מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מכתב מאת יהודה

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

מִכְתָּב מֵאֵת יְהוּדָה / י"ל גורדון

לְשָׂרָה הַחֲמוּדָה 1


לֹא שִׁירִים נִשְׂגָּבִים עֲמַל הַמְּלִיצִים,

לֹא רָזִים וּרְמָזִים כִּמְחַשְּׁבֵי קִצִּים

לֹא דִבְרֵי רִיבוֹת עִם בַּעֲלֵי חִצִּים,

הָעוֹשִׂים בֵּית ה' לִמְעָרַת פָּרִצִים,

כּוֹתְבִים שִׂטְנָה וּמְדַבְּרִים לִשְׁנָא בִּישָׁא

בִּגְלַל חֵלֶק רָזֶה בִּסְעֻדַּת חֶבְרָה קַדִּישָׁא –

לֹא אַחַת מֵאֵלֶּה לָךְ הַיּוֹם אַגִּישָׁה,

(לָהֶם הֵן אוֹמְרִים: אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה!)

כִּי אִם מַעֲשֵׂה צַעֲצוּעִים וּפְטוּרֵי צִצִּים

לְעַטֵּר בָּמוֹ אֶת רֹאשׁ הַיָּפָה בַּבָּנוֹת.

וּלְמַעַן יָעָרְבוּ דְבָרַי לְחִכָּהּ

הוֹסַפְתִּי עֲלֵיהֶם מִינֵי מְתִיקָה

מִזִּמְרַת עִיר הַבִּירָה תַּעֲרוּבוֹת מִגְדָּנוֹת.

וְהָיוּ אֵלֶּה הַמִּגְדָּנוֹת וְהַטּוּרִים

לְמָנָה לָהּ מֵאִתִּי בִּימֵי הַפּוּרִים

לְקַיֵּם בָּהּ מִצְוַת מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת

כְּשֵׁם שֶׁקִּיְמָה בִי הִיא – לָאֶבְיוֹנִים מַתָּנוֹת.

***

וַאֲנִי יָמִים רַבִּים נִמְלַכְתִּי בְכִלְיוֹתַי

בַּמָּה אֲשַׁלֵּם לִידִידָתִי הַנְּדִיבָה

אֶת מִנְחָתָהּ הַנֶּחְמָדָה לִי הִקְרִיבָה?

נִמְלַכְתִּי, נוֹעַצתִּי,

וּבָאַחֲרֹנָה חָרַצְתִּי

לָמֹד לָהּ בְּמִדָּתָהּ

לַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׁר עָשָׂתָה

לְהָבִיא לָהּ מִנְחָה מִמַּעֲשֵׂה אֶצְבְּעוֹתַי:

אָז אָסַפְתִּי אֶת שְׁיָרֵי שִׁירַי,

מֵהֶם חֲרוּזִים מְפֻזָּרִים

כְּתוּבִים עַל גַּבֵּי הַסְּפָרִים

אֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי לְיוֹדְעַי וּמַכִּירַי,

וּמֵהֶם מקאמא"ת וְדוּגְמָאוֹת

וּמִכְתָּמִים וּפַרְפְּרָאוֹת.

כִּי אָמַרְתִּי הִנֵּה שָׂרָתִי הַיְדִידָה

מִמַּעֲשֶׂיהָ נִכָּר כִּי הִיא חֲסִידָה,

חֲסִידָה אֲנָפָה, חֲסִידָה בַּשָּׁמַיִם,

מַאֲמִינָה בַּצַּדִּיק וּבְרַבָּהּ אֲדוּקָה,

וְלִבִּי בָּטוּחַ כִּי תְקַבֵּל בִּתְשׁוּקָה

מִשֻּׁלְחַן רַבָּהּ אֵלָּה הַשִּׁירַיִּם,

וּבָזֶה תִּזְכֶּה לְהַעֲלָאַת הַנְּשָׁמָה

לְמַדְרֵגָה רָמָה.


