מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בַּחֲלוֹם

מאת: אברהם סולודר

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הֲמוֹן דְּמֻיּוֹת נִרְאוּ לִי בַּחֲלוֹם,

בְּלַיְלָה עָמֹק עֲדוּי כּוֹכָבִים וְשַׁלְהֶבֶת תְּכֵלֶת,

דְּמֻיוֹת בּוֹדְדוֹת זוֹרְחוֹת עַל סְבִיבָן,

בְּעַטְרוֹת-יָנוֹן וּבְמַעֲטֵה נְבוּאָה.

לְמוּלָן, עַל כֵּס עֲנָנָה עוֹמְמָה חֶצְיָהּ וּמְנַצְנֶצֶת,

יֵשֵׁב יִשְׂרָאֵל סָבָא אַסִּיר גּוֹרָלוֹ,

קוֹמָתוֹ שָׁחָה, זְקָנוֹ – תּוּגַת שֶׁלֶג צַחָה

כְּבַיְּשִׁימוֹן יִּלְהַט בְּמִצְחוֹ צַעַר נֶעְלָם,

רַק עֵינָיו שׁוֹקְטוֹת-בּוֹטְחוֹת, כֶּעָבָר וּכֶעָתִיד.

דּוּמָם קָרְבוּ הַדְּמֻיּוֹת, נֶעֶצְרוּ וְשָׁהוּ,

וְכִנְפֹל אֲרָזִים כִּבְדֵי הָדָר גְּדוּעִים פִּתְאֹם,

הִתְחַבְּטוּ וְלָחָשׁוּ:

“הוֹי סְלַח יִשְׂרָאֵל סָבָא, כִּי חָטָאנוּ לְךָ!”

נִשְׁבֵּינוּ בַּגּוֹיִים וַנֵּתָע

כְּכוֹכָבִים בְּאֵין סוֹף לֹא לָהֶם,

וַנָּרָן שַׁלְוַת הַרְמוֹנִיָּה וְצַהֲלַת הַבְּרִיאָה,

שִׂיחַ רוּחוֹת תּוֹעוֹת וְנִצָּנֵי חֲלוֹמוֹת,

עֵת יְלְלָה עֲזוּבָה בַּלֵּב…

וְכָל חֲרוּז וְּצלִיל הֵן מִמְךָ יִשְׂרָאֵל סָבָא,

מִמַּעְיְנֵי רוּחֲךָ הֵמָּה נוֹבְעִים,

רוּחֲךָ נָשְׁקָה נְתִיבוֹתֵינו הָעֲרִירִים,

קוֹנְנָה וְחָגְגָה בְּאִמְרוֹת כַּחְשֵׁנוּ לָךְ.

זָרִים, פִּרְחֵי צְחוֹק עַל תִּלֵּי יָגוֹן הָלַכְנוּ בַּחַיִּים,

זָרִים נֵתַע בָּעֶלְיוֹנִים, נֵשְׂטְ מִשְּׁכִינוֹת הַנְּצָחִים,

מִיִּפְעַת אֵימֵי שְׁאוֹל וּמִזִּרְמֵי אֹשֶׁר בְּגַן הָעֵדֶן,

נֵתַע אֲכוּלֵי נֹחַם סוֹעֵר יוֹקַד…

הוֹי סְלַח, יִשְׂרָאֵל סָבָא…

בַּחֲלוֹם נִרְאוּ לִי הַדְּמֻיּוֹת,

בְּלַיְלָה עָמֹק עֲדוּי כּוֹכָבִים וְשַׁלְהֶבֶת תְּכֵלֶת.

אברהם סולודר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אברהם סולודר
יצירה בהפתעה
רקע

עֲשִׁירֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל

מאת אלתר דרויאנוב (מאמרים ומסות)

תימה “עשירה” זו חוזרת ונעורה “על כל צרה שלא תבוא”.

כשהתחילה באנגליה המלחמה בין הממשלה הליברלית ובין הלורדים לרגלי הבודג’ט החדש, הדגישו תיכף את שמו של נתנאל רוטשילד, אשר ידו תכון עם הלורדים, והעמידו על שם זה שלשלת כפולה. כשבקש קיסר גרמניה לראות אחד מבתי-הממכר האוניברסליים ובקר את בית-ממכרו של וֶרטהים בברלין התחילה תיכף הזעקה: הכל כפופים לפני עשירי-היהודים, אפילו הקיסר עצמו. “אדם חשוב” כמארקוב השני ודאי אינו יכול לעמוד בנסיון שלא לדרוש “כמין חומר” את החוב שחב הבנק של פוליאקוב לבנק של הממלכה ולהביא מכאן ראיה, שצריך להדיר את היהודים מן האויר ולהתיר את דמם בפסח, “חג האהבה”, וגם בכל יום. בצרפת גברה שוב האנטישמיות ומיד התחילו מראים גם שם על “קורה” זו – על עשירי-היהודים. הראשון היה ז’ורֶס בכבודו ובעצמו: מסר מודעה, שאין בלבו אפילו הרהור קל של אנטישמיות, אלא – שרוטשילד יהודי הוא ועשיר הוא, כידוע. עכשו בא פאטו, גם-כן סוציאליסט מפורסם, מנהיגם של הפועלים האלקטרונים, ופרסם בעתונים מכתב גלוי לאלפונס רוטשילד, שכבר מת זה יותר משש שנים, לאמר: "על פי מקרה נתגלה לנו סוד זה, שבעטיך אין חברת האלקטרון מושיבה על כנם את הפועלים, שפטרו אותם בעון-השביתה של אוקטובר הקודם. אמנם אין אתה חבר לועד ההנהגה של החברה, אבל אתה הוא המשפיע עליה על-ידי עושי-רצונך, יהודים שכמותך. עדיין אין אנו אנטישמים, אבל בהודע לנו עובדא זו יכול להולך בלבנו החפץ להעשות אנטישמים. השמר נא לבל יתחילו הפועלים קוראים: האויב הוא היהודי. דומה, שמעשיך מעידים באמת, שהשם “יהודי” נרדף לשם “אי-אנושי”… והנה גם ישמעאל-ביי, העומד ודורש בפרלמנט הטורקי, כי ידו של הבנקיר היהודי שלום בכל, וכי ארנסט קאַסֶל “הציוני” גרם לכך, כי לא תנתן לטורקיה הלואה באנגליה.

כשאנטישמים “מושבעים” או “מתנדבים” נוגעים בתימה זו, אש מפיהם תאכל: עשירי היהודים כובשים את הכל והכל נכנעים ונשמעים להם, כמובן, יש בזה הרבה שקר ואונאת-הבריות. אבל יש בזה גם מקצת אמת.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.