשֵׁב יִשְׂרָאֵל סָבָא אַסִּיר גּוֹרָלוֹ,

קוֹמָתוֹ שָׁחָה, זְקָנוֹ – תּוּגַת שֶׁלֶג צַחָה

כְּבַיְּשִׁימוֹן יִּלְהַט בְּמִצְחוֹ צַעַר נֶעְלָם,

רַק עֵינָיו שׁוֹקְטוֹת-בּוֹטְחוֹת, כֶּעָבָר וּכֶעָתִיד.

דּוּמָם קָרְבוּ הַדְּמֻיּוֹת, נֶעֶצְרוּ וְשָׁהוּ,

וְכִנְפֹל אֲרָזִים כִּבְדֵי הָדָר גְּדוּעִים פִּתְאֹם,

הִתְחַבְּטוּ וְלָחָשׁוּ:

“הוֹי סְלַח יִשְׂרָאֵל סָבָא, כִּי חָטָאנוּ לְךָ!”

נִשְׁבֵּינוּ בַּגּוֹיִים וַנֵּתָע

כְּכוֹכָבִים בְּאֵין סוֹף לֹא לָהֶם,

וַנָּרָן שַׁלְוַת הַרְמוֹנִיָּה וְצַהֲלַת הַבְּרִיאָה,

שִׂיחַ רוּחוֹת תּוֹעוֹת וְנִצָּנֵי חֲלוֹמוֹת,

עֵת יְלְלָה עֲזוּבָה בַּלֵּב…

וְכָל חֲרוּז וְּצלִיל הֵן מִמְךָ יִשְׂרָאֵל סָבָא,

מִמַּעְיְנֵי רוּחֲךָ הֵמָּה נוֹבְעִים,

רוּחֲךָ נָשְׁקָה נְתִיבוֹתֵינו הָעֲרִירִים,

קוֹנְנָה וְחָגְגָה בְּאִמְרוֹת כַּחְשֵׁנוּ לָךְ.

זָרִים, פִּרְחֵי צְחוֹק עַל תִּלֵּי יָגוֹן הָלַכְנוּ בַּחַיִּים,

זָרִים נֵתַע בָּעֶלְיוֹנִים, נֵשְׂטְ מִשְּׁכִינוֹת הַנְּצָחִים,

מִיִּפְעַת אֵימֵי שְׁאוֹל וּמִזִּרְמֵי אֹשֶׁר בְּגַן הָעֵדֶן,

נֵתַע אֲכוּלֵי נֹחַם סוֹעֵר יוֹקַד…

הוֹי סְלַח, יִשְׂרָאֵל סָבָא…

בַּחֲלוֹם נִרְאוּ לִי הַדְּמֻיּוֹת,

בְּלַיְלָה עָמֹק עֲדוּי כּוֹכָבִים וְשַׁלְהֶבֶת תְּכֵלֶת.

אברהם סולודר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אברהם סולודר
יצירה בהפתעה
רקע

הוצא עם עור

מאת פרץ בן משה סמולנסקין (מאמרים ומסות)

הוצא עם עור ועינים יש

וחרשים ואזנים למו.

(ישעיה מ"ג ח').


כל דרכי האדם וחייו תולדות התורה והלקח הנם; יודע דעת יביע תורה ומבקשיה יקחוה מפיו, ועל כן ינהל אחד ושאר רוח לו אלפים ורבבות בדרכי החיים, ורב אדם ימשך אחרי איש אשר גדל-דע שמו; – ולוּ גם לא צוה כל מחוקק וכל מנחיל דת לעמים על הדבר הזה: לעזור לנכשלים, להיות עינים לעור ואזנים לחרש גם אז עשו זאת רוב בני האדם על פי מעלות רוחם, כי רב יותר מרגש החנינה והחמלה לדכאי רוח; רב יותר מהרעיון כי על כל איש לעזור לרעהו למען יֵעזר בצרתו אף הוא; רב יתר מהאהבה לבן מינו הוא החֵפץ להורות לרעהו. ואין דבר אשר ירים לב איש ויגביה רוחו כמו התורה אשר יביע ושומעיו יקבלוה, ולהורות לעורים את הדרך ולהבין לחרשים שמועה הלא תורה היא, וכל איש יתננה בחפץ לב, – אף לא דבר כבד הוא להורות לעורים את הדרך, אחרי כי המה יבקשוהו וידרשוהו בכל לב. אך להוציא אסיר מבור והוא עור ועינים יש ובהן יראה זרות ויחשוב כי גם לו נתכנו עלילות למצוא את הדרך הנכונה; להבין שמועה לחרש אשר אזנים לו וישמע תהפוכות ויתפאר בלבו כי יבין שמועה – לדבר הזה דרוש כח אלהים ואך בדבר אלהים אולי יעשה ויצליח איש אם ינסה לעשות נפלאות כאלה. ואת הדבר הזה נראה כיום בעינינו, אנחנו כלנו אשר דבַר עַמֵנו וצרותיו עלו על לבנו, אשר פתחנו פינו ושלחנו ידנו להורות לעורים ולחרשים את הדבר אשר עליהם לשמוע.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.