  1. היא העלמה הבכורה מרת שרה שפירא בעיר דווינסק, אשר שלח לה המשורר ביום א‘ י“ב אדר שני תרנ”א (בתור משלוח מנות לפורים) קונטרס קטן בשם פטורי צצים בשני חלקים. חלק א: כתובות שעל גבי הספרים, א) אצל הבאראן גינצבורג. ב) להשר מונטיפיורי. ג) להמשורר פרוג. ד) לזקן. ה) לי“ה סבר”י. ו) להחכם צה“ר. ז) למי שהיה ידידי. ח) לנגיד אבד שמיה. ט) למגיה הספרים. י) לרייכערסאןץ יא) לחיו”ג. יב) להרב פוחר. יג) לפלוני אלמוני. יד) לבעלי החברה “קדימה” בוייען. טו) לבני ציון בפאריז. טז) אחרון אחרון חביב. – חלק ב: שירי השירים אשר ליהודה הלוה (דוגמאות מספר אשר לא נשלם ולא ישלם), ואלו הם: א) גלגל החוזר. ב) אל מקאמת (במקום הקדמה). ג) דבור מפוצץ. ד) שמוע שמעתי אפרים מתנודד. ה) קול ברמה נשמע (מוסב שם: ורוח הקודש לעמתו מרעים). ו) סוד העבור (שיחה בין ויזתא וחרבונה). ז) על מפלת שטרוסבערג. ח) לאיש עשיר כו’. ט) על האשה… במות בנה. י) על החנות החדשה לגרגרנים. יא) מה שהיו ליצני הדור אומרים. יב) סוף דבר. – כל השירים האלה באים פה כל אחד במקומו.  ↩

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

אנתולוגיה

מאת שלמה שפאן (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות שמורות. מובא ברשות בעלי הזכויות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.


השם “אַנתולוגיה” הוא שם ציורי ופירושו “לקט פרחים”. בראשיתו הונח שם זה לאָספי שירים יווניים, בייחוד אֶפיגרמות. האנתולוגיה הראשונה נתחברה על-ידי משורר יווני, מליאגרוס, שחי בארצנו, בגדר העתיקה, במאה הראשונה לפני ספירת הנוצרים. האנתולוגיות הראשונות פרחו במיוחד בספרויות של עמי המזרח, הערבים והפרסים. יש מי שרוצה לראות גם את ספר “תהילים” שלנו כאנתולוגיה, אולי האנתולוגיה העתיקה ביותר. האנתולוגיות הקלאסיות מכוונות בעיקר לדברי פיוט.

לאנתולוגיה בתורת “מבחר” של יצירה יש תפקיד כפול, בהתאם לחומר שהיא מכנסת בתוכה. אם האוסף נוגע לספרות העבר, הרי תפקידה של האנתולוגיה הוא תפקיד של “כינוס” ושל “חתימה”. האנתולוגיה רוצה לשמר את הטוב ואת המעולה מיצירת העבר ולהגישו בצורה נוחה, מתוקנת, הולמת את טעם הדור. שהרי אל ה“מקורות” עצמם, היינו ליצירה במקורה ובשלמותה, אין הקורא הרגיל מגיע, אין רוחו כשרה לכך, אין זמנו מספיק לכך. באנתולוגיה ניתן “מבחר” מכתבי סופר אחד, או מיצירה של תקופה, או מסוג ספרותי מסוים, ועל-ידי כך נעשים ה“בירור” בשביל הדורות וקביעת הערכים, קביעת הנוסח, מעין “חתימה”. אמרנו “מעין” חתימה, ולא חתימה ממש, כי אם אין הלקט מקודש, באות עבודות חדשות ומרחיבות, משפרות ומתקנות – הכול לפי צרכי קהל הקוראים ולפי טעמו של המלקט. כן יכולה לבוא האנתולוגיה “השירה העברית בספרד ובפרובנס” של ח. שירמן אחרי “מבחר השירה העברית” של ח. בראדי.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.