מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

דָּוִד נְעִים זְמִירוֹת

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

וּלְדָוִד הַמֶּלֶךְ כִּנּוֹר תָּלוּי מִמַּעַל לְמִטָּתוֹ כְּנֶגֶד הַחַלוֹנוֹת, וּבְהַגִיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה, וְנָשְׁבָה בוֹ רוּחַ צְפוֹנִית קַלָּה וְנִפְנְפָה בְּמֵיתָרָיו, וְזָעוּ חֶרֶשׁ, וְנִגֵּן הַכִּנּוֹר מֵאֵלָיו. אָז יָקוּם דָּוִד וְשָׁפַךְ אֶת-נַפְשׁוֹ בְּשִׁירוֹת וּבִזְמִירוֹת, וְעָלְתָה רִנָּתוֹ אֶל הָאֱלֹהִים עִם רִנְנַת הַכּוֹכָבִים יַחַד עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר. וּבַעֲלוֹת הַשָּׁחַר וְעָלוּ אֵלָיו זִקְנֵי הָעָם וְשָׂרָיו וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הָעָם וּמַחְסוֹרָיו הָרַבִּים. הַשֶּׁמֶשׁ אַךְ תִּזְרַח –– וְדָוִד נִצָּב בְּרֹאשׁ גִּבּוֹרָיו אַדִּיר וְאָיֹם כְּאַרְיֵה בַּעֲדַת כְּפִירִים וְצִבְאוֹתָיו כֻּלָּם יָשִׂישׂוּ לָצֵאת לַקְּרָב.

וַיִּהְיוּ יְמֵי דָוִד לִגְבוּרָה וּלְמִלְחָמָה, וְלֵילוֹתָיו לְשִׁירָה וּלְזִמְרָה. כֹּה מִשְׁפַּט דָּוִד כָּל-הַיָּמִים.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּצֵא דָוִד לָשׂוּחַ בַּשָּדֶה וְלִבּוֹ טוֹב עָלָיו מְאֹד, וַיִּזְכֹּר אֶת-כָּל-הַשִׁירוֹת הָרַבּוֹת אֲשֶׁר שָׁר לֵאלֹהִים בְּחַיָּיו מֵעוֹדוֹ וְעַד הַיּוֹם, וַיָּרָם לְבָבוֹ וַיֹּאמַר:

“אֱלֹהִים, הֲיֵּש עוֹד יְצִיר בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הִרְבָּה לָשִׁיר לְפָנֶיךָ כָּמוֹנִי?”

עוֹד הַדְּבָרִים בּפִיו, וּצְפַרְדֵעַ נִתְּרָה פַתְאֹם כְּנֶגְדוֹ מִשְׂפַת הַבְּרֵכָה הַקְרוֹבָה וַתִּתֵּן קוֹל לֵאמֹר:

“אַל נָא יָרוּם לְבָבְךּ, דָּוִד! שִׁירוֹתַי עָצְמוּ מִשִּׁירוֹת פִּיךָ.”

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

שני וכחנים

מאת יהודה שטינברג (פרוזה)


קוראים לו סנדר בעל הוויכוחים,מפני שיש בו נטייה יתירה לאותו דבר.


אלמלא הוויכוחים היה כבר מפסיק את ביקוריו ערב ובוקר בקלויז; מפני שלפי מצבו ויחוסו לסביבה של נוצרים ויהודים מתוקנים, שהוא שגור אצלה, אין הביקורים הללו נאים לו. סוד גלוי, שהוא גופו אינו משתדל להכחישו, הוא אינו בא לקלויז להתפלל, אלא להתווכח.


גם בין מכיריו משאינם בני-ברית קוראים לו וכחני, אף-על-פי שהרבה פעמים הוא מראה ויתורים וסלחנות יתירה בשיחותיו עמהם. יכול הוא לשמוע אותם טופלים על היהודים עבירות חמורות אפילו עלילות דם, ולשתוק בהיסח דעת גמור. הוא היה וכחני לדבר אחד.


זרות זו היו מכיריו הנוצרים מייחסים להרבה זרויות ממין אחר, שהיו מוצאים בו.


ככה לא היה נוח לו, שיקראו אותו בשם אלכסנדר לבוביטש, אלא דוקא סנדר ליבוביטש, ועל דבר זה היה מקפיד עד לכדי חולשה.


בפספורט שלו מצא כתוב “יבריי,” ועמד ושירטט את המלה ותלה עליה “זשיד.” אלמלא נטייתו הנפרזת לגמול חסדים ולתת מחנותו בהקפה, לשאינם בני-ברית יותר מאשר לבני-ברית, היו הללו קוראים לזרויות אלו פשוט דרכי שגעון, אבל הם לא הגיעו עדיין לאותה מדרגה של כפיות-טובה, ודקדקו לחזור בשבילו אחר לשון נקיה. “זרות, הפכים יש באדם זה,” היו לוחשים עליו שלא בפניו.


הרבה מן הזרות היו מוצאים בו גם אחיו בקלויז. הרבה הקלה בענייני דת היה מתיר לעצמו בפרהסיה בתוך עמו, אך בשום אופן לא התיר לעצמו כעין זה לעיני מי שאינו בן-ברית.


כשהיה מטייל בשבת חוץ לעירוב וראה את אחד ממכיריו הנוצרים, מיהר וכרך את מטפחתו מסביב לצוארו.


בביתו היה יושב לפעמים בגילוי-ראש, אבל מכיוון שראה בעד החלון נוצרי סר לביתו, חרד וכיסה את ראשו.


הזרות המגוחכת ביותר היתה בו נטייתו לויכוחים. ויכוחיו לא היו מאלה הנהוגים בקלויז, בשל מחלוקות, ענייני דת, פוליטיקה וכדומה. וכחני לדבר אחד היה. צריך היה רק שתתגלגל השיחה בין חבורת אנשים על איזו מלחמה, ומיד הוא נדחק בתוך החבורה, ומתחיל מספר בשל יהודים, שנלחמו במלחמת פלבנה, במלחמת היוונים עם התוגר, האמריקנים עם השפנים, האנגלים עם הבורים.


רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.