מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שש נפשות פועלות הדורשות אחר מחבר

מאת: לואיג'י פּירַאנְדֶלּוֹ , תרגום: רחל המשוררת (מאיטלקית)

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: איטלקית

שש נפשות פועלות הדורשות אחר מחבר / רחל

מחזה מאת לואיג’י פירנדלו


זהו אחד המחזות היותר מוצלחים של פירנדלו. גם פה כמו בעוד אחדות מיצירותיו הוא מטפל בנושא המותנה בעיון עולמו: בני אדם מבקשים לשחק את חייהם, להעלות אותם לרמת פעוּלה תיאטרונית אמנותית, לחיותם מתוך מתיחוּת וחריפוּת של מסגרת הבמה, ואולי בשל כך למצוא מוצא לכוחות יצירה הטמירים. משפחה שבה אב, ואם וארבעת הבנים הסתבכוּ זה בזה בשל מאורעות משוּנים וטרגיים, מופיעים בתיאטרון בעת שהשׂחקנים עוסקים בהכנות להצגה הקרובה, ומציעים לפני הרז’יסוֹר לשׂחק את עצמם.

האיש מסכים והמשחק המדהים מתחיל ונמשך, עד אשר הנער – אחד הילדים – שמנת חלקו בסיוּם הוא איבוּד לדעת, שם קץ לחייו ולמחזה כאחד.

להתקפות המבקרים, שהאשימו את פירנדלו באי-אמיתיוּת ואי-טבעיוּת של חזיונותיו הוא משיב: “המציאוּת עם כל הדברים חסרי השחר כגדולים וכקטנים שהיא בורכה בהם, יש לה אותו יתרון לאין ערוך בפני האָמנוּת, שהיא יכולה לותר על דמות-האמת הטפשית הזאת, שהאמנות חושבת לחובה להיות כפופה לה. חוסר-שחר של החיים אינו נצרך להֵראות לאמיתי, פשוט מפני שהנהו אמיתי”. פירנדלו חש את כל הפנטסטיוּת שבמציאות דוֹרנוּ, וזה אשר עושה אותו כל כך לבן-הדור.


תרפ"ו

לואיג'י פּירַאנְדֶלּוֹ
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
1 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של לואיג'י פּירַאנְדֶלּוֹ (מחבר)
יצירה בהפתעה
רקע

רָאשֵׁי-אָבוֹת

מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (פרוזה)

נחולה. העיר נחולה היא עיר פרזות בפלך פודוליה, אך אינה אֵם בישראל. מספר יושביה הם כשלושת אלפים נפש. כולם סוחרים פשוטים, בתיהם פשוטים, וכל אשר יעשו במסחר ובקנין, בחנות ובשוק אינו יוצא מן הרגיל והפשוט. – בני-ישראל בנחולה הם אנשים בריאים, בלי צרכים מיותרים והם בעלי-בתים בינונים, רק בינונים. אַל תבקשו בקהילה זו יחסנות הרבה וסימני עשירות; אל תבקשו בנחולה בית-המדרש ליראים לחוד ובית-הכנסת להמון העם לחוד; אל תבקשו בה שומרי תורה ולומדים. התהלים של המלך דויד וחוּמש עם רש“י הם אָפקם הרוחני התמידי. – צרפו לזה שלושה כרכים ישנים של ה”חיי אדם" ואת ה“לבושי שׂרד” וה“טיב גיטין” הקרועים, שהיו אצל הרב דמתא; צרפו לזה מעט חסידוּת יבשה, את שמלת-המשי הבלה אצל משפחת נחום לבית נחמן, את פרנס העיר ואת בית-המרחץ של אבן, העומד על שפת הנהר בשיפולי העיר, והיה לכם מחזה שלם מהעיר ההיא. שבת כי תבוא והתפלל כל העם על פי נוסח אחד. בחג המצוֹת אין אוכלים שם מצה “שמורה”, מלבד “כלי-הקודש” מן המנין… ובחג הסוכות אין אתרוגים ולולבים רבים מצויים אצל יחידים… בעלי-המלאכה והאוּמנים אינם פחותים במעמדם מבעלי-הבתים, וגונבי הסוסים במקצת או גנבים סתם מצטרפים למנין. כבערכך שואבי-מים ונושאי-משאות עם החבל הידוע במתניהם. עם ישראל בנחולה חי לא בהרחבה כל הימים!

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.