רקע
מתתיהו שוהם
שולמית
mנחלת הכלל [?]
tשירה

שׁוּלַמִּית / מתתיהו שהם


 

א

הַס בַּכְּרָמִים! מַעֲרָבָה שֶׁמֶשׁ פּוֹנָה,

עַל שִׂיא -לְבָנוֹן מֵתָה קֶרֶן -אוֹר אַחֲרוֹנָה.

רוּחַ בָּא מִתֵּימָן, סָבַב הֵנָּה, הֵנָּה,

בִּשֵּׂר מָה לַתָּמָר, לָחַשׁ מָה לַתְּאֵנָה;

הֵעִיר נִצִּים נָמִים וְגִבְעוֹלֵי -פְּרָחִים,

עָבַר חִישׁ בַּכְּרָמִים, חָלַף אֶת הַדְּרָכִים;

מַקְשִׁיב לִבִּי, דוֹפֵק, לוֹחֵשׁ בְּדוּמִיָה:

אֵין זֹאת כִּי שָׁב אִָבִיב, עֵת הַתּוֹר הִגִּיעָה;

אֵצֵא אֶל הַכְּרָמִים, אָלוּן בֵּין עֲשָׂבִים,

אֶשְׁכַּר רוּחוֹת -שְׁחָרִים, אֶחֱלוֹם עִם כּוֹכָבִים.

וַאֲחַכֶּה דוּמָם, אַט יִתְנַשֵּׂא חָזִי,

נוּגֶה יַבִּיט סַהַר, לוֹ אַגִּידָה רָזִי:

אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה פֹּה מְחַכָּה רוֹעָה,

אֶל הַנֶשֶׁר יוֹנָה. – בֹּאָה, מַלְכִּי, בֹּאָה!


 

ב

בֹּ­אָה, מַלְכִּי!

הַכֹּל נָם וְחוֹלֵם, בְּלִבִּי הוֹלֵם סָעַר.

בְּרַח -לְךָ מְאַרְמוֹנְךָ, מַלְכִּי וְאֲהוּבִי ­­­–

דְּמֵה לִצְבִי מִיָעַר.


בְּרַח לְךָ, מַלְכִּי, בְּרַח!… חֶרֶשׁ רוּחוֹת עָּפִים;

אַעַל בְּסַנְסִנֵּי תָמָר, דֹּם אֲצַפֶּה,

אָשׁוּר בֵּין עֲנָפִים.


מֵאַפִּרְיוֹן -אֶרֶז וּמֵרְפִידַת זָהָב

מַלְכִּי קָם, שְׂבַע אַהֲבַת פִּילַגְשִׁים ­–

לְשׁוּלָמִית תָּאָב.


חָשַׁק כַּרְמֵי לַיִל, הֵרְרֵי נְמֵרִים פְּרָאִים,

אַהֲבַת הָעֹפֶר אֶל אַיָּלָה שְׁלוּחָה

בְּחֶבְיוֹן חַגְבֵי -סְלָעִים.


בֹּאָה, מַלְכִּי!

מִבִּכּוּרֵי תְאֵנַי, מֵחַכְלִילֵי -דַם עֲנָבַי

לְךָ צָפַנְתִי, מַלְכִּי, וּמִלַּהֲבוֹת

לַהֲבוֹת עֲגָבַי.


וּכְאֵב גַעְגוּעִים עַזִים, כְּאֵב שֶׁיָדַע שָׁתוֹק

וַיֱהִי לְמַעְיָן חַתוּם, לְגָן פּוֹרֵחַ נָעוּל,

וְצוֹרֵב הוּא וּמָתוֹק.


וְעֲנַב דּוֹדִים יוֹקֵד שֶל נוֹטֶרֶת -כְּרָמִים,

שֶׁכַּרְמָהּ גָּדַל פֶּרֶא וַיֵשְׁתְּ מִיקוֹד הַשָׁרָב

וְכָמַהּ לְעֹז זְרָמִים,


בְּלֵיל -מִזְרָח לוֹהֵט, מַלְכִּי, לְךָ אֱתֵּנָה,

עֵת הַסְּמָדַר יִפְרַח, יֶעְגַּב הַתַּפּוּחַ,

וְתַחְנֹט דֹּם הַתְּאֵנָה…


בֹּאָה מַלְכִּי!

אוֹמְרִים: עִם כָּל חַכְמֵי הֹדוּ, שְׁבָא וְתֵימָן

הִתְחָרֵיתָ, מַלְכִּי, וְחָכַמְתָּ יוֹתֵר

מִדַּרְדַּע, כַּלְכֹּל, הֵימָן.


וְאָהַבְתָּ חִידוֹת, שִׁיר וּמָשָל:

הֲתֵדַע עֵת אַהֲבָתִי חָלְתָה בְתַאֲנָתָהּ?

לֵיל בּוֹ חִשְׁקִי צָץ וּבָשֵׁל?


וּמַדוּעַ מֻרְדָף לַהַט לֵילוֹת -קְסָמִים,

אֲכוּל אֵשׁ שְׁבָא, מִצְרַיִם, אֵלַי בָּאתָ,

טְבוּל רְסִיסֵי כוֹכְבֵי -כְרָמִים?


הָהּ, הַרְבֵּה לָמַד, חָקַר שְׁלֹמֹה, עָמֹק חָתָר,

מִכֹּל הָאָדָם וְהַחַיָּה חָכַם, רַק אֶת חִידַת

הַשׁוּלַמִּית הוּא לֹא פָתָר.


 

ג

אַךְ לַשָּוְא לָבַשְׁתָּ זָקָן אָרֹךְ, שָחוֹר,

וַחֲזִיזִים שַׂמְתָּ בְּעֵינֶיךָ –

יֶלֶד אַתָּה, מַלְכִּי!

אַךְ לַשָּׁוְא עַל מַדּוֹתֶיךָ חֶרֶב חַדָּה צְמוּדָה,

דְּרוּכִים שְׁרִירֵי -אוֹנְךָ –

עֶשֶׁת חַרְבְּךָ יְרֵאָה עֶדְנַת רֹך -צַוָּארִי,

לַהַט -בְּרָקָהּ – נֹגָהּ -בְּשָׂרִי,

וּבֵין שָׁדַי תָּלִין רְפֵה -אוֹנִים, רַךְ וְחַלָּשׁ, –

רַק יֶלֶד הוּא גִבּוֹרִי.

וְגִבּוֹרָה הִיא שׁוּלָמִית קְטַנָּה.

הִיא מְצַוָּה – וְנָפַלְתָּ עַל בִּרְכֶּיךָ,

הִיא שָׁרָה: נוּמָה, יַלְדִּי, מַלְכִּי – וְיָשַׁנְתָּ.

רַק עַת תְּרַחֵם אוֹתְךָ, יֶלֶד גָּדוֹל, וְכִחֵשָׁה:

עָצוּם אַתָּה, גִּבּוֹר אַתָּה, וַאֲנִי חַלָּשָה,

יוֹנָה רַכָּה אָנִי, אַתָּה פֶּרֶס פֶּרֶא;

וְשָׂמַח יַלְדִּי וְדָמָה: עָצוּם הוּא וְחָזָק.

וְדָרַך עֹז כַּגִבּוֹר וְהִרְעִים בְּקוֹל אַדִיר –

וְשׁוֹמְעָה אָנִי: יֶלֶד רַק מִתְחַנֵּן, יֶלֶד רַק מְבַקֵּשׁ

חֲלוֹם, אַגָּדָה, חֵיק שֶׁל אֵם מְבַקֵשׁ…

המלצות קוראים
תגיות